מעגל ההתמכרות- דברים שמשפחות צריכות לדעת

יש תפיסות סביב התמכרות שהפכו עם השנים כמעט לאמיתות מובנות מאליהן. אנחנו שומעים אותן ממשפחות, מאנשים בהחלמה, ולפעמים גם אומרים אותן בעצמנו – מבלי לעצור ולבדוק מה באמת עומד מאחוריהן.

אלא שהדרך שבה אנחנו מבינים התמכרות אינה נשארת רק ברמת הידע. היא משפיעה על הציפיות שלנו מהאדם שמתמודד, על האופן שבו אנחנו מפרשים את ההתנהגות שלו, על מה שאנחנו מצפים מתהליך ההחלמה – וגם על הבחירות שבני המשפחה עושים בדרך.

בפרק הזה אני חוזרת לשיחה עם אורית שטרנברג, מנהלת אקדמית לתכנית יועצים להתמכרויות וטראומה בגומא גבים, ומאמנת משפחות ומתבגרים וביחד אנחנו עוצרות מול כמה מהתפיסות המוכרות ביותר בעולם ההתמכרות ובודקות אותן מחדש.

לא כדי להחליט רק מה נכון ומה לא, אלא כדי לשאול מה אנחנו מפספסים כשאנחנו מאמינים שאנחנו כבר יודעים את כל הסיפור.

כי לפעמים שינוי קטן בדרך שבה אנחנו מבינים את ההתמכרות, יכול לשנות גם את הדרך שבה אנחנו פוגשים אותה.

לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם, מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.

שינוי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, ובכל זאת, גם כשאנחנו יודעים שמשהו כבר לא עובד עבורנו, לא תמיד פשוט לעשות אחרת. הפער שבין ההבנה שמשהו צריך להשתנות לבין היכולת לחולל את השינוי ולהישאר בו, הוא המקום שממנו יצאנו לשיחה הזו.

בפרק הזה אני משוחחת עם ליז אריאלי, פסיכותרפיסטית ממוקדת התמכרויות וטראומה ומנחת קבוצות, על שינוי – ומתוכו על אחד מתהליכי השינוי המורכבים ביותר: החלמה מהתמכרות.

כי גם כשהכאב גדול, הוא לא תמיד מספיק כדי להניע שינוי. וגם כשהרצון קיים, הדרך דורשת הרבה יותר מהחלטה. היא מפגישה אותנו עם הפחד מהלא־נודע, עם הצורך להיפרד מהמוכר ועם המחיר שיש לכל בחירה חדשה. וכפי שליז אומרת בשיחה: "יש מחיר למחלה, ויש גם מחירים להחלמה."

ובתוך התהליך הזה נמצאת גם המשפחה, שנדרשת לא פעם לעבור שינוי משל עצמה – ללמוד מה בידיה לשנות, על מה עליה לוותר, ואיך להישאר בדרך גם כשהתוצאה אינה מיידית.

שינוי הוא דרך. וגם החלמה היא דרך.

לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם, מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.

מה הקשר בין שייכות לבריחה?

במבט ראשון נדמה שמדובר בשני כוחות מנוגדים. אבל לעיתים, דווקא כשהצורך האנושי הבסיסי ביותר – להרגיש שייכים – אינו מקבל מענה, מתחיל מסע של חיפוש. מסע שלפעמים נראה כמו בריחה.

בפרק הזה אני מארחת את גליה עצמון, מנטורית ומרצה לבני נוער, מכורה בהחלמה, לשיחה כנה על ילדות, אובדן וחיפוש בלתי פוסק אחר מקום בעולם

"שייכות בשבילי היא בית. מקום שבו מקבלים אותי כמו מי שאני"-  היא אומרת, ומשפט אחד מצליח לזקק מסע של שנים, מסע שבמהלכו חומרים משני תודעה הפכו לניסיון להקל, ולו לרגע, על כאב עמוק של חוסר שייכות.

