עיון בדרשות חז"ל על מעמדו הבעייתי של פורים בתור מועד מחודש, ודיון על ההבדל בין זכרון א-היסטורי לבין זכרון היסטורי מתחדש. המימרא של רבא במסכת שבת על קבלת התורה מרצון בפורים יוצרת היפוך מהמדרש התנאי עליו התבסס, כך שקבלת התורה הכפויה מסיני מקבלת את תוקפה מהחידוש בהווה.