מדוע אנו אומרים שאין שליח לדבר עבירה, ז"א אם שולחים שליח לעשות עבירה, השליח נענש ולא המשלח? למרות שיש מקרים שבהם המשלח חייב, אנחנו לא בונים מאותם מקרים בניין אב כדי ללמוד מהם על כל שאר המצוות - למה לא? לשמאי הזקן יש גישה אחרת. ישנן שלוש פרשנויות שונות המסבירות את דעתו. האם שליח יכול לתפקד גם כעד במקרה שבו הוא היה גם השליח? רב רבי שילה חלוקים בשאלה זו. מה עומד בבסיס המחלוקת ביניהם? מועלית שאלה נגד עמדתו של רב מדיון בין בית שמאי ובית הלל, אך היא נפתרת. הפסיקה היא שהשליח יכולים לתפקד כעד. רב נחמן פוסק כך בנישואין, בגירושין ובדיני ממונות. מדוע היה צורך לפרט לגבי כל אחד? מדוע לא היה מודאג בדיני ממונות שהעד הוא נוגע בדבר? איך זה השתנה ברגע שהחכמים דרשו שבועת היסט? האם נערהיכולה לקבל גט לגירושין או לקבל קידושין או שרק אביה יכול? באיזה מקרה יש מחלוקת?