כולם אומרים לי: "תילחם 
אל תיכנע, אל תרחם 
תיתן את מה שיש 
עד כלות הנשימה 
תרוץ אל תוך האש 
גם אם היא חמה." 

כולם אומרים לי: "תלך כבר עד הסוף 
תשלוף קצת מרפקים, גם אם טיפה תחטוף 
אל תשאיר שום פתח 
תסגור את המרחק 
תלך זהיר על קרח 
אפילו שהוא דק." 

אבל אני חלול 
ועייף ממלחמות 
אני בטח לא חתול 
ואין לי תשע נשמות 
ויש קצת הקלה בללמוד איך לשחרר 
בנאדם צריך לדעת מתי גם לוותר 

כי הלכתי וחזרתי, ונתתי את כולי 
הרגליים שהתשתי כבר שבורות, והן שלי 
וקפצתי מגשרים גם כשלא היה ביטוח 
ועכשיו, אחרי הכול, אני רוצה טיפה לנוח 

ולא כל הפסד הוא אות קלון 
ולא כל ויתור הוא כישלון 
ובנאדם צריך לדעת מתי לכבות את האור 
ופשוט ללכת לישון.