לומדים בחו״ל - מתקבלים לאוניברסיטאות הטובות בעולם

בפרק הזה אנחנו מארחים את יותם עברי, מנכ״ל ארגון ישראליז(Israel-is) לשיחה על איך ישראלים יכולים ליצור חיבורים אמיתיים בעולם, דווקא בתקופה שבה שיח על ישראל הופך מורכב וטעון יותר.

דיברנו על למה “הסברה” קלאסית כבר פחות עובדת, למה אנשים מתחברים לסיפורים אישיים הרבה יותר מאשר למסרים מוכנים מראש, ואיך שיחה אנושית אחת יכולה לשנות תפיסה שלמה.

הפרק מתמקד במיוחד בצעירים וסטודנטים ישראלים שיוצאים ללמוד ולעבוד בחו״ל:
 איך להציג את עצמך בסביבה בינלאומית, איך להתמודד עם שאלות קשות בלי להיכנס למגננה, איך לספר את הסיפור הישראלי דרך חוויות אישיות, ואיך לבנות קשרים אמיתיים עם אנשים שלא בהכרח מכירים ישראלים.

דיברנו גם על תוכנית Speak Up, על החשיבות של soft skills בעולם הגלובלי, ועל הדור הבא של השיח הישראלי בעולם.

זה פרק על איך לייצר חיבור אנושי, והיכולת להשפיע כישראלים, במקום שבו צומחים המנהיגים הבאים - האוניברסיטאות המובילות בעולם.

מעטים מכירים אוניברסיטת קולומביה מבפנים כמו אופיר דיין. לא רק כסטודנטית, אלא גם כמי שהייתה מעורבת בשיח מול הנהלת האוניברסיטה והובילה לפעולה. בפרק הזה אנחנו מדברים על החיים כסטודנט ישראלי בקמפוס אמריקאי, איך נראית המציאות מבפנים, ומה אפשר לעשות, במיוחד בתקופה המורכבת של היום.

בפרק הזה אופיר תשתף, בשיחה פתוחה ומעמיקה על החיים בקמפוסים בארה״ב מנקודת מבט אישית ומקצועית. מהחוויה שלה ב־Columbia University לתואר ראשון ושני, דרך והעבודה שלה ב־INSS, אנחנו נכנסים למה שקורה באמת מאחורי הכותרות: איך נראית חוויית הלימודים, איך מתמודדים עם סביבה מורכבת, ומה חשוב שמועמדים ישראלים ידעו לפני שהם יוצאים לדרך. מעבר להבנה, הפרק מתמקד גם בפרקטיקה ונותן כלים, טיפים ונקודות למחשבה שיעזרו לכם להגיע מוכנים יותר ולהפיק את המקסימום מהחוויה.

הפרק הזה לא נועד להפחיד או להרתיע, אלא בדיוק להפך... לעזור לכל מי שמתעניין בלימודים בחו״ל להבין איך להיערך נכון לחוויה, לשאול את עצמו את השאלות הנכונות מראש, ולהגיע עם ביטחון וכלים שיאפשרו להפיק ממנה את המקסימום.

לרכישת הספר:

אתר ידיעות ספרים: https://ybook.co.il/products/3627195 
אפליקציית ״עברית״: 
https://www.e-vrit.co.il/Product/36840/

יניב ריבלין, שגדל בקצרין עם ציונים שלא בדיוק ניבאו עתיד מזהיר: פסיכומטרי בינוני מינוס, GRE לא מרשים, ואפילו TOEFL שלא עבר, הגיע בסופו של דבר ללימודים בהרווארד, לתוכניות יוקרתיות בעולם, ולהקמה והובלה של Bird בישראל עד להנפקה בניו יורק.

בשיחה אנחנו גם נוגעים בספר שלו, “החיים כסטארטאפ”, שמציג גישה קצת אחרת: לא נוסחה להצלחה, אלא דרך לחשוב על החיים כמרחב של ניסוי, טעייה, קבלת החלטות ואומץ ללכת עם תחושת הבטן. ספר שמנסה לפתוח את הראש והלב ולגרום לך לשאול שאלות על עצמך.

