מי יזם את שליחת המרגלים, למה הם נשלחו לפרק זמן ארוך כל כך, ומה המשמעות של כך על עונת המלחמה ולוח הזמנים לכיבוש ארץ כנען.
נסיון להבין מי היו אותם מרגלים, למה זהותם עקרונית בהבנה של ההחלטה שלהם להוציא את דיבת הארץ.
בפינת ההפטרה מביאה רחל ליפשיץ פיוט נפלא בן אלפי שנים, של הפייטן הארצישראלי יני, על המרגלים בלכתם לעומת שובם.

על נסיון תיקון כמעט אחרון של הדור הראשון ליציאת מצריים. על פנייה הרואית של משה בניסיון להעצים דווקא את השכבות הנמוכות בעם ישראל, שהגיע עד לכדי נשיאת האישה הכושית.
לימוד שחורז את רצף כל הסיפורים בחציה השני של פרשת בהעלותך.
בפינת ההפטרה מביאה רחל ליפשיץ 2 שירים של רבקה מרים על בדידותו וענוותנותו של משה רבנו.

על שלושה ציווים שונים בתפקיד הלויים המתאחדים כולם בהקדשתם, על ההתפתחות תפקיד הלוי בפרשת קורח ועל הדרך בה הוצגו הלויים בספר דברי הימים.
על לויים ששרתו בקודש, לויים שגורשו ממנו ולויים שחזרו אליו בתפקיד אחר..
בפינת ההפטרה קושרת רחל ליפשיץ בחוטים עדינים, בין ספר התהילים שלא מש מידו של אביה ז"ל, לשירה של סיון הר שפי 'תהילים ליום רעש'.

על התקווה הגדולה שבמינוי הנשיאים, הדחיפה העצומה של הקב"ה לכונן שכבת הנהגה לצד משה, והשיתוף המכוון של הנשאים בעבודות הקודש ובענייני החול. הבחנה בין נשיאים וזקנים ונסיון להבין למה כל עתידו של עם ישראל היה מונח על כתפי הצלחת תכנית הנשאים – תכנית שכשלה ובגדול.
בפינת ההפטרה מגישה לנו רחל ליפשיץ מספר שירים והרהורים על מנהיגות והנהגה.

על ההבדל בין ספר עם ציר עלילתי לספר ללא ציר כזה, על הבנה של פרשות עפ"י ההקשר ועריכה מכוונת של סדר הפרשיות, האם הספר נכתב עבור הכהנים או אנשים מישראל ומה אומרים לנו היום הקרבנות כאנשים מודרניים.
בפינת ההפטרה מגישה לנו רחל ליפשיץ פינת סיכום של הספר ובו שירים על חטאים שחטאנו לעצמינו ועל המקום, אותו ממלא ספר ויקרא, כמרחב שאליו יכולה להיכנס הגאולה.