בשיעור נמשיך בדעת הרלב"ג בנוגע לניסים. נראה את הקשר שהרלב"ג תולה בין האדם שלו נעשה הנס לבין היקף הנס. בנוסף לזה נראה את הדברים שכתב הרלב"ג שגרמו לאנשים לחשוב שהרלב"ג לא אוהב את הנס ונראה מה ההבנה הנכונה בדברים אלה. כמו כן נראה מה הן מגבלות הנס לדעתו של הרלב"ג, ולבסוף נראה את דברי הרלב"ג בנוגע לאנשים הסומכים על הנס.

נראה את דעת הרלב"ג בנוגע לניסים כפי שהיא משתקפת מתוך פירושו הייחודי לתורה. נראה מקומות מגוונים בפירושו שמתוכם עולה שהרלב"ג רואה את הניסים כבסיס אמוני ושלכל נס יש מטרה מיוחדת משלו. נראה שמתוך כך גם מסביר הרלב"ג מספר מצוות, למשל זכירת יציאת מצרים.

למה שמונת ימי החנוכה הם לזכר נס פך השמן? ניצחונותיהם הניסיים של החשמונאים לא משמעותיים יותר? מה נס פך השמן מסמל לדורות?

תוך העמקה בשורשו של חג חנוכה, הניצחון במלחמת הרעיונות מול חוכמת יוון, נענה על שאלות אלו.

מתוך נקודת הנחה שעם ישראל מאמין בניסים, יש לברר מה יחסנו לניסים, האם אנו מצפים להם? האם רצוי שיתחוללו ניסים? מחז"ל עולה שאין לסמוך על הנס, ואף אין להתפלל שיקרה, ואם כן מתעוררות קושיות ממספר מקומות בהם רואים שאנו דווקא כן מתפללים על הנס. הרב הסביר שיש הבדל בין נס גלוי לנס נסתר שאינו חורג מגבולות הטבע. על נס גלוי אסור להתפלל ואילו על נסתר מותר ואף רצוי להתפלל.

מהו נס עליו מברכים? האם דווקא נסים שיוצאים מגדר הטבע או גם נסים טבעיים? האם הדבר אובייקטיבי או תלוי בתחושת האדם? נדון בשאלות אלה תוך בחינת דברי הראשונים והפוסקים ונסיים בפסיקתו של הרב רבינוביץ בעניין זה.

בשיעור נלמד על שני סוגי ניסים: הניסים הנסתרים, של עולם כמנהגו נוהג, 'על ניסיך שבכל יום עימנו'; והניסים הגלויים המגלים את ייחוד השם בעולם.

נראה את היחס בין שני סוגי הניסים האלו, וכי ישנה חשיבות עצומה הן לחוקיות הקבועה בעולמו של הקב"ה, והן לגילוי של הנס הגלוי החורג מהטבע המגיע כאשר יש צורך בכך.