הספרות העברית של ראשית הציונות היא לא רק אוסף של יצירות, אלא פרויקט תרבותי רחב שמבקש לחשוב מחדש על זהות, שפה ומקום. דרך דמויות כמו ברנר וביאליק, היא הופכת למעבדה שבה נבחנים גבולות הקיום היהודי המודרני. אז איך ספרות יכולה לדמיין אומה? באיזה אופן היא מעצבת את גבולות הזהות, המקום והשפה? וכיצד קרה שהציונות הפכה למרחב ספרותי שסופרים ישראליים כמעט ולא יכלו לצאת ממנו? אורחת: ד״ר יעל סגלוביץ.