דרך הסיפור האישי שלה אנחנו מתבוננים במפגש שבין שייכות, בריחה והתמכרות, ומגלים כיצד דווקא במקום שבו הכול התפרק, התחילה גם הדרך חזרה:

 " הניקיון נתן לי את החופש להיות מי שאני"  משפט שמזכיר לנו שהחלמה היא לא רק הפסקת השימוש, אלא גם האפשרות לחזור ולהרגיש בבית, בתוך עצמנו.

ולכל הורה שמאזין לנו, גליה מבקשת להשאיר מסר אחד:

אל תוותרו על הילד שלכם. גם אם הוא דוחה אתכם או מתרחק, נסו לזכור שזו לא בהכרח בחירה נגדכם – לפעמים זו פשוט הדרך שלו לקרוא לעזרה.

לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם, מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.

אפשר להיות מכורים לעבודה?

רוב האנשים יענו שלא. הרי עבודה היא דבר טוב – היא מאפשרת לנו להתפתח, ליצור, להצליח ולהרגיש משמעות. אבל מה קורה כשהעבודה כבר לא רק ממלאת את החיים, אלא מתחילה להגדיר את מי שאנחנו?

בפרק הזה אני מארחת את ענת הלוי, מדריכת הורים, מאמנת אישית ומנחת קבוצות, לשיחה כנה על התמכרות שאינה קשורה לחומרים, אלא לזהות. דרך סיפורה האישי היא משתפת כיצד חיים של הישגיות בלתי פוסקת, השוואתיות ומרדף אחר ערך עצמי הובילו אותה להתרחק מעצמה, עד שהגוף עצר אותה והכריח אותה לשאול:

"אם העבודה הגדירה את האדם שאני, אז מי אני עכשיו בלעדיה?"

זו שיחה על התמכרויות התנהגותיות, על המחירים הסמויים של עשייה בלתי פוסקת, על הצורך בערך עצמי ובהכרה, ועל הדרך הארוכה חזרה אל עצמנו. כי לרוב ההתמכרות היא לא הסיפור כולו – היא רק הביטוי למשהו עמוק הרבה יותר.

ובתוך כל זה מסתתר גם רגע אחד של תקווה:

"כשהפסקתי לרדוף, התחלתי לפגוש את עצמי."

כי לפעמים, המסע הכי ארוך בחיים הוא לא הדרך להצלחה – אלא הדרך חזרה לעצמנו.

לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם, מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.

רובנו תופסים חופש כיכולת לבחור, להחליט ולעשות כרצוננו.

אבל בעולם ההתמכרות, חופש עלול לקבל משמעות הפוכה. כשהאדם מאבד את היכולת לעצור, להציב גבול או לבחור אחרת, דווקא הגבול שמגיע מבחוץ – דרך הגוף, מערכת יחסים שמתפרקת, אשפוז, או אפילו מעצר ובית סוהר – עשוי להפוך לעצירה הראשונה שמאפשרת שינוי.

בפרק הזה דניאל שוט, מכור בהחלמה, רכז מדריכים בקהילה טיפולית ומלווה אנשים המתמודדים עם התמכרות ותחלואה כפולה, משתף בכנות במסע חייו. הוא חוזר לילדות של חוסר שייכות, מספר כיצד ההתמכרות התחילה הרבה לפני הסמים, ומתאר את השנים שבהן ניסה לברוח מהמציאות – עד לרגע שבו כבר אי אפשר היה לברוח.

כפי שהוא אומר בפרק:

"בית הסוהר הציל לי את החיים. הסוכן הסמוי עשה בשבילי את מה שאף אחד לא הצליח לעשות בשבילי."

השיחה נוגעת גם באחד הנושאים הכואבים ביותר עבור משפחות – הניסיון להציל. הרצון למנוע את המעצר, את הכלא ואת ההשלכות, מתוך אהבה וחוסר אונים. אבל היא גם מזכירה שלפעמים השינוי מתחיל רק כשהאדם עצמו מגיע לרגע שבו הוא אומר: "את המחיר הזה אני כבר לא מוכן לשלם."

