פרק אחרון לעונה 2. העונה הבאה תתחיל באמצע פברואר 2026.

רק עכשיו ציינו 100 שנה לשני אירועים מכוננים בתולדות הציונות: הקמת תנועת ברית שלום מצד אחד, שדגלה בפיוס ושותפות עם הערבים, ומצד שני פרסום בעברית של המאמר החשוב של זאב ז'בוטינסקי ״על קיר הברזל״, שביקש להקים קיר (מטפורי) בין היהודים והערבים.

מאה שנה, ואנחנו עדיין מתווכחים. אז לשיחה האחרונה של עונה, הצטרף אלי אמנון רז-קרקוצקין מאוניברסיטת בן גוריון לדבר על הויכוח היסודי שניטש בציונות אז אבל גם היום, ובמיוחד לאחר השביעי באוקטובר.

Professor Amnon Raz-Krakotzkin, Ben Gurion University of the Negev

אמנון (נונו) רז-קרקוצקין הוא פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרו עוסק בשני תחומים עיקריים: (1) יחסי יהדות-נצרות, תולדות הדפוס והצנזורה וראשיתה של המודרניות מנקודת מבט יהודית. ו(2) הציונות, על היבטיה השונים. מאמרו ״גלות מתוך ריבונות: לביקורת שלילת הגלות בתרבות הציונית״– שיצא כמאמר כפול בשנים 1993–1994 בכתב העת "תיאוריה וביקורת", הוא אחד הטקסטים המכוננים שנכתבו על הציונות בשנים האחרונות.

ספרו הראשון הוא ״הצנזור, העורך והטקסט״ שעוסק בצנזורה של הנצרות על טקסטים יהודיים עם המעבר לעידן הדפוס. הספר יצא לאור בשנת 2005 בהוצאת מאגנס, וזכה בפרס שזר לתולדות ישראל. בשנת 2022 יצא לאור ספרו ״תודעת משנה, תודעת מקרא: צפת והתרבות הציונית״ בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר.

ציונות באי נחת גם בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

#יהדות #היסטוריה #ציונות #קבלה #ז'בוטינסקי #בובר #בריתשלום

האם שפינוזה הוא הציוני הראשון?
ברוך שפינוזה, מגדולי הפילוסופים היהודים, נחשב בעיני רבים ל״חילוני הראשון״ — מי שפרץ את גבולות הדת והעמיד את המחשבה החופשית במרכז. הוא גם הוחרם בקהילה היהודית באמסטרדם ב־1656, חרם שנשאר בעינו מאות שנים ורק לאחרונה הותר.
אבל דווקא מי שיצא כל-כך בחריפות נגד סמכות הדת היהודית כתב גם על העם היהודי וההיסטוריה שלו. שפינוזה ראה בעם היהודי קהילה שנולדה מהיסטוריה משותפת, לא רק מאמונה משותפת ושיכול להיות לה גם עתיד משותף!

על שפינוזה ועל האופן שבו חלק מהוגי הציונות, כולל בן גוריון (!) ראו בו הציוני הראשון בשיחה עם פרופסור ג'ולי קופר מאוניברסיטת תל אביב.

Professor Julie Cooper, Tel Aviv university

פרופסור ג'ולי קופר מלמדת במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, וראש המכון לחקר האנטשימיות והגזענות בימינו עש סטפן רוטבאוניברסיטה. תחומי המחקר שלה כוללים את תולדות המחשבה המדינית; מחשבה מדינית בעת החדשה המוקדמת (ובמיוחד הובס ושפינוזה); חילוניות וחילון; מחשבה פוליטית יהודית; ומחשבה יהודית מודרנית. ג'ולי היא מחברת הספר Secular Powers: Humility in Modern Political Thought ahmt שיצא בהוצאת אוניברסיטת שיקגו בשנת 2013