דיברנו על הדרך: קבלה להרווארד, מלגות, ציונים  אבל גם על איך לנצל הזדמנויות, איך “לעוף על החיים”, ואיך לבנות לעצמך מסלול שלא בהכרח נראה הגיוני בהתחלה.

זה פרק לכל מי שמרגיש שהוא יכול יותר ורוצה להבין איך עושים את זה באמת.

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם לימודי המשפטים בחו״ל(LLM+JD) ומנסים לעשות סדר באחד התחומים שהכי הרבה ישראלים מתעניינים בו, אבל גם כזה שמלווה בהרבה שאלות ובלבול. האם באמת צריך ציונים מושלמים כדי להתקבל לאוניברסיטאות המובילות? האם לימודי משפטים בטופ העולמי פתוחים רק למי שלמד כבר בחו״ל? ומה בעצם מחפשים מוסדות כמו הרווארד, אוקספורד או קולומביה בתהליך הקבלה?

האורחת בפרק היא שלי קלנר, שמכירה את התחום מבפנים. שלי גדלה בארה״ב, עבדה במשרד ש. הורוביץ, במהלך הקריירה שלה היא נחשפה מקרוב לעולם האקדמי האמריקאי ולמוסדות המובילים, וכבר יותר מעשור מלווה מועמדים לתוכניות JD ו-LLM.

במהלך השיחה אנחנו מסבירים אילו סוגי תארים במשפטים קיימים בחו״ל, ולמי כל מסלול מתאים. אנחנו מתמקדים במיוחד בתואר ה-LLM, שהוא המסלול הנפוץ ביותר עבור בוגרי משפטים מישראל, ומדברים גם על תוכניות מחקר ודוקטורט, ועל ה-JD האמריקאי שפחות רלוונטי למי שכבר למד משפטים.

משם אנחנו עוברים לשאלה הגדולה שמעסיקה הרבה מועמדים: מה באמת נחשב “מוסד מוביל” ועד כמה זה חשוב. אנחנו מדברים על אוניברסיטאות כמו Harvard, Columbia, NYU, Stanford, Oxford ו-Cambridge, אבל גם על תוכניות מצוינות נוספות כמו LSE, UCL, King’s College London, Georgetown, Cornell ו-Duke.

זה פרק לכל מי ששוקל לימודי משפטים בחו״ל ורוצה להבין איך נראה התהליך באמת, איך בונים אסטרטגיית קבלה נכונה, ואיך להפוך מועמדות טובה למועמדות חזקה.

בפרק הזה אנחנו מדברים על אחד המסמכים החשובים ביותר בתהליך הקבלה ללימודים בחו״ל, קורות החיים.

רוב המועמדים מתייחסים לקורות חיים כמו לרשימת מכולת: תואר, תפקיד, עוד תפקיד. אבל ועדות קבלה לא מחפשות רשימות. הן מחפשות להבין מי אתם, ומה הופך אתכם למועמדים מעניינים, והן יעברו על המסמך הזה למשך כמה דקות (במקסימום!)

בפרק נדבר על איך להפוך קורות חיים מרשימה טכנית למסמך שמספר סיפור, יוצר נרטיב, ושמראה השפעה אמיתית.

נעסוק בין היתר ב:

• מה המטרה האמיתית של קורות חיים בתהליך קבלה לאוניברסיטאות

• איך להשתמש במספרים כדי להפוך חוויות לאמינות וברורות

• איך לכתוב בצורה קצרה, חדה וברורה כך שצוות הקבלה באמת יקרא

• איך להציג שירות צבאי בצורה שתהיה מובנת לקורא בינלאומי

• מה זה name-dropping נכון, ואיך לחבר את הניסיון שלכם לעולמות שוועדת הקבלה מכירה

• איך להפוך גם תפקידים “רגילים” לסיפור אישי ומעניין

• למה פעילות חברתית והתנדבות הן חלק מרכזי מהסיפור שלכם

• ואפילו – איך לכתוב תחביבים בצורה שנותנת אופי ולא נשמעת גנרית

המטרה של קורות חיים טובים היא לא לספר הכול.

