מה זה לקרוא ספרות עברית?

בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו מדברים על הספרות העברית — לא רק דרך דמויות כמו ברנר וביאליק, אלא כמפעל תרבותי רחב שהפך למעבדה לחשוב ולספר את הציונות.

איך ספרות יכולה לדמיין אומה יהודית? באיזה אופן היא עיצבה את גבולות הזהות, המקום, והשפה?

וכיצד הפכה הציונות למרחב ספרותי ממנו כמעט ואי אפשר לצאת?

על כל זה, בשיחה עם ד״ר יעל סגלוביץ מאוניברסיטת בן גוריון

Yael Segalovitz, Ben-Gurion University of the Negev

יעל סגלוביץ היא חוקרת ספרות ומתרגמת, מרצה בכירה במחלקה לספרויות זרות ובלשנות באוניברסיטת בן-גוריון, וכיום מרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, במחלקה לספרות השוואתית ובמרכז ללימודי יהדות. מחקרה עוסק במודרניזם אמריקאי, ברזילאי ועברי, ומתמקד בשאלות של קריאה, קשב, שעמום ושינה. ספרה How Close Reading Made Us (הוצאת סוני, 2024) מתחקה אחר הסירקולציה הבינלאומית של פרקטיקות קריאה והאופן שבו הן חיברו בין השדה הספרותי בארה״ב, בברזיל ובישראל במהלך המאה העשרים. סגלוביץ גם מתרגמת בין עברית, פורטוגזית ואנגלית—בין היתר את דרך הייסורים של הגוף מאת קלאריס ליספקטור (מפורטוגזית לעברית) ואת אביבה־לא מאת שמעון אדף (מעברית לאנגלית). היא מנחה את הפודקאסט Psychoanaliterature, העוסק בקשרים בין פסיכואנליזה וספרות, וכולל ראיונות עם חוקרות וסופרות כמו ג'ודית באטלר, מגי נלסון וג'יין גאלופ. בימים אלו היא שוקדת על שני פרויקטים חדשים: היסטוריה אינטלקטואלית-ספרותית של הפסיכואנליזה בספרות האמריקאית העכשווית, והיסטוריה של השינה בספרות העברית המודרנית.

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566