אז נפגשתי עם בן ברכה, 

כיום ה-CTO של חברת Evinced, 

חברה טכנולוגית פורצת דרך בתחום הנגישות הדיגיטלית.

בן שיתף אותנו בתהליך העמוק שעברה Evinced בשנה האחרונה בהטמעת AI Driven Development בכל ציוותי הפיתוח ובכל שלבי ה-Lifecycle של המוצר.

הנושאים המרכזיים שעליהם דיברנו בפרק:

השינוי בתפקיד המפתח: המעבר מ"כותב קוד" לתפקיד של מבק, ארכיטקט ומנהל, שבו השפה הטבעית (אנגלית) הופכת לכלי התכנות המרכזי.

מודל הסיניור-ג'וניור: איך לעבוד נכון עם ה-AI כאל מפתח ג'וניור מוכשר מאוד שזקוק להנחיה צמודה, פירוק משימות ובקרה מתמדת על איכות הקוד.

הכנת התשתית הארגונית (AI Ready): החשיבות הקריטית של דוקומנטציה טובה, קוד מודולרי והגדרת Rules ברורים כדי שה-AI יוכל לחקות תבניות ולא "להמציא את הגלגל".

כלים וטכנולוגיות בשימוש: צלילה לעבודה עם Cursor, השימוש ב-Claude ואיך ה-MCP (Model Context Protocol) משנה את חוקי המשחק בחיבור ה-AI לדאטה ארגוני, מסמכי קונפלוואנס וכרטיסי ג'ירה.

הטמעה בתוך הארגון: בניית תוכנית של AI Champions המגיעים מהשטח כדי להטמיע את הכלים והמתודולוגיות החדשות בצורה אורגנית.

פרודוקטיביות ויזמות: איך ה-AI מאפשר לקצר משימות של ימים לשעות, מאפשר ליזמים לבנות חברות ב-Bootstrap עם צוותים קטנים יותר, ויוצר מהפכה שגדולה יותר ממהפכת האינטרנט.

עתיד המקצוע וג'וניורים: למה מפתחים מתחילים צריכים דווקא עכשיו ללמוד "דרך הידיים" ואיך מהנדסים צריכים להתאים את עצמם לעולם שבו אפשר לעשות הרבה יותר בפחות.

אז בכנס React Next,

ישבנו גם עם ניר פריזיאן, 

מייסד enpitech, 

מרצה ומוביל קהילת "הפרונטנדיסטים".

נוצרה שיחה מרתקת על המהפכה שמשנה את פיתוח הווב מהיסוד… Frontend AI.

בעולם שבו כולם מדברים על AI,

ניר מספק הצצה לאיך מפתחי פרונטנד צריכים לאמץ את הכלים החדשים לא רק כעזר,

אלא כ"מכפיל כוח" אמיתי בתוך ה-Workflow היומיומי שלהם.

אז על מה דיברנו?

המסע המקצועי ופיתוח הקהילה: ניר משתף בדרכו ממפתח פול-סטאק להקמת חברה המעסיקה כ-20 מומחי פרונטנד, ובחשיבות של שיתוף ידע פרקטי מהשטח דרך קהילת הפרונטנדיסטים וערוץ היוטיוב שלו.

מה זה בעצם Generative UI? מעבר ליצירת טקסט, ניר מסביר על העתיד שבו ממשקי משתמש נוצרים "לפי דרישה" (UI on Demand).

מציג טכנולוגיות כמו MCP UI המאפשרות לסוכני AI להחזיר קומפוננטות UI עקביות ומותאמות אישית לקונטקסט של המשתמש.

כש AI חבר צוות בפיתוח (SDLC): איך השימוש בכלים כמו Cursor ו-Claude משנה את הדרך שבו מפתחים ניגשים לקוד.

את החשיבות של Global Instructions – הנחיות קבועות שנותנים ל-AI כדי לשמור על סטנדרטים ואחידות בצוות.

גבולות האוטומציה: למרות הזינוק ביכולות, ניר מסביר מדוע האחריות על הארכיטקטורה, הביצועים וניהול הסטייט חייבת להישאר אנושית.