המטרה היא לגרום למי שקורא לעצור לרגע ולחשוב:

מעניין אותי לפגוש את האדם הזה.

תהנו!

אמיר נמצא בדיוק במקום שבו הרבה אנשים חולמים להיות:

אחרי חודשים (ושנים) של התלבטויות, אקסלים, תהליך בלי GMAT, חיבורים ודדליינים – הוא התקבל ל-MBA בחו״ל (3 מתוך 3), והוא רגע לפני טיסה לחוויה משנת חיים.

בפרק הזה אנחנו עושים משהו קצת שונה.

לא נדבר על אוניברסיטאות מגבוה, אלא נכנס לתוך הראש והחוויה של מועמד שעבר את כל התהליך בעצמו. שוחחנו על הבחירה ללכת על תכניות קצרות של פחות משנתיים עם חיבור חזק לטכנולוגיה, על הרגע שבו ה-MBA הפך מחלום להחלטה אמיתית, על הבלבול של ההתחלה, בחירת אוניברסיטאות, כתיבת האפליקיישנים, ראיונות, קבלות, והדילמות של הבחירה הסופית.

אמיר התקבל ל־MBAi ב-NYU Tech, ל־Cornell Tech, ול־Kellogg – שלוש תכניות שונות, עם אופי שונה.

זה פרק חובה לכל מי ששוקל MBA, מתלבט לגבי GMAT, מחפש מסלולים אלטרנטיביים, נמצא באמצע התהליך, או פשוט רוצה להבין איך זה מרגיש באמת מבפנים.

תהנו! 🎧

בפרק הזה אני מארח את איל דרור, סא״ל במילואים, מפקד מבצע שכנות טובה לשעבר, מהמבצעים ההומניטריים וההשפעתיים הגדולים בתולדות צה״ל, וחבר ועד מנהל במלגת Israel Leadership Foundation. 

איל הוא חבר בועד המנהל של אחת המלגות הבודדות לישראלים בקמפוסים בחו״ל ויושב בועדת הקבלה שלה. בחלק הראשון נצלול למלגת Israel Leadership Foundation מהזווית הערכית והאישית: החזון שמאחורי המלגה, איזה סוג של סטודנטים הוא מחפש, למה פעילות בקמפוס היא חלק מהותי מהחוויה האקדמית, איך נראית הנהגה סטודנטיאלית בעיניו, ואילו תכונות באמת חשובות בבחירת מלגאים. 

בחלק השני נדבר על קמפוסים, תדמית ישראל והמציאות בשטח. כאחד שמרצה בקמפוסים בחו״ל, איל ידבר על האתגרים שסטודנטים ישראלים פוגשים היום, איך מתמודדים עם מתחים בלי להיגרר למאבקים מיותרים, איפה נמצאות ההזדמנויות האמיתיות להשפעה, ואיך הופכים נוכחות ישראלית בקמפוס למשהו בונה, מחבר ומשמעותי. המסר שלו הוא ברור: לא לפחד, לא להסתגר, כן לפעול.

תהנו!

איך נראה מסלול שמתחיל בשטח הדיפלומטי במקסיקו, עובר דרך הקמפוסים של Harvard ו-Princeton, ומכוון חזרה להשפעה ציבורית בישראל?

בפרק הזה אני מארח power couple אמיתי. ליאור וגילי, זוג שהכיר עוד בימי השליחות בסוכנות היהודית, הורים לאלון והלל, ושני מנהיגים עם מסלולים מרשימים ושונים.
ליאור, לשעבר הנספח הכלכלי של ישראל במקסיקו וכיום ראש אגף ארגונים בינלאומיים ברשות החדשנות.
גילי, לשעבר מנהלת המחלקה לשלטון מקומי בתנועה לאיכות השלטון וכיום מנהלת תיקים בחטיבת הובלת השינוי בארגון ״מעוז״.

