סיפור חייה של לאה זלמן, ששימשה במשך יותר מארבעים שנים כאחות בבית החולים איכילוב, הוא סיפור של אהבה עמוקה למקצוע ולמשפחה, של מסירות ושל איכפתיות אינסופית. בפרק זה נפרס מסעה שהחל כילדה בבולגריה ערב מלחמת העולם השניה, דרך העקירה מהבית המפואר בו גדלה והעליה לארץ ישראל הנבנית. מסעה של לאה נמשך כאחות שהקימה מהיסוד את מחלקת הלב בבית החולים איכילוב בתל אביב לצד פרופ' שלמה לניאדו, עובדה שהיא גאה בה מאוד. לצד אלו, הקימה לאה משפחה יחד עם בעלה ברוך (ז"ל), ויחד איתו חינכה בת ובן, שגם מתראיינים בפרק.

גם כיום, כשהיא חצתה גיל גבורות, ממשיכה לאה להתנדב במערכת הבריאות, ואת שעות הפנאי היא משקיעה באהבתה לאמנות, לתנ"ך ולהיסטוריה, ובמשפחתה.