האם אתם מוצאים את עצמכם מענישים את הילדים שלכם?

אולי אתם מעדיפים לקרוא לזה "תוצאות טבעיות"?

אתם תוהים איך תחנכו את הילדים ללא עונשים?

מתלבטים לגבי זה, מחפשים דרך אחרת?

ומה עם הזוגיות? האם ביחסים שלכם עם בני הזוג שלכם אתם גם מענישים אותם כי משהו לא נראה לכם?

אתם מן הסתם רוצים להשפיע על הילד, לקדם אותו, שיהיו לו חיים מעניינים, שלא ירביץ, שיהיה חברותי ויפתח התנהגויות מסוימות לכן אתם ונותנים עונשים כשהילד לא מתנהג כמו שנכון לדעתכם.

הבעיה היא שהעונש עצמו פוגע, הילד נפגע כי היה לו הגיון פנימי ואנחנו מתעלמים מההגיון שלו ומנצלים את הכוח שלנו על פניו וגם נותנים עונש בשעת כעס – פורקים עליו כעס ומלמדים אותו שכשכועסים, פוגעים בצורה לא רציונלית ומכאיבים.

כמבוגרים זה ברור לכם שזה לא לגיטימי, זה כוחני , זה לא לראות אחד את השני ומה עובר עליו. למעשה אתם מלמדים את הילד אלימות וכחנות ולא מה שבאמת רציתם שילמד.

עונש בעצם מקדש פתרון צר על חשבון כל דבר אחר. ילדים לא לומדים מתוך עונשים.

ומה עם תוצאות טבעיות? את זה נכון ללמד – כמו למשל שאם תבריז מהחוג סתם, לא יאמינו לך כשבאמת תרגיש לא טוב. אבל אנחנו לא צריכים לתת עונשים במסווה של תוצאות טבעיות. אם לא תכין שיעורים לא תוכל לראות טלויזיה. זו לא תוצאה טבעית.

חשוב להפריד מהן תוצאות טבעיות ומהם עונשים.

איך מגדלים ילדים בלי עונשים? היסוד נמצא בקשר איתם. צריך לפתח את הקשר איתם ולהגיע לשיתוף פעולה מתוך הקשר.