עם כל פרידה 
נסגרתי עוד קצת
והרחקתי מעצמי
לאט-לאט
את כל מי שהתקרב
או ניסה להגיע
ונשבעתי - מעכשיו,
לא אהיה יותר פגיע

עם כל פרידה
נמחקתי עוד קצת
ועקרתי מעצמי
לאט-לאט
את היכולת לבטוח
להיקשר באמת
ונשמתי בכוח
אבל הייתי כבר מת

עם כל פרידה
נגמרתי עוד קצת
ואיגרפתי את עצמי
לאט-לאט
כמעט בכל ערב
כשלא היו רואים
נשארתי כמו כלב
ללקק את הפצעים 

והפכתי להיות אדם כזה קטן 
מרוקן מחלומות ומסריח מעשן 
וכשיום אחד הגעת, פתאום בלי להודיע 
כבר לא נשאר לי כלום שיכולתי להציע 

ולימדת אותי שיש גם יופי בנפילה 
ושצריך להתרסק כדי להתחיל מהתחלה 
אולי נבנה גן-עדן על גבי ההריסות 
אני לא חותם על כלום, אבל מבטיח לנסות.