מזהיר מפני הסתמכות עיוורת על ה-AI, במיוחד אצל מפתחים ג'וניורים שעלולים להעתיק קוד מבלי להבין את הלוגיקה שמאחוריו.

איזון בין Velocity ל-Quality: איך משתמשים ב-AI כדי להאיץ את הפיתוח מבלי להוריד את הסטנדרטים.

מדבר על החשיבות של קוד ריביו מעמיק ועל הסכנה שב"עצלנות" פיתוחית שנוצרת כשסומכים יותר מדי על המכונה.

העתיד של מפתח התוכנה: איך ייראה המקצוע בעוד 5 שנים? ניר צופה שהשוק דווקא יגדל – התחרות בין החברות תוביל לצורך ביותר מפתחים שיודעים להשתמש ב-AI כדי להוציא פיצ'רים בקצב מטורף. המפתח יהפוך ליותר "מנצח על התזמורת" מאשר כותב קוד שחור.

תובנות פרקטיות:

התמקדו בכלי אחד: אל תקפצו בין כל המודלים. בחרו כלי (כמו Cursor או Copilot) ושילטו בכל היכולות שלו לעומק.

צרו "ספר חוקים" ל-AI: הגדירו ל-Agent שלכם את ה-Design System ואת חוקי הארכיטקטורה שלכם כדי לקבל קוד עקבי.

אל תמהרו לשחרר: השתמשו ב-AI כדי לקבל אופציות לפתרון, אבל תמיד קראו את הקוד וודאו שהפתרון נכון ארכיטקטונית.

הגעתי למשרדי Gong בישראל,

למפגש עם גלעד מטות, 

VP R&D Workflows Division.

נוצרה שיחה מרתקת על התחום שגונג עוסקת בו… Revenue AI.

בעולם שבו כולם מדברים על AI, 

גלעד מספק הצצה נדירה לאיך בונים חברה שצומחת מ-10 עובדים ליותר מ-1,500, 

ואיך הופכים את הבינה המלאכותית לא רק לכלי עזר, 

אלא ל"חבר צוות" אינטגרלי בתהליך הפיתוח והמכירות.

אז על מה דיברנו?

המסע מ-10 ל-1,500 עובדים: גלעד משתף איך נראית צמיחה אקספוננציאלית ב-10 שנים, מהן שיטות העבודה ש"נשברות" בדרך ואיך משמרים תרבות של סטארטאפים קטנים ואוטונומיים בתוך ארגון ענק.

מה זה בעצם Revenue AI? מעבר להקלטת שיחות או CRM, גונג מנתחת את האינטראקציות המורכבות עם הלקוח כדי לספק תובנות עסקיות מנבאות ולעזור לארגונים להבין מה באמת קורה בתהליך המכירה שלהם.

חבר צוות בפיתוח: איך השימוש ב-AI משנה את הדרך שבה מפתחים ניגשים לקוד, החל מהאצת Onboarding למפתחים חדשים ועד ליצירת פרוטוטייפים מהירים שחוסכים "עבודה שחורה".

גבולות האוטומציה: למרות הזינוק בשימוש ב-AI, גלעד מסביר מדוע האחריות על הארכיטקטורה, שיקול הדעת והסטנדרטים חייבת להישאר אנושית, ואיפה עובר הקו האדום שבו אסור לסמוך על האלגוריתם בלבד.

איזון בין Velocity ל-Quality: איך מנהלים חוב טכני בחברה בצמיחה מטורפת, ומתי וכמה נכון להתפשר על איכות לטובת מהירות הגעה לשוק (Time to Market).

פילוסופיית הגיוס של גונג: מה גלעד מחפש במפתחים מעבר ליכולת טכנולוגית – דגש על Ownership, חשיבה מערכתית ויכולת לצמוח עם החברה דרך ערכי הליבה: Own, Solve, Impact.

העתיד של מפתח התוכנה: איך ייראה המקצוע בעוד 5 שנים? גלעד צופה מעבר מכתיבת קוד לניתוח ואימות של מערכות, ומסביר אילו כישורים כדאי למפתחים לפתח כבר היום כדי להישאר רלוונטיים.