ציונות באי נחת גם בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

#יהדות #היסטוריה #ציונות #שפינוזה

בשיחה השבוע - על תקופת המנדט הבריטי מזווית קצת שונה: לא דרך עיני היהודים או האוכלוסייה הערבית, אלא דרך נקודת המבט של האימפריה הבריטית עצמה. מה בעצם רצו הבריטים מארץ ישראל? עד כמה “פלשתינה–א״י” הייתה עבורם זירה מרכזית, ומה היו הדימויים, החששות והאינטרסים שעיצבו את מדיניותם כלפי יהודים וערבים כאחד? בשיחה עם פרופ’ אריה דובנוב היסטוריון של האימפריות והציונות, בררנו כיצד חשיבה אימפריאלית, בירוקרטיה קולוניאלית ושיקולים גיאו־פוליטיים עיצבו את אחת התקופות המכריעות בתולדות הציונות — ואת התנאים שבתוכם נולדה מדינת ישראל.

Professor Arie M. Dubnov, George Washington University

אריה דובנוב הוא היסטוריון בוגר האוניברסיטה העברית המתמחה בהיסטוריה יהודית ובלימודי ישראל, המכהן כפרופסור חבר באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון, שם הוא עומד בראש הקתדרה ללימודי ישראל ע״ש מקס טיקטין ומנהל את התוכנית בלימודי המזרח התיכון.  מחקריו עוסקים בתולדות המחשבה הפוליטית, הלאומיות, יחסי התנועה הציונית עם האימפריה הבריטית, בתולדות תכניות החלוקה ותהליכי דקולוניזציה.  

ספריו כוללים את הביוגרפיה האינטלקטואלית Isaiah Berlin: The Journey of a Jewish Liberal (2012) , וקובץ המאמרים ⁠Partitions: A Transnational History of Twentieth-century Territorial Separatism⁠ (יחד עם לורה רובסון), וכן הגיליון המיוחד ״מאה שנים למנדט״ שערך יחד עם מוטי גולני ז״ל בכתב העת ישראל בשנת 2021.

ציונות באי נחת גם בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

#יהדות #היסטוריה #ציונות #מנדט #אנגליה

מה הקשר בין הציונות לכדורגל? בין החלוץ העברי וחלוץ נבחרת ישראל? בשיחה השבוע עם עופר אידלס מאוניברסיטת קלגרי חזרנו אלההיסטוריה של הספורט בארץ ישראל ובפרויקט הציוני, דברנו על החזון הציוני של “הגוף היהודי החדש” אבל גם על אלופי העולם שעלו לארץ רק כדי לעבוד בקצביה ועל ההתחלה של מכבי והפועל, והמשחקים שלהם מול הבריטים.

Dr. Ofer Idels

ד"ר עופר אידלס הוא היסטוריון באוניברסיטת קלגרי. מחבר הספר Zionism: Emotions, Language and Experience (הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2024) וכן Embodying the Revolution: The Hebrew Experience and the Globalization of Modern Sports inInterwar Palestine (הוצאת אוניברסיטת רטגרס, 2025). כתביו הופיעו בין היתר בתלם, ynet ו Times of Israel.

ציונות באי נחת גם בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

#יהדות #היסטוריה #ציונות #ספורט

לכל עם יש היסטוריה, נכון? אבל מהי ההיסטוריה של העם היהודי, המפוזר במקומות שונים, ודובר שפות שונות? הרי קרו דברים לעם היהודי מאז בית שני. והפרויקט הזה - כתיבת היסטוריה ציונית - קשה אפילו יותר, בגלל שכל מה שהציונות לכאורה רצתה זה להשאיר את העבר שלה בגלות מאחור.

אז איך כתבו היסטוריה לעם היהודי, מה השאירו ומה זרקו, מה הדגישו ומה שכחו? ואיך כל זה קשור למאבקים בתוך העם היהודי בעד ונגד הציונות, אבל גם בין היהודים לנוצרים שביקשו להשאיר את היהודים והיהדות מאחור? בהיסטוריה...

על כל הנושאים האלה, בשיחה מרתקת עם דיוויד מאיירס מ UCLA.