זו שיחה על התמכרות, אבל לא פחות מכך על החיפוש אחר שייכות, על בושה, על גבולות, ועל הדילמה הכואבת של משפחות שעושות הכול כדי להציל את האדם שהן אוהבות – ולעיתים מתקשות לאפשר לעצירה להתרחש.

ובתוך כל אלה נשאר גם מסר חשוב למשפחות ולאדם עצמו:

"הכישלון היחיד בהחלמה מהתמכרות הוא לא הנפילות או המעידות – אלא להתייאש ולהפסיק לנסות."

לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,

מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887

רובנו לא עוצרים לחשוב על זה, אבל אחד התהליכים המשמעותיים בהתפתחות של אדם הוא היכולת לפתח בתוכו מקור פנימי של ביטחון, ערך ויציבות.

מקום שמאפשר להתמודד עם פחד, כאב, אכזבה ומשברי חיים, מבלי לאבד את עצמנו בתוכם.

כשאותו בסיס פנימי אינו נבנה במידה מספקת, מתחיל לעיתים חיפוש ארוך אחר מה שחסר בפנים.

מערכות יחסים, הישגים, ריגושים, התנהגויות כפייתיות או חומרים – כולם יכולים להפוך, בדרכים שונות, לניסיון למצוא בחוץ את מה שקשה להחזיק מבפנים.

בפרק הזה יקי בביץ, מכור בהחלמה כבר למעלה משמונה שנים, שף בבית מאזן וסטודנט לפסיכותרפיה, משתף בכנות יוצאת דופן במסע חייו.

מסע שמתחיל בילד חכם, מרצה ומצליח כלפי חוץ, ממשיך דרך שנים של חרדה, חוסר שקט, ריגושים, שימוש בחומרים ואלכוהול, ונוגע גם בתלות באנשים ובקושי להתמודד עם כאב ומשברי חיים.

במבט לאחור, יקי מתאר כיצד לאורך שנים חיפש בחוץ את מה שלא הצליח למצוא בפנים. ביטחון, שקט, תחושת ערך ויכולת להתמודד עם עצמו ועם העולם.

אולי יותר מכל, הדבר הזה מתמצה במשפט אחד שהוא אומר במהלך הפרק:

"לא ידעתי מי אני לפני הגמילה."

זו שיחה על התמכרות, אבל לא פחות מכך על התפתחות נפשית.

על הקשר של אדם עם עצמו.

על המחיר של חיים ללא עוגן פנימי יציב.

ועל האפשרות לבנות אותו מחדש, גם אחרי שנים של פחד, סבל והישענות על מקורות חיצוניים.

ובתוך כל אלה נשאר גם מסר של תקווה:

"כשנראה שאין אפשרות — זה באמת אפשרי לעצור את הסבל הזה."

לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם, מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.

גיל ההתבגרות מביא איתו לא מעט שאלות עבור הורים.

איך יודעים מתי מדובר בחלק טבעי מתהליך ההתבגרות, ומתי יש משהו עמוק יותר שמבקש תשומת לב?

מתי לתת מרחב, ומתי דווקא להתקרב?

ומעל הכול – איך נשארים כתובת עבור ילד שכבר פחות משתף, פחות מספר, ולעיתים גם פחות מאפשר לנו להיכנס לעולמו.

בפרק הזה אני מארחת את אורית שטרנברג, מנהלת אקדמית לתכנית יועצים להתמכרויות וטראומה בגומא גבים, ומאמנת משפחות ומתבגרים.

שוחחנו על גיל ההתבגרות כתקופה של חיפוש, סערה והתפתחות, ועל הפער שקיים לא פעם בין מה שהורים רואים מבחוץ, לבין מה שבני הנוער חווים מבפנים.