ניהול והובלה בHyper-growth: טיפים למנהלי R&D על שחרור שליטה, טיפול באנשים כנכס המרכזי של החברה, והחשיבות של חשיבה לטווח ארוך.

📲 לצפייה והאזנה ב־YouTube, Spotify או Apple

https://tr.ee/N861RH

בפרק הזה של מדברים פיתוח שצולם בהמולת כנס React Next, 

אירחנו את גל שלזינגר לשיחה טכנולוגית עמוקה על עתיד הרינדור והזרמת הנתונים ברשת.

גל,

מהנדס בחברת Vercel,

שיתף כי הוא אינו מגיע מעולמות הפרונטנד הטהורים, אלא מתמקד בפיתוח מוצרי ה-Compute וה-Deployment של החברה.

בעבודתו הוא עוסק ב-Runtime, קומפילציה, באנדלינג ואופן הרצת פונקציות בצד השרת.

למרות שאינו מגדיר את עצמו כמפתח פרונטנד "קלאסי", הוא בונה את הכלים המשמשים קהילה זו ובוחן את React בעיקר מהזווית של ה-Server-side.

אז על מה דיברנו?

1. המעבר מ-SPA ל-React Server Components (RSC): השיחה נפתחה בהסבר על האבולוציה מה-Single Page Application, שבו המשתמש מקבל HTML ריק וממתין להורדת JS ובקשות נתונים, מה שיוצר אפקט "Waterfall" המעכב את הצגת התוכן.

2. אתגר ה-Latency והמרחק הפיזי: גל הסביר כי בישראל אנו חווים חוויית אינטרנט מאתגרת עקב המרחק הפיזי מהשרתים (למשל בפרנקפורט או ארה"ב), מה שהופך כל בקשת נתונים בשרשרת ה-Waterfall ליקרה ואיטית משמעותית.

3. מבוא ל-HTTP Streaming: הוצג הקונספט של סטרימינג – טכנולוגיה ותיקה (כמו ב-TCP או ביוטיוב) המאפשרת לשלוח נתונים בחלקים מבלי לסגור את הבקשה. גל ציין כי בעבר עבודה עם טמפלייטים גרמה לנו לאבד את היכולת הזו, וכעת אנו מחזירים אותה לאינטרנט כדי לשפר ביצועים.

4. הפילוסופיה של Suspense: סספנס מאפשר למפתחים להגדיר מה "חשוב" (כמו תוכן הפוסט) ומה "פחות חשוב" (כמו תגובות). 

כך ניתן לשלוח את ה-Shell של העמוד מיד ולהזרים את השאר בהמשך, מה שמשפר את ה-Perceived Performance (הביצועים הנתפסים), בדומה לאופן בו טוקנים זורמים ב-ChatGPT.

5. מימוש Suspense From Scratch: גל תיאר כיצד ניתן לממש את המנגנון ללא פריימוורק.

6. מנגנון ה-Hydration וה-Runtime: למרות הרינדור בשרת, קיים Runtime מינימלי של ריאקט בדפדפן שאחראי על החלפת האלמנטים והפיכת הקומפוננטות לאינטראקטיביות. 

השימוש ב-use client הושווה להוספת תגית סקריפט מודרנית המגדירה היכן מתחילה האינטראקטיביות.

7. אחריות וסקיוריטי בעולם השרת: עם הכוח של רינדור בשרת מגיעה אחריות גדולה. גל הזכיר פרצות אבטחה חמורות שהתגלו לאחרונה (CVEs) המדגישות את הצורך בהבנה עמוקה של סביבת השרת ועדכון גרסאות.

8. טיפים מעשיים למפתחים: כעצה לסיום, גל ממליץ למפתחים המעוניינים לשלוט בטכנולוגיה לנסות לבנות פרויקטים בלי use client ככל הניתן כדי למתוח את גבולות ה-Server Components, ולנסות לממש מנגנונים אלו "רמה אחת מתחת" לפריימוורק כדי להבין באמת איך הם עובדים.

