מה מספרת מגילת העצמאות על הציונות? המסמך המכונן של מדינת ישראל נתפס לעיתים כהצהרה ברורה של ערכים, אבל קריאה קרובה יותר מגלה תמונה מורכבת יותר: לצד מה שנאמר במפורש, יש גם מה שנשאר בין השורות. למי פונה המגילה – ואת מי היא אינה מזכירה? ואיזה סוג של מדינה מדמיינים מנסחיה ברגע הקמתה? ומה מספרת מגילת העצמאות על ראשית המדינה ועל החיים שלנו היום? אורח: פרופסור אפרים פודוקסיק.

רק לפני כמה מאות שנים, התלמוד היה גוף הידע המרכזי ביהדות, אולי אפילו יותר מהתנ״ך. והיום, הוא לא מוכר וכמעט ולא קיים בחברה הישראלית. איך הגענו למצב הזה? ואיך כל זה קשור לויכוח חשוב, מהויכוחים החשובים בתחילת המאה ה20, על המקום של ההיסטוריה, התנ״ך והתלמוד בתנועה הציונית? על מה הם התוכחו אז, ולמה הויכוח הזה חשוב גם היום? אורח: ד״ר גלעד שנהב.

מה חשבו ערביי הארץ על הציונים הראשונים שהגיעו מאירופה בעלייה הראשונה? המפגש הזה התחיל ברגע שבו האימפריה העות׳מאנית משתנה, ושבו גם הלאומיות הערבית נמצאת בראשית דרכה. מתי מתחילה להתעורר תחושת חשש – ומה קיוו הערבים שיקרה? ואיך כל זה קשור לתהליכים רחבים יותר, כמו רעיונות פאן-ערבים ושלטון הבריטים בתקופת המנדט? אורח: פרופסור מוסטפא עבאסי.

רבים זוכרים את אברהם יהושע השל, אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בארה״ב, כרב שצעד לצד מרטין לותר קינג בצעדת למען שיוויון זכויות בסלמה שבדרום ארה״ב. אבל בשיחה הזו אנחנו פונים אל צד פחות מוכר בהגותו – היחס שלו לציונות. מה משמעות הציונות עבור השל, ואיך משתקפת דרך מחשבתו מערכת היחסים המורכבת בין יהדות אמריקה למדינת ישראל? ומה המורשת שלו יכולה ללמד אותנו על זהות יהודית היום? פרק באנגלית. אורחת: פרופסור סוזנה השל.

מתי הגיעה הציונות למרוקו – ומה היה שם לפניה? בניגוד למה שמקובל לחשוב, במרוקו פעלה התנועה הציונית כבר בסוף המאה ה־19, והיא לא הייתה רק מנוע לעלייה לארץ ישראל, אלא גם מסגרת להתארגנות לאומית בתוך הקהילה המקומית. איך נראית ציונות בתוך מציאות צפון־אפריקאית שונה כל כך מזו האירופית? ומה המשמעות של ציונות שלא מתממשת מיד כהגירה? וגם, מדוע רק מעטים הורשו לעלות לארץ בשנות החמישים? אורח: ד״ר דוד גדג׳.

האם הציונות היא באמת מרד ביהדות – או דווקא צורה חדשה שלה? בתוך הפרויקט הלאומי המודרני, שאלת הזהות היהודית לא נעלמה, אלא קיבלה ניסוח חדש, הקושר בין דת, תרבות ולאום. מה משתנה כשזהות דתית הופכת לזהות לאומית? ומה קורה ליהדות כשהיא מקבלת ביטוי פוליטי? ואיך כל זה קשור לחיפוש אחר משמעות, ואולי גם אחר אלוהים, במיוחד אחרי השביעי באוקטובר? אורח: ד״ר תומר פרסיקו.

מה קורה כשהסיפור הלאומי היהודי פוגש את החלום האמריקאי? הציונות לא מתקיימת רק באירופה או בארץ ישראל, אלא גם בארה״ב ובתוך התרבות האמריקאית – דרך קולנוע, ספרות ותאטרון. מה מקומה של ישראל בדמיון האמריקאי, ואיך הוא השתנה לאורך הזמן? מ“אקסודוס” ופול ניומן, דרך העולם האינטלקטואלי של וודי אלן, ועד היחס המורכב של השמאל הליברלי היום, במיוחד אחרי השביעי באוקטובר. אורח: ד״ר נעם גיל.

האם ביאליק היה באמת משורר גדול בקנה מידה עולמי, או שמעמדו נגזר בעיקר מהתפקיד שמילא בתוך התרבות העברית המתחדשת? בתוך עולם של תחייה לשונית ולאומית, הוא הופך ל“משורר הלאומי” – לא רק בזכות שיריו, אלא גם בזכות המקום שתפס בעיצוב השפה והתרבות. בפרק הזה ננסה לחשוב על ביאליק לא רק כמשורר, אלא כאדריכל של תרבות – ולשאול מה הופך יצירה ספרותית לנכס לאומי. אורח: פרופסור רוברט אלטר.

הרבה לפני הציונות, יהודים הרי תמיד עלו לארץ ישראל – בין היתר במסגרת עליות חסידיות ״מאורגנות״. מתוך המסע הזה מתגלה חוויה אחרת של “עלייה”, כזו שלא נובעת מפרויקט לאומי מודרני אלא מתפיסה דתית ורוחנית. מה אפשר ללמוד מהעליות הללו על המשמעות של לעזוב מקום אחד ולעבור לאחר? ואיך הן שונות מהעלייה הציונית שאנחנו רגילים לחשוב עליה? וגם, קצת על החברה החרדית היום בישראל, ועל היחס המורכב שלה לציונות. אורח: פרופסור מעוז כהנא.

למה ייבשו את הביצות? ולמה נטעו כאן יערות? הנוף של ארץ ישראל לא התפתח מעצמו – הוא עוצב באופן פעיל כחלק מהפרויקט הציוני. מאחורי הפעולות האלה לא עמדו רק שיקולים של בריאות והתיישבות, אלא גם רעיונות עמוקים על טבע, עבודה וזהות, שנולדו באירופה והובאו לכאן. אז מהו נוף ״יפה״? ומה המשמעות של “לתקן” נוף? אורחת: ד״ר מירי לביא נאמן.