מצד אחד,

נקעה נפשי ממילים גדולות כמו חזון וערכים או תרבות ארגונית.

מצד שני,

אני לא מכירה מנכ"ל שלא מתחבט יום יום בדילמות עסקיות, מוסריות ומקצועיות הקשורות באלו.

מצד אחד,

מניפסט הערכים של חברות תמיד מעורר הערכה וכבוד.

מצד שני,

עומק הפער בין התאוריה למציאות כואב להרבה אנשים על כל גווני הקשת האירגונית. היום העם מצביע ברגליים ופשוט עוברים לחברה אחרת (עובדים, לקוחות, ספקים), כך שאין מנוס מלהתמודד עם הפער.

מצד אחד,

תחרות ויעילות עסקית זה עולם קשוח שכרוך לא אחת באגרסיביות.

מצד שני,

המציאות משתנה ונוצרים סטנדרטים אחרים של התנהלות, האידיאולוגיה שמסבירה הצלחה מורכבת גם ממושגים של עשיית טוב - לסביבה, לאנשים ובהתאמה לשורת הרווח.

למה כל הבלאגן הזה?

כי החיים אינם פשוטים.

אבל על DNA עסקי אפשר להשפיע.

גם אם החברה היא חלק מקבוצה או ארגון גלובלי,

או המנכ"ל הוא גם הבעלים.

גם בחברה ותיקה שהחליפה כבר לא מעט מנכל"ים,

או בחברה שקמה לפני שנתיים ובונה את עצמה בימים אלו.

אפשר לתקן ואפשר להרוס, אפילו בפרק זמן של רבעון.

למה צריך לשים לב, מה לקחת בחשבון ואיך לעשות את זה נכון?

פרק חובה למנכ"לים ובעלי עסקים, עם אפרת שקד, מנכ"לית מודל עשיית הטוב DGM.