ברוך שפינוזה נחשב בעיני רבים ל“חילוני הראשון” – פילוסוף שפרץ את גבולות הדת והעמיד את המחשבה החופשית במרכז, עד כדי כך שהוחרם מהקהילה היהודית באמסטרדם במאה ה־17. אבל בתוך ההגות שלו מופיעה גם תפיסה מפתיעה של העם היהודי: לא רק דת, אלא קהילה שנולדה מתוך היסטוריה משותפת – ואולי גם עם עתיד משותף. איך מתיישבת החשיבה הזו עם הדימוי של שפינוזה כמי שהתנתק מהיהדות? ומה גרם להוגים ציונים, בהם בן גוריון, לראות בו סוג של “ציוני ראשון”? אורחת: פרופסור ג'ולי קופר.