הדס לב מאמינה גדולה באהבה. היא עברה דרך מפותלת של שברון לב, משברים בריאותיים וזוגיים עד שהגיעה לשם, אבל סוף טוב - הכול טוב והיום הדס מאזנת חיים של אנשים אחרים ומממשת את הייעוד שלה.

ריי שגב, יזמת פורצת דרך בעולם האופנה, חלוצת דוגמניות הפלאס סייז בישראל ומקימת סוכנות הדוגמנות ג׳וסי, שהיתה הראשונה להכשיר ולייצג דוגמניות בטווח מידות רחב. ריי הובילה את מהפכת הבודי פוזיטוב וכיכבה בקמפיינים.

ישבנו לשיחה טרנס אטלנטית על יזמות, אמונה בעצמך ובחירות בחיים.

מיטל בר זוהר מגדירה את עצמה כמיילדת חלומות והיא ההגדרה של השראה במילון. 

מה היא לא עברה בחיים ועדיין היא מפזרת חיוכים ואהבה לכל הכיוונים.

אזהרה : הפרק יגרום לכם לרצות לחיות על מלא, לאהוב, להתנסות ולחוות כמה שיותר והכי הכי - להתאהב במיטל.

מיכל ברקאי ברודי מגדירה את עצמה כיזמת חברתית סדרתית. מייסוד מכללת עלמה למנהיגות נשית עד הקמת הסיסטרהוד, כל חייה מיכל פעלה למען נשים מתוך תחושת שליחות עמוקה. ישבנו לשיחה על נשיות, פמיניזם והגשמה עצמית ולמה כל אישה צריכה שבט אחיות לצידה.

לפני שנתיים יעל פרולוב הלכה ועשתה את מה שהרבה אנשים לא מעזים לחלום עליו, עברה עם בן זוג ושני ילדים קטנים לקוסטה ריקה, לנהל מלון בוטיק שרכשו על החוף. אז נכון, לעבור שניה לפני הקורונה זה לא אידיאלי, אבל היו בזה גם יתרונות. כדי להבין אם היא ממליצה על זה, כמה ההסתגלות היתה קשה וטיפים על התמודדות עם הבירוקרטיה בקוסטה ריקה – תצטרכו להאזין לפרק.

לכבוד חודש המודעות לסרטן השד נפגשתי עם ענת שפירא, מנהלת קהילת "חלאסרטן-לצעירים בוגרי סרטן" לשיחת מחלימות. כשאחת מתוך שבע נשים בישראל מאובחנת, היא מציעה לנרמל את השיח ולא להסתכל על הסרטן באופן כל כך דיכוטומי, הבריאות היא רצף.

שוחחנו על ההבטחות שהבטחנו לעצמנו ועל איך השתננו מאז, שמחתי לגלות שלא רק אצלי הסרטן הפך ללימונדה.

בגיל 35 מיכל עזר החליטה לעזוב קריירה מבטיחה בעולם הפרסום והמציאה את עצמה מחדש כבלוגרית אופנה. היא לא נותנת להתקפי החרדה או לקורונה לנהל לה את החיים וחולקת טיפים על מעצבים, אופנה והחיים עם K50 העוקבים שלה באינסטגרם.

כשענבל היתה בת 12 התגלתה אצלה דיסטוניה - מחלה גנטית שגורמת לתזזיתיות יתר בידיים. שנים אחרי, ענבל יורשת את הסטודיו לקרמיקה של אמא שלה ומגדירה את עצמה כאמנית.
בכל יום במשך שנה היא יצרה בידיים שלה, שפעם התביישה בהן, חתול אחד. כ-365 חתולים מחומרים שונים ובטכניקות שונות.
ענבל שיתפה אותי בתהליך שלה שעבר דרך בושה, קבלה, השלמה וגילוי של היופי והאיכויות שהמחלה הביאה איתה, הפגישה שלי עם ענבל הותירה בי ניצוץ של אופטימיות ללא תקנה:)

נכון, זה עוד סיפור מרגש, אבל יש בו מרכיב מיוחד, קוראים לו יפעת פאר.
בשיחה שלי איתה הייתי מרותקת. בתמהיל של כריזמה, פשטות ואותנטיות שלא פגשתי כבר הרבה זמן, היא מספרת לי על הדרך שעברה עד להגשמת החלום שלה להיות אמא, על חמשת ילדיה ובעיקר על עילי, הילד האוטיסט שלה.
אני מזהה איך כל מכשול בסיפור שלה הופך להזדמנות.
יפעת, יזמת מטבעה, כך נראה, הקימה לפני שנה תערוכת צילום שנקראת "לחבק את האוטיזם", שמציגה שנים עשר ילדים אוטיסטים והסיפור שלהם, בניסיון להעלות מודעות לקשיים שהם ומשפחותיהם חווים. ברגעים אלו ממש היא כבר עובדת על הקמת תערוכת המשך למבוגרים על הספקטרום. בנוסף, היא מנהלת קהילת פייסבוק סביב הנושא של אוטיזם ותמיכה במשפחות והקימה עמוד פייסבוק נוסף שנקרא"הבית שלך להופעה – Home Show" בו היא משדכת בין אמנים לאנשים פרטיים עם חצר להופעות בתקופת הקורונה.
רוצים להתערב שהיא רק בתחילת הדרך?