בפרק השבוע אירחנו את ליאור פרנקל -

הנה טקסט יפה שהוא כתב והתייחסנו אליו בפרק:

מה אני מאחל לעצמי ולכל אדם לשנה החדשה?

להיות אחד עם עצמו.

להיות קצת יותר מי שאני באמת. לומר את מה שעל הלב. להתבייש פחות. לבקש יותר עזרה כשצריך. לפחד פחות. להתהלך בעיקר עם האנשים שאני רוצה להיות בסביבתם. עם מי שנותנים לי להרגיש שאני מספיק. ולהתהלך פחות עם אלו שנותנים לי להרגיש שאני לא מספיק. להתרחק מהם במרחב הפיזי. ויותר חשוב – להתרחק מהם ברשת. להיגמל ממקורות תוכן שרוצים שאפחד מתנין שבלע אדם באמזונס. הם יודעים שאלחץ על הלינק. להיגמל מגלילה מלאה באנשים שעושים כושר שעה ביום, ואומרים לי שגם אני יכול ומה הבעיה תוך חודש אני אהיה יותר גבוה. אם רק אקליק. אם רק אוריד. אם רק ארשם. אם רק אעשה לייק פולואו סאבסקרייב שייר.

יכול להיות שהם צודקים. יכול להיות שזה עובד. זו לא השאלה, השאלה היא, למה לי להיות יותר גבוה? כי זה מה שרציתי בכיתה י״א? כי בגיל 16 נערה יפה אמרה לי שהיא לא יוצאת עם נמוכים? נו באמת, זו סיבה גרועה לעשות משהו שעה ביום.

להיות קצת יותר מי שאני באמת. להתקרב לעצמי. לחיות כפי שהייתי רוצה לחיות. לעצור יותר פעמים כדי לשים לב. למשפט שיצא לי מהפה, להרגל כזה או אחר, להתנהגות שלי מול אדם שאני אוהב, לדחיינות שחוזרת על עצמה. לשים לב, ולבדוק – אולי אין לה סיבה. אולי זה נולד מזמן – מתישהו כשהייתי יותר מפוחד. ואולי עכשיו אין סיבה להמשיך את זה. ואולי אני יכול להפסיק. ואולי אני יכול להעזר במישהו או במשהו כדי להפסיק את זה. הי, הנה משהו ששווה להשקיע בו שעה ביום.

להתקרב לעצמי. לשים לב מה אולי אני רוצה לעשות יותר. לעסוק עוד יותר במה שאני רוצה לעסוק. ובתוך העיסוק, להרבות במשימות שמוציאות ממני משהו שאני גאה בו. אני, ולא אמא שלי, לא בת הזוג, לא החברים, ולא הקול הדמיוני של אותו אחד. להבין עוד קצת מה מעורר אותי ומה מרדים. מה הדברים שכשאני עושה אותם הזמן נעלם ויש איזה ריחוף. וגם מה הקוביות שקשה לי לערום, ואין לי כוח אליהן בבוקר, הן עושות לי שביזות יום א׳ – אבל כשהן עומדות מסודרות אני יכול לטפס עליהן גבוה ולהרגיש מסופק.

להתקרב לעצמי. להוריד עוד קצת מסכות, ולהבליט עוד קצת פגמים. וליהנות מהרווח העצום שיש כשאני מצליח. כשאני אמיתי. ליהנות מאיך דווקא כשאני יותר קרוב לעצמי, החיים קלים יותר.

כשפוגשים מישהו, תוך כמה דקות אפשר לזהות כמה הוא קרוב או רחוק מעצמו. כשרחוקים – זו אי-נינוחות שקשה להסתיר. בהליכה, ביציבה, בדיבור, ובסינכרון. יותר קשה לסמוך. יותר קשה להאמין. איך אפשר לעשות עסקים עם מישהו שרואים עליו שהוא לא מה שהוא. שהוא אומר, אבל לא עושה. שהוא עושה, מה שאמר שלא. ואיך אפשר להיות ביחסים כשמי שמולך ממלא עליך בטן במקום להוציא גרפצים מדי פעם, או שאתה צריך ללכת לידו על ביצים.
ולזכור שאין באמת ״אני מיוחד במינו פתית שלג״ כמו שאבא ואמא אמרו לי. להיות יותר מי שאני, זה לא אומר להיות מישהו מיוחד שאין כמותו. לא אכפת לי אם אני בדיוק כמו עוד 50 מיליון אחרים בעולם. כנראה שזה המצב. להיפך, זה רק אומר שיש לי הרבה ממי ללמוד, והרבה אנשים שיבינו אותי.

