מתוך: אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2020

בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שָׁלָב
אִבַּדְתִּי אֶת זֶה שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר אִתָּנוּ.
יָצָאתִי אִתָּהּ לְסִיגַרְיָה
וְהוּא הִתְחִיל לְדַבֵּר אִתָּנוּ.
בַּהַתְחָלָה הָיִיתִי שָׁם,
אַחֲרֵי זֶה הַוּוֹדְקָה טוֹנִיק
שֶׁלִּי
הִתְחִילָה לְחַיֵּךְ
וְאַחֲרֵי זֶה לִצְחֹק -
רָאִיתִי אֵיךְ זֶה מַתְחִיל לִי
בַּצְּדָדִים שֶׁל הַפֶּה.

בַּסּוֹף אִבַּדְתִּי אוֹתוֹ.
אֲבָל הוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר
אִתָּנוּ
כִּי הוּא הָיָה שִׁכּוֹר
יוֹתֵר מִמֶּנִּי.
הוּא לָבַשׁ חֲלִיפָה,
הוּא חָזַר מֵאֵיזוֹ חֲתֻנָּה
עִם עוֹד כַּמָּה חֲבֵרִים
שֶׁלּוֹ,
שֶׁחָזְרוּ מֵחֲתֻנָּה.
לְאֶחָד מֵהֶם הִתְיַבֵּשׁ הַפֶּרַח עַל הַדַּשׁ.
יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת כַּמָּה
שָׁעוֹת
הֵם אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה
לְפִי הַפֶּרַח עַל
הַדַּשׁ.

הוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר.
הִסְתַּכַּלְתִּי בֵּינְתַיִם
עַל הַשְּׁלִישִׁיָּה שֶׁהָיְתָה מוּלִי;
אֶחָד הִצְחִיק שְׁתַּיִם
וְהֵם שִׂחֲקוּ בַּנְּחִירַיִם.
הוּא מְכֹעָר
וְרַק בִּגְלַל מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶן
הֵן יָשְׁבוּ אִתּוֹ -
קוֹק טִיזֶרִיּוֹת.
זַיִן טִיזֶרִיּוֹת.

אֲנִי בַּחַיִּים לֹא נִסִּיתִי אֶת זֶה, קוֹקָאִין,
לַמְרוֹת שֶׁתָּמִיד חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי סוֹחֵר.
תָּמִיד בָּאִים אֵלַי וְאוֹמְרִים לִי:
יֵשׁ לְךָ מַשֶּׁהוּ?
אֲנִי אוֹמֵר: מָה.
הֵם אוֹמְרִים: אַתָּה יוֹדֵעַ.
אֲנִי אוֹמֵר: לֹא, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.
הֵם אוֹמְרִים: נוּ, אַתָּה יוֹדֵעַ לְמָה אֲנִי מִתְכַּוֵּן.
אֲנִי אוֹמֵר:
אֲנִי שׁוֹטֵר. לֵךְ מִפֹּה יֶלֶד.
וְהֵם הוֹלְכִים,
כִּי לְסוֹחֲרִים וְשׁוֹטְרִים בְּמַסְוֶה
יֵשׁ אוֹתוֹ פַּרְצוּף,
וְלִי יֵשׁ רַק פַּרְצוּף
אֶחָד.

אֲנִי בַּחַיִּים לֹא נִסִּיתִי אֶת זֶה, קוֹקָאִין,
כִּי שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים לְמִי שֶׁצָּרִיךְ
לִשְׁמֹר לוֹ אֱמוּנִים.
הָיִיתִי יֶלֶד
וְאָחִי שָׂם אֶת אֶרִיק קְלֶפְּטוֹן
בְּהוֹפָעָה חַיָּה
בְּיַפָּן,
וְאַלְפֵי יַפָּנִים צָעֲקוּ שָׁם בַּפִּזְמוֹן:
קוֹקָאִין
וְשָׁאַלְתִּי אֶת אָחִי מָה הֵם צוֹעֲקִים
וְהוּא הִסְבִּיר לִי:
קוֹקָאִין.

הַשְּׁלִישִׁיָּה מִמּוּל הִמְשִׁיכָה לְשַׂחֵק בַּנְּחִירַיִם.
זֶה שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶן הָיָה מְכֹעָר, אֲבָל
הִצְחִיק אוֹתָן.
הַשְּׂמָאלִית וְהַיְמָנִית -
יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת שֶׁהֵן הִתְאִימוּ בְּגָדִים
לִפְנֵי הַיְצִיאָה,
וְהַמְכֹעָר שֶׁבָּאֶמְצַע הִמְשִׁיךְ לְהַצְחִיק אוֹתָן
רַק בִּגְלַל מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶן.
וְהֵן שָׁם
רַק בִּגְלַל מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶן.

בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שָׁלָב
זֹאת שֶׁהָיְתָה אִתִּי
וְגַם זֶה שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר אִתָּנוּ
אִבְּדוּ אוֹתִי.
הוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר. לֹא הֵבַנְתִּי עַל מָה הוּא מְדַבֵּר;
צָחַקְתִּי בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהוּא רָצָה לְהַצְחִיק בָּהֶם,
אֲבָל גַּם בְּאֵלֶּה
שֶׁלֹּא.
הוּא אָמַר אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ,
אֲנִי אָמַרְתִּי אֵיךְ קוֹרְאִים לִי,
הִיא אָמְרָה אֵיךְ קוֹרְאִים לָהּ,
וְהוּא הוֹסִיף שֶׁאֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים נֶהֱדָרִים.
לַעֲזָאזֵל,
הוּא לֹא מַכִּיר אוֹתִי
וְהוּא אוֹמֵר שֶׁאֲנִי אִישׁ נֶהֱדָר.
זֹאת אוֹמֶרֶת,
אֲנִי שִׁכּוֹר, וְגַם הוּא,
אֲבָל אֲנִי אֶזְכֹּר אֵיךְ קוֹרְאִים
לוֹ
גַּם מָחָר,
וַאֲנִי אֲזַהֶה אוֹתוֹ
גַּם מָחָר. אֲבָל
הוּא
לֹא.
וְזֶה הִרְגִּיז אוֹתִי וְרָאִיתִי
אֵיךְ זֶה מַתְחִיל לִי
בַּצְּדָדִים שֶׁל הָאִישׁוֹנִים.
וְהוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר
וּלְדַבֵּר
וְזֹאת שֶׁהָיְתָה אִתִּי הִסְתַּכְּלָה עָלַי
וְשָׁאֲלָה אִם אֲנִי בְּסֵדֶר.
אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁכֵּן,
כִּי מַה הִיא תָּבִין עַכְשָׁו
עַל הַכְּלוּם הַזֶּה, שֶֶׁמַּתְחִילִים לְדַבֵּר אִתִּי
וּמְסַפְּרִים לִי אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת
וּמָחָר תִּהְיֶה חֲלִיפָה אַחֶרֶת, שֶׁל יוֹם עֲבוֹדָה
וְשֶׁל הִנְהוּן רֹאשׁ וְהָיָה נֶהֱדָר אֶתְמוֹל.
אֲבָל הוּא לֹא יִזְכֹּר,
וְעַל זֶה
רָצִיתִי לְקַלֵּל אוֹתוֹ
בַּלֵּב,
עַל זֶה שֶׁלֹּא הַכֹּל
מְקֻדָּשׁ.
רָצִיתִי לְהַגִּיד לוֹ
מַנְיַאק
אֲבָל לֹא אָמַרְתִּי,
כִּי לָמָּה לְבַזְבֵּז אֶת זֶה עַכְשָׁו,
כִּי עַד גִּיל מְסֻיָּם לֹא אָמַרְתִּי אֶת זֶה: מַנְיַאק.
כִּי שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים לְמִי שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר לוֹ אֱמוּנִים;
הָיִיתִי יֶלֶד וְחָזַרְתִּי מֵהַשְּׁכוּנָה וְשָׁאַלְתִּי אֶת אָחִי,
אָחִי שֶׁכְּבָר מֵת,
מַה זֶּה מַנְיַאק
וְהוּא אָמַר לִי שֶׁזֹּאת מִלָּה שֶׁל פּוֹשְׁעִים,
וּמֵאָז קִלַּלְתִּי אֶת כָּל הַקְּלָלוֹת בָּעוֹלָם
חוּץ מִקְּלָלָה אַחַת:
מַנְיַאק.
כִּי שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים לְמִי שֶׁצָּרִיךְ
לִשְׁמֹר לוֹ אֱמוּנִים.

בַּסּוֹף הוּא הָלַךְ, דַּוְקָא בָּחוּר טוֹב,
אֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהַסְבִּיר
עַכְשָׁו.
לֵךְ תַּסְבִּיר לוֹ
עַכְשָׁו
וְלָזֹאת, הָאֲרָעִית, שֶׁהָיְתָה אִתִּי,
לַמְרוֹת שֶׁהִיא רָאֲתָה וְאָמְרָה לִי
שֶׁבִּשְׁנִיָּה אַחַת
כָּבִיתִי.
וַאֲנִי עוֹד אֶחָד שֶׁיּוֹדֵעַ
לְהִכָּבוֹת.

אַחֲרֵי זֶה
אֶצְלָהּ בַּבַּיִת, עַל הַשָּׁטִיחַ
הַפַּרְוָתִי,
הִיא כָּל־כָּךְ הִתְלַהֲבָה
מִשְּׂעַר הֶחָזֶה
שֶׁלִּי,
שֶׁהִיא לֹא הִפְסִיקָה לָגַעַת בּוֹ.
יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת שֶׁהִיא לֹא
נָגְעָה בְּכָזֶה חָזֶה
אַף פַּעַם.
יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת אֶת זֶה.

מתוך "אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך" (הקיבוץ המאוחד, 2020)