אז מה קורה כשיושבים עם מפתח בקנד "שראה הכל" לשיחה צפופה באמצע כנס NodeTLV? 🎤🚀

נפגשנו בין ההרצאות וההמולה של הכנס עם גל לרמן, אחד ממפתחי הבקנד הראשונים ב-Papaya.

גל הוא מסוג המפתחים שלא מפחדים לשבור את הראש על טכנולוגיות חדשות. 

ליווה את פפאיה מהימים של 10 עובדים במשרד קטן מעל מוסך במונטיפיורי, ועד לאימפריה היום שחולשת על חמש קומות במגדל בתל אביב.

גל זה השילוב בין איש תשתיות ריאליסטי למפתח שחי את המוצר ומונחה תמיד על ידי ROI.

אז על מה דיברנו בפרק? (ספוילר: הרבה סקייל):

🔹 המסע מ-10 ל-400: איך שומרים על התרבות ועל הקצב כשצומחים במהירות מטאורית. 

🔹סקייל במלחמה: איך עוברים מ-10,000 משתמשים פעילים בחודש (MAU) ל-5 מיליון משתמשים בחודש, עם צוות בקנד קטן ורזה.

🔹 קוברנטיס "לבד בחושך": גל סיפר איך הקים קלאסטר מאפס (בלי AI ובלי דבופס) רק כי ה-Elastic Beanstalk כבר לא עמד בקצב הפריסות. 

🔹 הווי-פיי שהוליד את ה-CI/CD: למה בעיות אינטרנט מהבית של ההורים בנהריה גרמו להם לזרוק את סקריפטי ה-Node ולעבור לג'נקינס. 

🔹 איך לאלף את ה-MySQL: השימוש בטכניקות של Purging ופיצול דומיינים ל-11 קלאסטרים שונים כדי לשרוד מיליון בקשות בדקה. 

🔹 הפנטום של המונוליט: טריק ה-"Phantom Services" – איך מריצים מונוליט אבל גורמים לו להתנהג כמו מיקרו-סרוויס בקוברנטיס. 

🔹 הפילוסופיה של ה-Lean: למה עדיף לעשות ניסויים (מבוקרים!) ב-Production מאשר להיתקע חודשים במחקרים.

פרק חובה לכל מי שרוצה להבין איך נראית צמיחה אמיתית מתחת למכסה המנוע.

מוזמנים לכתוב בתגובות מה ה-Takeaway שלכם! 👇

שנת 2026 כבר טסה, 

והחוקים של עולם ה-Web נכתבים מחדש. 

ניפגשתי עם Yaniv Hadad,

R&D Director בחברת WSC Sports,

לשיחה מרתקת על העתיד שכבר נמצא בתוך ה-IDE שלנו. 

יניב לוקח אותנו למסע בין האתגרים של ניהול פיתוח בסקייל דמיוני לבין האבולוציה של המפתח המודרני.

אז מה בפרק?

1. התעוררות לתוך עולם חדש: מה יגלה מפתח שנרדם ב-2016 והתעורר היום?

2. ה-AI כ-BFF: איך כלי ה-AI השתלטו על 70% מכתיבת הקוד ושינו את חלוקת הזמן שלנו – מ-60% קידוד ל-40% תכנון עמוק.

3. ארכיטקטורה תחת אש: איך מנהלים אינסטנס דאטה גדול ביותר ב-Azure בזמן שהאולימפיאדה בשיאה?

4. המרדף אחרי ה-DNA: למה ב-WSC מחפשים "ארכיטקטים של העתיד" ולא רק כותבי פיצ'רים, ואיך שומרים על תרבות של "One Team" כשהקצב רק עולה.

5. תחזית ל-2030: מה יקרה כששבועות של עבודה יהפכו לשעות בודדות, ואיך מנהלי פיתוח ימדדו יעילות בעולם של סוכנים אוטונומיים?

טיפ הזהב של יניב: עצה טובה למנהלים שרוצים להישאר מחוברים לשטח בלי לטבוע בניהול "מגבוה".

