לפני שהייתי בטיול, היה סוכות, ערב סוכות, הגיעה איזה משלחת של כל מיני יהודים מאוניברסיטאות, מאוניברסיטאות באנגליה. הם הגיעו לביקור בארץ, ושניים מהם הגיעו גם ליגור. זה היה סוכות, הייתה מסיבת סוכות, הבת השלישית שלי, הייתה בכיתה ב’, והיינו בסוכה שלה. ובאו לבקר, אנשים יהודים, באו לבקר בסוכה וראו אותי. ואז כבר לקחו את הכתובת שלי, את השם שלי, ואחד מהם נתן כתובת שלו באנגליה, באוניברסיטה, הוא שמע שאנחנו אמורים לנסוע, אז הוא אמר תבואו לבקר. ואני אמרתי לו באיזה יום אנחנו אמורים להיות שמה. ועשיתי פשלה נוראית, מפני שהיינו בלונדון, אנחנו לא כל כך שמנו לב ליום הזה בדיוק, זה היום הזה או לא היום הזה. ואז, כשהיינו בלונדון, היינו צריכים להגיע לעיירה, לעיר הזאת איפה ש… ואנחנו מגיעים לעיר יום קודם. ואנחנו באים ושואלים, ואז מגיעה אשתו של אותו פרופסור, מקבלת אותנו יפה מאוד, הכינה לנו מקום לישון והכל, אבל הפרופסור אומר: אוי ואבוי, אני הזמנתי את כל הסגל של אוניברסיטה להיפגש איתכם, והם לא יכולים היום לבוא.