זו שיחה פתוחה על שירות ציבורי, מנהיגות והשפעה, ועל איך עושים את כל זה תוך כדי גידול ילדים וחיים אינטנסיביים בין שני מוסדות־על.

נדבר על הדרך להארוורד ול-MPP בפרינסטון, על תהליכי הקבלה וההחלטות הקשות, על החיים כמשפחה בקמפוסים אמריקאיים, ועל איך החוויה הזו משנה את הדרך שבה חושבים על מנהיגות ציבורית ומה זה להיות משרת ציבור בישראל.

פרק למי שחושב על לימודים בחו״ל, קריירה ציבורית, או שילוב בין שליחות, משפחה ועתיד מקצועי.

בפרק השני אנחנו מארחים שוב את יעל שטרן לשיחה שמטרתה לעשות סדר באחד התחומים הכי מבלבלים בעולם הלימודים בחו״ל: תארי מדיניות ומנהיגות בארה״ב.

כולם שמעו על MPP, MPA או MC/MPA, אבל מעטים באמת מבינים איך זה נראה בכל אוניברסיטה ואיך נראית הקריירה שאחריו. זה עולם שמשלב הנהגה, אסטרטגיה, כלכלה, יזמות ציבורית ויחסים בינלאומיים ועוד.

המטרה של הפרק הזה היא לייצר מעין מפה של התכניות הטובות שקיימות היום. להבין את התמות, ה-DNA והאופי של התכניות המובילות, כדי שאתם.ן תוכלו למקם את עצמכם.ן בתוך התמונה הזו לקראת ההגשה.

דיברנו על:

• למה יש כל כך הרבה בלבול בין התארים

• איך דירוגים כן עוזרים, ואיפה הם פחות רלוונטיים

• האופי הייחודי של התכניות המובילות:

Harvard Kennedy, Princeton SPIA, SAIS Johns Hopkins, Columbia SIPA, Yale Jackson, Georgetown McCourt

• וגם על תכניות נוספות שכדאי להכיר

סיימנו עם המסר החשוב ביותר: לא בוחרים תוכנית לפי יוקרה, אלא לפי סיפור הקריירה שאתם רוצים לבנות. 

מדובר בפרק למי שנמצא.ת בתחילת הדרך, לקראת תהליך ההגשה, או פשוט רוצה להבין איך נראה מגרש המשחקים לפני שקופצים פנימה.

הפרק הזה מוקדש ליעל שטרן, שמספרת את סיפור הלימודים בחו״ל מזווית אחרת לגמרי. יעל היא בוגרת הרווארד לתואר שני במדיניות ציבורית, משתפת במסע האישי שלה בין עולמות של מדיניות, יזמות והשפעה, ואיך נולדה ה-Israeli policy fellowship כיוזמה של בוגרים של התוכניות הללו.

נדבר על הרגעים שעיצבו את הדרך האישית שלה, נבין למה הוקמה המלגה, איזה צורך אמיתי היא באה לפתור, ולמה זו הרבה יותר מתמיכה כלכלית.

זה פרק על הכנה אמיתית ללימודים בארה״ב. לא רק איך מתקבלים, אלא איך מגיעים מוכנים לזירה של מדיניות, הנהגה והשפעה. נדבר על טעויות נפוצות של ישראלים בקמפוסים, על החשיבות של קהילה מקצועית, ועל איך בונים סיפור מנהיגותי שיש לו עומק ומשמעות.

פרק סופר מעניין לכל מי שחולם על תואר במדיניות, יחסים בינלאומיים או עשייה ציבורית, ורוצה להבין את האקוסיסטם שמסביב לתואר, לא רק את הדרישות האקדמיות.

ליצירת קשר עם יעל:

https://www.linkedin.com/in/yael-stern/

[email protected]

לאתר של מלגת ה-IPF: 

https://www.israelipolicyfellowship.com/