דיברנו על התנהגויות שמדאיגות הורים – הסתגרות, התרחקות, שימוש, פגיעה עצמית והתנהגויות מזיקות אחרות – ועל האפשרות להסתכל עליהן לא רק כעל הבעיה עצמה, אלא גם כניסיון להתמודד עם קושי שלא הצליח לקבל מילים.

כפי שאומרת אורית בפרק:

"כשילד בוחר בהתנהגות מזיקה, יש שם קושי. הוא לא יודע איך לבטא אותו. הוא צריך שמישהו ישאל אותו, יראה אותו, יעזור לו."

מתוך המקום הזה שוחחנו על גיל ההתבגרות, על המשמעות של נוכחות הורית, על גבולות ועל הקשבה, ועל האפשרות להישאר דמות משמעותית גם בתקופה שבה נדמה שהחברים הופכים להיות מרכז העולם.

ודווקא שם עולה אחד האתגרים הגדולים של הורים — להסכים להתקרב גם כשלא תמיד נוח לשמוע את מה שיש לילד לומר.

"הורים מפחדים לשאול, כי הם מפחדים מהתשובות."

ובתוך כל המורכבות הזאת, נשארת תזכורת פשוטה וחשובה:

תסתכלו לילדים שלכם בעיניים. תשאלו אותם. תדברו איתם.

לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,

מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887

אחת השאלות שחוזרות שוב ושוב אצל משפחות בתחילת הדרך היא:

בהתמכרות?

בפרק הזה ארנון גולוב, מכור בהחלמה, פסיכותרפיסט ומנהל מרכז גמילה לתחלואה כפולה — מדבר על המפגש שבין התמכרות לבין מצוקה נפשית, ועל המקומות שבהם השימוש כבר הופך גם לדרך להתמודד — וגם לחלק מהבעיה עצמה.

“התמכרות היא בעיה נפשית.

ודיברנו גם על אחד המקומות הכי מבלבלים עבור משפחות — עולם הטיפול עצמו.

“איזון פסיכיאטרי הוא לא טיפול רגשי.

זו שיחה על הניסיון להחזיק את החיים כרגיל, גם כשהמציאות כבר מתפרקת מבפנים.

“בטווח הארוך, האדם הורג את עצמו — ובדרך כלל כל המשפחה סביבו גם סובלת.”

ובתוך כל המורכבות הזו, ארנון מזכיר גם משהו נוסף:

“יש תקווה ויש פתרון.”

לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,

מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.

קנאביס הפך בשנים האחרונות לחלק מהשגרה.

“זה רק קנאביס” — משפט שחוזר על עצמו,

אבל עבור חלק מהאנשים, הוא לא רק מרגיע, הוא גם מרחיק.

“היו שנים של הנאה מהקנאביס… הוא עזר לי רגשית.

בפרק הזה אני מארחת את שלומי סינגר —

דרך הסיפור האישי שלו אנחנו נוגעים בהתמכרות לקנאביס בלבד —

“לא נהייתי מכור ביום אחד…

ובשלב מסוים —

“לא מסוגל לחשוב על חיים בלי קנאביס… זה מפחיד.”

מתוך הדרך ששלומי עבר, אנחנו מתקרבים לשאלות שלא תמיד שואלים:

“הייתי סטלן מתפקד…

פרק על התמכרות שלא תמיד רואים,

לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,

מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.

זה משפט מתוך שיר שענבר כתבה מתוך רגע שפל נמוך,

למי שלא חווה זאת — קשה להבין.

ענבר מיליקובסקי, מכורה נקייה, יוצרת, מוזיקאית ועורכת —

על חיים עם דיכאון מגיל צעיר,

זה המקום שממנו מתחיל הפרק.

ומתוכו — לאט לאט — מתחילה להיכנס גם אפשרות נוספת.

ועל זה — היא אומרת היום:

“היום אני יודעת, שיש תקווה ואפשר אחרת.”

לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,

מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887