מה זה בעצם תיאטרון ציוני? הפעם אנחנו חוזרים לימים שבהם גם התיאטרון “עשה עלייה”. הבימה – שלימים יהפוך לתיאטרון הלאומי של ישראל – נולד בכלל במוסקבה, מתוך עולם של אוונגרד, מרד ואמנות מודרנית, והציג בתחילתו מחזות שלא עסקו בציונות או בארץ ישראל. איך תיאטרון כזה השתלב בתוך פרויקט לאומי, ומה זה אומר על הקשר בין תרבות, זהות ולאומיות? אורחת: ד״ר שלי זר-ציון.

מדינת הלאום היא אחד הנושאים החשובים בהיסטוריה - אבל גם בהווה - של הציונות. המדינה היהודית נתפסת לעיתים כהגשמה טבעית של הרעיון הציוני, אבל מבט מקרוב מגלה תמונה מורכבת יותר. האם הציונות דמיינה את עצמה מראש כפרויקט של מדינת לאום במודל האירופי, או שמדובר בפרשנות מאוחרת? במילים אחרות, האם רעיון מדינת הלאום באמת מבטא בצורה נאמנה את האידיאלים של הרצל, בן גוריון, ואפילו ז׳בוטינסקי או דווקא מעוות אותם? ומה הקשר בין הרעיון הזה בראשית הציונות והמציאות הפוליטית של היום? אורח: פרופסור דימיטרי שומסקי.

זאב ז׳בוטינסקי - אבי הציונות הרוויזיוניסטית: מנהיג פוליטי, סופר ומתרגם, ואחת הדמויות המשפיעות ביותר על עיצוב הימין הציוני. הרעיונות שלו על לאומיות, ריבונות וכוח – מ״קיר הברזל״ ועד תפיסת הביטחון והיחסים עם העולם הערבי – ממשיכים להדהד גם היום. אז איך נולד הימין הציוני, איך הוא התקבל, ומה רצה ז׳בוטינסקי לשנות בתוך הציונות של זמנו? ובאיזה אופן תפיסתו ממשיכה לעצב את השפה הפוליטית בישראל עד היום? אורח: דן מרידור.

מהי המשמעות העמוקה של ארץ ישראל ביהדות? ולמה הציונות לא יכלה להתממש באוגנדה, אלא רק כאן? כדי לחשוב על השאלות האלה, אנחנו פונים לעולם הקבלה, ולמושגים כמו צמצום, שבירת הכלים, והמשמעות המיסטית – ואולי גם המשיחית – של הארץ. איך משתלבים הרעיונות האלה במסורת היהודית? ומה מקומם בתוך זרמים משיחיים בציונות הדתית היום? פרק באנגלית. אורח: פרופסור אליוט וולפסון.

הרצל התחיל כעיתונאי מצליח ומחזאי כושל יחסית, ובתוך זמן לא רב הפך למנהיג ומהפכן פוליטי. מה הוביל למעבר הזה? האם היה זה באמת משפט דרייפוס או בכלל משבר נפשי עמוק? וכיצד הוביל הרצל את הפרויקט הציוני מרעיון שכתב ביומן לתנועה לאומית חובקת עולם? פרק באנגלית. אורח: פרופסור דרק פנסלר.

יהודים מזרחים חיו בארץ ישראל לפני קום המדינה אבל כמעט ואינם מופיעים בנרטיב הציוני – אולי משום שהם לא “עלו” לארץ, אלא כבר היו כאן. הם דיברו ערבית, חיו בערים המעורבות, וראו בעצמם בני ובנות המקום. לתוך המציאות הזו נכנסה התנועה הציונית וביקשה להקים “בית יהודי” חדש. איך היא מתייחסת לקהילה שכבר רואה עצמה בבית, ומה קורה כשהציונות, שמגיעה ברובה מאירופה, פוגשת זהות מקומית־מזרחית? ואיך המפגש הזה עיצב גם את היחס לעלייה מארצות ערב בשנים שאחר כך? אורח: פרופסור יובל עברי.

אחד העם הציע גרסה ייחודית וחשובה של הציונות: לא כפרויקט מדיני של צבא וריבונות, אלא כמהלך תרבותי־רוחני שמבקש לבנות זהות יהודית חדשה. במקום מדינה, הוא מדבר על “מרכז רוחני” בארץ ישראל – כזה שיאחד את העם דרך שפה, ספרות ומוסר. האם ציונות יכולה היתה להיות קודם כל תהליך של תיקון פנימי, ולא פתרון פוליטי חיצוני? וכיצד הציונות ״התרבותית״ של אחד העם שונה מהציונות המדינית של הרצל? אורחת: ד״ר רות קלדרון.

כהנא נתפס היום כאחת הדמויות המזוהות ביותר עם ימין קיצוני דתי וגזעני בישראל – אבל הסיפור שלו מתחיל בכלל במקום אחר: ברחובות ברוקלין. בתוך המציאות האמריקאית של שנות השישים והשבעים, הוא מושפע מתנועות כמו הפנתרים השחורים, מהרדיקליות הפוליטית ומהמאבקים הבין־גזעיים של התקופה. אז איך הפך יהודי אמריקאי לדמות מרכזית בפוליטיקה הישראלית? ואיך רעיונות של לאומנות ומיליטנטיות בין גזעית בארה״ב תורגמו לשפה יהודית־דתית־ציונית? אורח: פרופסור שאול מגיד.

רוסיה של סוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 הופכת למרכז החיים היהודיים בעולם – ולזירה שבה נולדת גם הציונות. לא רק כתוכנית מדינית של הרצל, אלא כעולם של צעירים שחולמים, כותבים ונאבקים – על עלייה לארץ ישראל, אבל גם על עיצוב החיים היהודיים ברוסיה עצמה. איך נראית ציונות לפני שהיא הופכת לפרויקט מדיני? ולמה היא מתחרה חזיתית על נשמת העם דווקא במרקסיזם? אורח: ד״ר אלכס ולדמן.

מה זה אומר להיות אזרח.ית במדינת ישראל הצעירה? המדינה נולדה ברגע של איום, פחד וחוסר ודאות, ובתוך כך גם ניסתה לעצב זהות משותפת. איך נראו השנים הראשונות מנקודת המבט של מי שהיו כאן, וגם העולים החדשים שרק הגיעו? איך היו החיים באזורי הספר? בתל אביב? מה היה החוק הראשון שחוקקו? והאם יש רגע שבו כל זה מתלכד לכדי תחושת שייכות? רמז: יש כזה. אורחת: פרופסור אורית רוזין.