Professor David N. Myers, UCLA

פרופסור דייוויד מאיירס הוא היסטוריון יהודי אמריקאי ומחזיק הקתדרה עש סיידי ולודויג קהאן להיסטוריה יהודית באוניברסיטת לוס אנג’לס, קליפורניה. הוא היה הנשיא של המרכז להיסטוריה יהודית בין 2017 ל 2018, ועד לאחרונה שימש כנשיא הקרן החדשה לישראל. מחקריו מתמקדים בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית, תולדות הציונות, ובהיסטוריה אינטלקטואלית יהודית מודרנית. פרופסור מאיירס לימד גם בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז ובאוניברסיטה הרוסית למדעי החברה במוסקבה. מאז 2002 הוא משמש עורך שותף ב-Jewish Quarterly Review. מתוך הספרים הרבים שכתב, חשוב להזכיר בהקשר של השיחה שלנו את Re-Inventing the Jewish Past: European Jewish Intellectuals and the Zionist Return to History שיצא בהוצאת אוקספורד לפני כשלושה עשורים.

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

#יהדות #היסטוריה #ציונות

בשיחה עם ד״ר תמיר קרקסון אנחנו יוצאים למסע אל יהדות הבלקן: בין מזרח למערב, בין אימפריה למדינות לאום, בין עבר יהודי־ספרדי עשיר לעתיד ציוני. נדבר על החשיבות של המפעל הציוני דווקא שם, כדרך להשפיע על האימפריה העותומאנית, נשאל לאן נעלמה הלאדינו, ונבדוק כיצד נראתה הציונות מחוץ למרכז האירופי המוכר, ואיך נקודת המבט הזו משנה את האופן שבו אנחנו מבינים את הציונות — אז והיום.

Dr. Tamir Karkason, Martin Luther University Halle-Wittenberg

ד״ר תמיר קרקסון הוא פוסט דוקטורנט באוניברסיטת  מרטין לותרבהאלה-ויטנברג גרמניה. את הדוקטורט הוא כתב במחלקה להיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטור שלו עוסקת בהשכלה היהודית באימפריה העות'מאנית. ספרו הראשון ״מביתומחוץ: ההשכלה היהודית באימפריה העות'מאנית במאה התשע עשרה״, יצא במכון בן־צבי, בשנת 2024.

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

#יהדות #היסטוריה #ציונות #יוון #תורכיה #בולגריה

האם המהפכה האמיתית שהביאה איתה הציונות היתה בכלל מהפכה במעמד הנשים היהודיות? בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו בוחנים את אחד ההיבטים המרתקים והפחות מדוברים של ראשית הציונות: האופן שבו הפרויקט הלאומי פתח לנשים אפשרות חדשה לחלוטין — להשתלב בעשייה הציבורית, לדרוש מעמד שוויוני, ולעצב מחדש את מקומן בחברה היהודית המתחדשת.

שיחה עם פרופסור לילך רוזנברג־פרידמן על המהפכה בתוך המהפכה הציונית שמשפיעה עלינו גם היום.

Professor Lilach Rosenberg-Friedman, Bar Ilan University

פרופסור לילך רוזנברג-פרידמן היא היסטוריונית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, סגנית דיקן בית הספר ללימודים מתקדמים וראש המרכז לחקר האשה ביהדות. רוזנברג-פרידמן עוסקת בעיקר בהיסטוריה חברתית של היישוב ומדינת ישראל בראשיתה, בדגש על היסטוריה של נשים, מגדר ומשפחה. בחינת התהליכים ההיסטוריים נעשית במבט מ'למטה', מתוך שאיפה להצגת מגוון קולות בשיח ההיסטורי, ולהפניית הזרקור על נשים ואנשים רגילים בחייהם היומיומיים.

בין ספריה: מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, ה'תשס"ה), וציונות מבטן ומלידה: הילודה ביישוב ובמדינת ישראל בראשיתה: מניעתה ועידודה 1960-1918 (מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2023).

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

#יהדות #היסטוריה #ציונות #ישראל #נשים

לכבוד כ״ט בנובמבר : מה באמת מספרת מגילת העצמאות על הציונות?

