
Sign up to save your podcasts
Or


בשיעור שהתקיים בכ"א אדר א' תשנ"ה בישיבת הקיבוץ הדתי, הרב שג"ר מציג את עמדת החסידות, ובעיקר את עמדת המהר"ל, לגבי שכרות ובלבול בין רע לטוב בפורים. דברי המהר"ל מתקשרים לשאלה ממה נגזרת טעותו של המן בניסיונו להשמיד את עם ישראל.
הרב שג"ר מסביר על פי מדרשים על מה נענש עמלק, איך גם השכינה מוחה את זכרו, ועוד. בין היתר, המדרשים מדגישים את חשיבות הזיכרון.
קריאה בספר 'תורה אור' של האדמו"ר הזקן, והצגת השכרות והערבוב בין טוב לרע כרצויים (בתנאים מסוימים). מציאת האור האלוקי גם בדמותו של המן. בנוסף לכך, הוצגה עמדתו של אדמו"ר הזקן לגבי המושגים 'פור' ו'גורל'.
ההקלטה נקטעת מעט לפני סוף השיעור.
שיעור בכוונות השכרות בפרי עץ חיים לאריז"ל: על העלאת ניצוצות הקדושה בתוך הקליפות. אפיון עולמות התוהו והתיקון, והצורך לתקן את עולמות התוהו ולהכליל אותם בקדושה, לפי תורת חב"ד ותורת הרב קוק. קטע ממאמרי אדמוה"ז הקצרים על השמחה של הטבע לעומת הנטייה לעצבות של האדם, בגלל מדרגתו הרוחנית, והאפשרות של שמחה דתית מתוך ההוויה האלוקית.
האם הדתיות ניזונת משמחה, כפי שמלמדים חלק ממקורות החסידות, או דווקא מעצבות המביאה למגע עם ההוויה הממשית? לפי האדמו"ר הזקן, השמחה האקסטטית של פורים (בשונה משמחת יום טוב) איננה נשענת על שום סיבה, אלא דווקא על נקודת המוצא של חוסר הערך של הקיום, הקשור בעצבות. השמחה בתורה שבכתב היא השמחה החגיגית של החסד והשלמות, כניגוד לשמחה האקסטטית האלילית [חלק מהדברים הובאו בספר "פור הוא הגורל", בפרק "רשפי אש"].
המשך העיון ברסיסי לילה לב. על מחיית עמלק בתור המציאות הפיקטיבית שיוצרת התודעה האנושית, הקיימת באופן פרדוקסלי כניגוד למציאות האלוקית המוחלטת, וזאת רק כדי להתבטל כלפי האלוקות. השכחה העצמית באמצעות השכרות בפורים מאפשרת את מחיית עמלק, על ידי חוסר מודעות עצמית המביא לתודעה שמתקיימת באחדות עם עצמה.
שיעור ברסיסי לילה (אות ל"ב) על השכרות כעניין המהותי של חג הפורים. השכרות בתור מצב שלילי מיסודו של אבדן דעת. קישור הדברים לכוונות השכרות של פורים בתור קבלה של הניצוצות בקליפה, בתור תודעת סוד דו-ערכית המתבטאת ביחסו של הרב קוק לחילון והציונות.
שיעור בספר "שערי אורה" של ה"אדמו"ר האמצעי" של חב"ד. המצוות הן לכאורה שרירותיות וחסרות טעם, משום היותן נתונות בעולם החומר והמעשה.
על מנת להמשיך אור מהעצמות האלוקית שייתן את הפשר הפנימי למצוות, יש להגיע לעצמות שמעבר לטעם ודעת באמצעות מסירות נפש .
בשפה אחרת: אם האדם מוכן למות בשביל החלטתו, מתאפשרת וודאות שהיא מעבר לכלים של התודעה והשיקול השכלי.
הקלטה באיכות נמוכה.
פלח הרימון (לר' הלל מפאריטש) על מגילת אסתר: שני מיני חסד – חסד הנובע משפלות או התבטלות עצמית, וחסד שבא משפע ועוצמה של האני. האפשרות של עבודת ה' ממקום של גדולה ועוצמה, באמצעות אני שהוא חלק מהאינסופיות האלוקית, בהשראתו של ניטשה.
From the publisher's feed