יש את ההוא מהספר של ה-not giving a fuck. אני לא זוכר כל מה שכתב שם, אבל את הפואנטה כן: החיים נהיים קלים יותר כשאתה מפסיק to give a fuck לדברים שלא באמת חשובים לך, וכשאתה מאד give a fuck על אלו שכן. אז גם את זה אני מאחל לכם, ולי, לשנה החדשה. תילחמו על מה שחשוב לכם, ותנסו להפחית עם מה שלא.

יאללה שנה טובה

בפרק הזה ישבנו עם ד"ר ניר להב לשיחה מרתקת, מערערת ומהרהרת על עצם הקיום שלנו פה.

דיברנו על הבעיה הקשה והקלה של התודעה.

על גליצ'ים שיכולים לרמוז לנו מה לעזאזל קורה פה.

על חורים שחורים.

למה מבחינת מדעית לא יכולה להיות לנו נשמה.

על הסיבה שהמרדף אחרי ידע לא יסתיים לעולם, ואיך מתוך המרדף הזה אנחנו יכולים להגיע למשמעות ורוחניות חילונית.

הפודקאסט רוחניות חילונית

https://open.spotify.com/show/2Xjg3QbNGz92FjY8XS1IUP?si=zyPhpy8KQ_-IpyqrSCC5pA

ערוץ היוטיוב של קסם המדע

http://www.youtube.com/channel/UCWHr8gMOlfcL-795XEa-L2w

ערוץ היוטיוב של רוחניות חילונית

https://www.youtube.com/channel/UCkaB9NFh-44lQg4jrqekH9Q

הבלוג רוחניות חילונית

https://secular-spirituality.com/?fbclid=IwAR2pNl2kHnQTnylXNbrbJL5Ih8Pnp3jaBBrEOSj7BCVrDF1AOQ8o2t_Xh0c

קבוצת רוחניות חילונית בפייסבוק

https://www.facebook.com/groups/ILspirituality/

והנה המאמר על התיאוריה על התודעה

https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpsyg.2021.704270/full

אירחנו את דן אריאלי לשיחה מרתקת ואקלקטית במיוחד, אפילו יחסית אלינו

דיברנו על אמונות שווא ומה גורם לאנשים חכמים להאמין בהם.

על חוויות פסיכדליות, DMT ואיך פסיכדלים יכולים להרחיב את כמות האהבה שאנחנו מסוגלים לתפוס

על אמת, משמעות פייק ניוז, מה קורה כשמתים ולמה הדרך שלנו לאושר עוברת דרת דולות מוות

אל תחמיצו את הפרק עם דן אריאלי

קבלו את אפרת שפירא רוזנברג בשיחה מעמיקה. אפרת היא ממובילות תנועת הפמניזם הדתי בישראל ומגישת הפודקאסט "מפלגת המחשבות" המבריק יחד עם מיכה גודמן.

למה הסקרנות היא הבסיס לה-כ-ל, ואיך לשמור עליה. מדוע אנחנו כה דבוקים לעמדות שלנו ואיך זה קשור לזהות שלנו.

איך בסוף הקשבה ומתינות הם כוח עצום.

בפרק השבוע אירחנו שני יזמים מדהימים שמסתכלים על החיים כמשחק.

איך זה גורם להם להתנהג בעולם, האם הכל זה סימולציה, איך מתוך העקרונות האלה הם המציאו מודל כלכלי חדש שמתחרה בקפיטליזם בו כולם חלק מעשייה משותפת ומה לעזאזל קורה כשמתים.

בונוס למתמידים - בערך באמצע הפרק התפקידים מהתהפכים ורונן ועדי מראיינים אותנו.

האם ייתכן שאנחנו חיים בתוך סימולציה מתוחכמת?

הפעם צללנו לנושא החביב על תומר ואירחנו את הקולנוען-חוקר קיץ ברבנר שבקרוב יוציא סרט דוקומנטרי בנושא. הסוגיה הזו מעסיקה פילוסופים ומדענים במשך מאות שנים. קיץ שיתף במחקרים המרתקים על דמויות ללא שחקן, בודהיזם, קקטוסים בהרי פרו, ועוד נושאים סוחפים שקשורים לשאלת מהות המציאות שלנו.

אל תחמיצו פרק מרתק שמזמין למחשבה עמוקה על טבע הקיום.

צללנו הפעם לתוך אקזיסטנציאליזם ובחירה חופשית. בדקנו האם הכל חשוב ולא חשוב באותו זמן, אולי אנחנו רק מכונות מתוחכמות, למה נגזר עלינו לחפש משמעות, למה לפעמים מרגיש לנו כל כך לבד ולמה גם במקרה הזה עדיין שווה לכתוב שירה. כן, שירה.

תומר אביטל ואמיר הררי ממשיכים לנסות לפענח את הקיום והיקום.

ספרו לנו מה חשבתם

גם בימים אפלים אלה יש לנו חופש בחירה - להגיב למצב או לפעול!