בשיחה עם פרופסור אפרים פודוקסיק מהאוניברסיטה העברית אנחנו חוזרים אל המסמך המכונן של מדינת ישראל — מגילת העצמאות. אלו ערכים היא מקדשת ואילו דברים היא מחביאה? למי היא פונה ואת מי היא שוכחת? ואיזה מן מדינה הם דמיינו אז?

והכי חשוב - מה המגילה מספרת על ראשית המדינה, על רוח הציונות — וגם עלינו היום.

Professor Efraim Podoksik

אפרים פודוקסיק הוא פרופסור חבר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מתמחה במחשבה מדינית ותולדות הרעיונות. בין ספריו הרבים:

Georg Simmel and German Culture: Unity, Variety and Modern Discontents (Cambridge University Press, 2021)

Doing Humanities in Nineteenth-Century Germany (Brill, 2019)

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

#יהדות #היסטוריה #ציונות #ישראל

לאן נעלם התלמוד?

רק לפני כמה מאות שנים, התלמוד היה גוף הידע המרכזי ביהדות, אולי אפילו יותר מהתנ״ך. והיום, הוא לא מוכר וכמעט ולא קיים בחברה הישראלית.

איך הגענו למצב הזה? ואיך כל זה קשור לויכוח חשוב, מהויכוחים החשובים בתחילת המאה ה20, על המקום של התנ״ך והתלמוד בתנועה הציונית? על מה הם התוכחו אז, ולמה הויכוח הזה חשוב גם היום?

על כל השאלות האלה בשיחה עם ד״ר גלעד שנהב

Dr. Ghilad H. Shenhav

גלעד שנהב הוא מרצה במחלקה להיסטוריה ותרבות יהודית באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן ומנהל את המכון ללימודי ישראל שם. מחקריו עוסקים ביחסים בין פוליטיקה, דת ומגדר במחשבה ובתרבות היהודית המודרנית.  ספרו הראשון (Fragen der Sprache in Gershom Scholems frühen Schriften) עוסק  בשפה, ציונות ומגדר בכתיבתו של גרשום שלום פורסם בשנה שעברה. גלעד הוא גם עורך במשותף של הספר: Modern Jewish Thought on Crisis Interpretation, Heresy and History שיצא בהוצאת דה גרויטר בשנת 2024. הוא עובד עובד על ספרו השני אשר עוסק בהתקבלות התלמוד בראשית הציונות.

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

#יהדות #היסטוריה #ציונות #תלמוד #תנ״ך

מה חשבו הערבים על הציונים הראשונים שמגיעים מאירופה בעלייה הראשונה? מתי הם מתחילים לחשוש מהם, ומה הם מקווים שיקרה? ואיך כל זה קשור לתחילתה של הלאומיות הערבית ממש באותם השנים, וגם למהלכים רחבים יותר באזור, כמו נפילת האימפריה העותומאנית ותחילת המנדט. בפרק הזה אני משוחח עם פרופסור מוסטפא עבאסי על הציונות מנקודת המבט של ערביי א״י פלשתינה. השיחה מסתיימת בפרעות תרפ״ט.

Professor Mustafa Abbasi

מוסטפא עבאסי הוא היסטוריון, חוקר ומרצה בחוג ללימודים רב תחומיים ובתוכנית לתואר שני בלימודי הגליל, פרופסור חבר ודיקן הסטודנטים במכללה האקדמית תל-חי. הוא עוסק בחקר ההיסטוריה החברתית של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בארץ ישראל משלהי התקופה העות'מאנית ועד לסיום המנדט הבריטי. בין ספריו ״ערבים ויהודים בעיר מעורבת: צפת בתקופת המנדט 1918-1948״ (הוצאת יד בן-צבי, 2015), ו״טבריה ותושביה הערבים בימי השלטון הבריטי, 1948-1918,״ (הוצאת יד בן-צבי, 2015).

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

#יהדות #היסטוריה #ציונות #ארץ ישראל #פלשתינה #פלשתינים