עברנו לכאן הסכתים

לצד רעיונות של לאומיות, תרבות ופוליטיקה, גם המדע הוא מרכיב משמעותי בעיצוב הפרויקט הציוני. מהי חשיבה מדעית, וכיצד הפכה מרכזית דווקא בפרויקט היהודי הלאומי, כבר אצל הרצל? וגם, כיצד המדע השתלב בבניית החיים בארץ ישראל – מהתשתיות והחקלאות ועד לאקדמיה – ואיך הוא ממשיך להשפיע גם היום? אורח: פרופסור עמוס מוריס-רייך.

הפודקסט ציונות באי נחת עבר לפלטפורמה של כאן הסכתים. העונה השלישית התחילה ביום העצמאות 2026 . פרקים מהעונות הקודמות יעברו לשם בקרוב. אתם מוזמנים להצטרף אלינו!

קישור לספוטיפיי: https://open.spotify.com/show/1uR5icA88Mur3GEctwVcSx?si=1c9d7573adec4cbc

קישור לאפל: tinyurl.com/3my6btjj

קישור לכאן הסכתים: https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-1031314/

איך קרה שאחרי יותר ממאה שנות ציונות, ההיסטוריה שלה קצת נשכחה? אנחנו מדברים עליה לא מעט, אבל הרבה פחות מכירים את הפרטים: מה באמת קרה, מה אמרו ההוגים והפעילים, ולמה הם קיוו. בתוך המרחק שנוצר בין העבר להווה, הסיפור הציוני הופך לעיתים לפשוט יותר ממה שהיה באמת. אז איך נראית הציונות כשחוזרים אל המקורות שלה? ואיך מקשיבים לה מחדש? אורחת: רחל עזריה.

ממש לפני מאה שנה התרחשו שני רגעים מכוננים בתולדות הציונות: מצד אחד הוקמה תנועת ברית שלום, שביקשה שותפות ופיוס עם הערבים; ומצד שני פורסם המאמר “על קיר הברזל” של זאב ז׳בוטינסקי, שהציע תפיסה הפוכה כמעט – של הפרדה וכוח. שני הרעיונות האלה לא נשארו בעבר, אלא ממשיכים ללוות את השיח הפוליטי עד היום. מה עומד מאחורי כל אחת מהגישות? ולמה הוויכוח ביניהן עדיין איתנו? אורח: פרופסור אמנון רז-קרקוצקין.

ברוך שפינוזה נחשב בעיני רבים ל“חילוני הראשון” – פילוסוף שפרץ את גבולות הדת והעמיד את המחשבה החופשית במרכז, עד כדי כך שהוחרם מהקהילה היהודית באמסטרדם במאה ה־17. אבל בתוך ההגות שלו מופיעה גם תפיסה מפתיעה של העם היהודי: לא רק דת, אלא קהילה שנולדה מתוך היסטוריה משותפת – ואולי גם עם עתיד משותף. איך מתיישבת החשיבה הזו עם הדימוי של שפינוזה כמי שהתנתק מהיהדות? ומה גרם להוגים ציונים, בהם בן גוריון, לראות בו סוג של “ציוני ראשון”? אורחת: פרופסור ג'ולי קופר.

מה קורה כשמסתכלים על תקופת המנדט לא דרך עיני היהודים או הערבים, אלא מנקודת המבט של האימפריה הבריטית עצמה? “פלשתינה–א״י” נתפסת בעייננו כמרכז הסיפור, אבל עבור הבריטים היא הייתה רק חלק ממערך רחב יותר של אינטרסים ושיקולים גיאו־פוליטיים. מה הם בעצם רצו מהאזור? עד כמה המקום הזה היה חשוב עבורם באמת? וכיצד חשיבה אימפריאלית, בירוקרטיה קולוניאלית ואינטרסים גלובליים עיצבו את מדיניות הבריטים כלפי יהודים וערבים כאחד. אורח: פרופסור אריה דובנוב.

מה הקשר בין הציונות לספורט? בין דמות החלוץ העברי לבין שחקני נבחרת ישראל בכדורגל? בתוך הפרויקט הציוני מתפתח גם חזון של “הגוף היהודי החדש” – חזק, פעיל וספורטיבי, כחלק מהניסיון לעצב זהות לאומית חדשה. איך משתלב הספורט בתוך הרעיון הזה? ומה קורה כשהאידיאל פוגש מציאות מורכבת יותר – של ספורטאים שמגיעים לארץ אך עובדים בעבודות כפיים, ושל קבוצות כמו מכבי והפועל שמתמודדות גם מול הבריטים? אורח: ד״ר עופר אידלס

לכל עם יש היסטוריה. אבל מהי ההיסטוריה של העם היהודי, המפוזר במקומות שונים, ודובר שפות שונות? הפרויקט הזה - כתיבת היסטוריה ציונית - קשה אפילו יותר, בגלל שכל מה שהציונות לכאורה רצתה זה להשאיר את העבר שלה בגלות מאחור. אז מה הקשר בין כתיבת ההיסטוריה והפרויקט הציוני: מה השאירו ומה זרקו, מה הדגישו ומה שכחו? ואיך כל זה קשור למאבקים בתוך העם היהודי בעד ונגד הציונות, אבל גם בין היהודים לנוצרים? אורח: פרופסור דיוויד מאיירס.

מה קורה לציונות כשהיא יוצאת מהמרכז האירופי המוכר ומגיעה אל יהדות הבלקן? בין מזרח למערב, בין אימפריה למדינות לאום, התקיים כאן עולם יהודי־ספרדי עשיר שפיתח יחס ייחודי לפרויקט הציוני. איך נראית ציונות בתוך מרחב עות׳מאני מתפרק? ולמה היה חשוב כל כך לפעילים ציונים לפעול דווקא שם, גם מתוך רצון להשפיע על האימפריה עצמה? ולא פחות חשוב, לאן נעלמה הלאדינו, ואיך העלמותה משנה את האופן שבו אנחנו מבינים את הציונות, אז והיום? אורח: ד״ר תמיר קרקסון.

האם המהפכה האמיתית של הציונות התרחשה דווקא במעמד הנשים היהודיות? הציונות הייתה מהלך פוליטי והיסטורי רחב, אבל בתוכה התרחשו גם תהליכי עומק ששינו את המבנה החברתי היהודי. בתוך המציאות החדשה בארץ ישראל נפתחו לנשים אפשרויות שלא היו קיימות קודם: להשתלב בעשייה הציבורית, לדרוש שוויון, ולעצב מחדש את מקומן בחברה. איך נראה השינוי הזה בפועל? ועד כמה הוא באמת שינה את יחסי הכוח בין נשים וגברים? אורחת: פרופסור לילך רוזנברג־פרידמן.