
Sign up to save your podcasts
Or
דף נלווה קידושין נג
הדף היום מוקדש ע"י טובה ודוד קסטנבאום לכבוד הולדת נכדם נווה איתן.
מובאת ברייתא הקובעת שהשאלה האם גבר יכול לקדש אשה עם חלקו שקיבל מהקרבנות היא נושא למחלוקת בין רבי יהודה לרבי יוסי - כל אחד דורש את שיטתו מאותו פסוק. רבי יוחנן קבע שרבי יהודה הודה בסופו של דבר לרבי יוסי ורב קבע שלא. מביאים שני ברייתות - אחת לתמוך ברבי יוחנן ואחת לתמוך ברב. עם זאת, המובא לתמיכה בעמדתו של רב נדחה. רבי מאיר סבור כי גבר אינו יכול לקדש אשה עם מעשר שני שכן הוא נחשבת כרכוש הקב"ה (ממון גבוה). זה נדרש מפסוק המתייחס למעשר שני – איך נדרש מהפסוק? לגבי גבר שאירס אשה במעשר שני בשגגה, ר' מאיר סבור שהקידושין אינם תקפים, ובמקרה של גבר שקידש אשה בהקדש בשגגה, סבור רבי יהודה שהקידושין אינם תקפים. לגבי שני המקרים הללו, אמר רבי יעקב שלמד מרבי יוחנן שהאחד הוא משום שהאשה אינה רוצה בכך והשני משום שגם האיש וגם האשה אינם רוצים בכך, אך לא היה בטוח איזה שייך לאיזה מקרה. רבי ירמיה ורבי יעקב עצמו מציעים כל אחד הצעות הפוכות איזו מהן תואמת איזו דעה. רבא מסביר שלדברי רבי מאיר, אם האיש המקדש עם הקדש הקידושין אינם תקפים, זה סימן שהכסף אינו מתחלל בפעולתו. רב חסדא פוסק שזה יהיה אותו הדבר לגבי מכר תוך שימוש בכסף של הקדש בשגגה - שכן אף אחד מהצדדים לא היה רוצה שהמכירה תצא לפועל ברגע שהם יבינו שהכסף הוא הקדש, המכירה היא מקח טעות, הכסף מוחזר והקדושה נשארת בכסף. לפיכך, לא תהיה חובה להביא קרבן עבור מעילה. ברייתא מובאת להעלות קושי בהבנה זו של רבי מאיר, אבל היא נפתרת.
דף נלווה קידושין נג
הדף היום מוקדש ע"י טובה ודוד קסטנבאום לכבוד הולדת נכדם נווה איתן.
מובאת ברייתא הקובעת שהשאלה האם גבר יכול לקדש אשה עם חלקו שקיבל מהקרבנות היא נושא למחלוקת בין רבי יהודה לרבי יוסי - כל אחד דורש את שיטתו מאותו פסוק. רבי יוחנן קבע שרבי יהודה הודה בסופו של דבר לרבי יוסי ורב קבע שלא. מביאים שני ברייתות - אחת לתמוך ברבי יוחנן ואחת לתמוך ברב. עם זאת, המובא לתמיכה בעמדתו של רב נדחה. רבי מאיר סבור כי גבר אינו יכול לקדש אשה עם מעשר שני שכן הוא נחשבת כרכוש הקב"ה (ממון גבוה). זה נדרש מפסוק המתייחס למעשר שני – איך נדרש מהפסוק? לגבי גבר שאירס אשה במעשר שני בשגגה, ר' מאיר סבור שהקידושין אינם תקפים, ובמקרה של גבר שקידש אשה בהקדש בשגגה, סבור רבי יהודה שהקידושין אינם תקפים. לגבי שני המקרים הללו, אמר רבי יעקב שלמד מרבי יוחנן שהאחד הוא משום שהאשה אינה רוצה בכך והשני משום שגם האיש וגם האשה אינם רוצים בכך, אך לא היה בטוח איזה שייך לאיזה מקרה. רבי ירמיה ורבי יעקב עצמו מציעים כל אחד הצעות הפוכות איזו מהן תואמת איזו דעה. רבא מסביר שלדברי רבי מאיר, אם האיש המקדש עם הקדש הקידושין אינם תקפים, זה סימן שהכסף אינו מתחלל בפעולתו. רב חסדא פוסק שזה יהיה אותו הדבר לגבי מכר תוך שימוש בכסף של הקדש בשגגה - שכן אף אחד מהצדדים לא היה רוצה שהמכירה תצא לפועל ברגע שהם יבינו שהכסף הוא הקדש, המכירה היא מקח טעות, הכסף מוחזר והקדושה נשארת בכסף. לפיכך, לא תהיה חובה להביא קרבן עבור מעילה. ברייתא מובאת להעלות קושי בהבנה זו של רבי מאיר, אבל היא נפתרת.