פרק שכולו מאחורי הקלעים של הטכנולוגיה שהופכת רגעי ספורט לקסם דיגיטלי. 🏀⚽

שנת 2026 כבר טסה, 

והחוקים של עולם ה-Web נכתבים מחדש. 

בפרק הזה אירחתי את יניב חדד,

R&D Director בחברת WSC Sports,

לשיחה מרתקת על העתיד שכבר נמצא בתוך ה-IDE שלנו. 

יניב לוקח אותנו למסע בין האתגרים של ניהול פיתוח בסקייל דמיוני לבין האבולוציה של המפתח המודרני.

אז מה בפרק?

1. התעוררות לתוך עולם חדש: מה יגלה מפתח שנרדם ב-2016 והתעורר היום?

2. ה-AI כ-BFF: איך כלי ה-AI השתלטו על 70% מכתיבת הקוד ושינו את חלוקת הזמן שלנו – מ-60% קידוד ל-40% תכנון עמוק.

3. ארכיטקטורה תחת אש: איך מנהלים אינסטנס דאטה גדול ביותר ב-Azure בזמן שהאולימפיאדה בשיאה?

4. המרדף אחרי ה-DNA: למה ב-WSC מחפשים "ארכיטקטים של העתיד" ולא רק כותבי פיצ'רים, ואיך שומרים על תרבות של "One Team" כשהקצב רק עולה.

5. תחזית ל-2030: מה יקרה כששבועות של עבודה יהפכו לשעות בודדות, ואיך מנהלי פיתוח ימדדו יעילות בעולם של סוכנים אוטונומיים?

טיפ הזהב של יניב: עצה טובה למנהלים שרוצים להישאר מחוברים לשטח בלי לטבוע בניהול "מגבוה".

פרק שכולו מאחורי הקלעים של הטכנולוגיה שהופכת רגעי ספורט לקסם דיגיטלי. 🏀⚽

אז נפגשתי עם הילה פוקס על האבולוציה של של פיתוח החל מ-Agent בודד למערכות Multi-Agent.

היום בתפקיד Principal Engineer בחברת Qodo עם מעל ל-10 שנות ניסיון בפיתוח בקאנד, דאטה ו-AI.הגיעה לQodo לאחר תפקידים משמעותיים בחברות כמו אינטל, פייבר ואוגורי.מה עושים ב-Qodo?בQodo מפתחים כלי AI מתקדמים המתמקדים בביצוע Code Review אוטומטי ושיפור איכות הקוד באמצעות סוכנים חכמים ב-IDE, בגיט וב-CLI. הדרך ל-Qodo: פתחנו ברקע המקצועי של הילה וכיצד החברה עשתה "פיבוט" עם יציאת GPT-3.5 – מעבודה על ג'ינרוט קוד להתמקדות בCode Review ואיכות.המעבר למערכות Multi-Agent: דנו בצורך הארכיטקטוני לעבור מסוכן כללי אחד למערכת של סוכנים ייעודיים Specialized Agents, כמו סוכן למציאת באגים וסוכן לבדיקת דרישות ותאימות Compliance.מאחורי הקלעים הטכני: הילה שיתפה בשימוש בפריימוורק LangGraph לבניית הסוכנים ובהתמודדות עם בעיות כמו "Lost in the Middle" דרך ניהול קונטקסט דינמי ומדויק.אתגרים ומדידות: דיברנו על הקושי בביצוע אבולואציה למערכות לא-דטרמיניסטיות, בניית Benchmarks פנימיים והצורך לאזן בין ערך טכנולוגי לעלויות LLM גבוהות.השפעה על חווית המפתח: דנו בשינוי הפרדיגמה – מהתמקדות בכתיבת קוד, להתמקדות בסטנדרטים, ארכיטקטורה, Code Review.טיפים להישאר רלוונטיים: הילה מסכמת עם העצה "Keep it simple", ומסבירה מדוע חשוב לא לזנוח את יסודות הנדסת התוכנה גם בעידן ה-AI.

במהלך סדרת הפרקים שהפקנו בכנס AI Dev TLV, 

אירחנו את בן לניאדו, 

מנהל קבוצת הפלטפורמה בחברת Natural Intelligence,

לשיחה מרתקת על הזווית הניהולית של מהפכת ה-AI. 

