בשיחה עם דנה נאמרה המילה "אהבה" 68 פעמים. לפחות. זה מבלי לספור את ההטיות שלה.

דנה לא ראתה אהבה אצל ההורים שלה, ולמרות שלא היה לה מודל לאהבה, היא לימדה את עצמה מהי אהבה עבורה.

כשהיא למדה לאהוב את עצמה, וכשהיא הבינה מהם הסטנדרטים של האהבה שהיא מייחלת לה, הגיעה אליה אהבה.

דנה עבדה כל החיים בעסק משפחתי, עד שהחליטה בסמוך לגירושים לצאת ולמצוא את דרכה האישית והמקצועית. כיום מלווה אבות בתהליכי גירושים והיא הביאה את נקודת המבט שלהם. את האתגרים והכאבים שלהם. לי כאישה היה חשוב שזה הוצג.

זו שיחה על אהבה, וגם על זוגיות ועל התפתחות אישית.