בן, 

שמגיע עם ניסיון של 15 שנה בתעשייה, 

משתף איך הוא משלב כלי בינה מלאכותית ביומיום שלו כדי להישאר "Hands-on" מבלי להפוך לצוואר בקבוק.

מה בפרק?

המעבר לניהול ואימוץ ה-AI: בן מספר על האתגר שבשמירה על יכולות טכניות ככל שהאחריות הניהולית והאסטרטגית גדלה, ואיך ההחלטה לעבור לעבוד עם Cursor שינתה את חוקי המשחק עבורו.

איך AI ככלי ל Code Review: כיצד בן משתמש ב-AI כ"זוג עיניים ראשון" לביצוע רוויואים איכותיים יותר, תוך שימוש ב-MCP וחיבור ל-GitHub, ואיך Natural Intelligence מטמיעה את זה כסטנדרט ארגוני.

איתור וטיפול בבאגים בזמן אמת: הצגת שיטת עבודה שבה ה-AI מדמה משתמש בדפדפן המובנה של ה-IDE, ניגש ללוגים של הנטוורק והקונסול, ומסייע בפתרון באגים מורכבים בפרודקשן.

ניהול משימות מורכבות עם Plan Mode: צלילה לעומק הפיצ'ר שמאפשר ל-AI לתכנן משימות ריפקטורינג גדולות, לייצר קובצי Markdown עם שלבי עבודה ולשמור על סנכרון ציפיות מלא מול המפתח.

איך בן הצליח להחיות POC ישן ולפתור קונפליקטים מורכבים בזמן שחבר צוות היה ביפן, וכל זאת בעזרת הנחיות מדויקות ל-AI.

טיפים לפרומפטינג ובניית אמון: מהן הטעויות הנפוצות (כמו "הגדלת ראש" של המודל), איך בונים קונטקסט עסקי נכון, ולמה חשוב לבדוק את ה-AI גם כשהוא נראה בטוח בעצמו.
🌎 עתיד הפיתוח והארגון: כיצד ה-AI מאפשר דלגציה של משימות פיתוח לאנשי QA ומעצבים, והאם אנחנו בדרך לעידן של "חברה של איש אחד" המבוססת על סוכני AI?

שנת 2026 כבר טסה, 

והחוקים של עולם ה-Web נכתבים מחדש. 

בפרק הזה אירחתי את יניב חדד,

R&D Director בחברת WSC Sports,

לשיחה מרתקת על העתיד שכבר נמצא בתוך ה-IDE שלנו. 

יניב לוקח אותנו למסע בין האתגרים של ניהול פיתוח בסקייל דמיוני לבין האבולוציה של המפתח המודרני.

אז מה בפרק?

1. התעוררות לתוך עולם חדש: מה יגלה מפתח שנרדם ב-2016 והתעורר היום?

2. ה-AI כ-BFF: איך כלי ה-AI השתלטו על 70% מכתיבת הקוד ושינו את חלוקת הזמן שלנו – מ-60% קידוד ל-40% תכנון עמוק.

3. ארכיטקטורה תחת אש: איך מנהלים אינסטנס דאטה גדול ביותר ב-Azure בזמן שהאולימפיאדה בשיאה?

4. המרדף אחרי ה-DNA: למה ב-WSC מחפשים "ארכיטקטים של העתיד" ולא רק כותבי פיצ'רים, ואיך שומרים על תרבות של "One Team" כשהקצב רק עולה.

5. תחזית ל-2030: מה יקרה כששבועות של עבודה יהפכו לשעות בודדות, ואיך מנהלי פיתוח ימדדו יעילות בעולם של סוכנים אוטונומיים?

טיפ הזהב של יניב: עצה טובה למנהלים שרוצים להישאר מחוברים לשטח בלי לטבוע בניהול "מגבוה".

פרק שכולו מאחורי הקלעים של הטכנולוגיה שהופכת רגעי ספורט לקסם דיגיטלי. 🏀