Bonus episode in English. Season 2 launches in a few weeks!

In this bonus episode, we turn away from geography,politics, or history, and ask instead: what is the deeper meaning of the Land of Israel? Why couldn’t Zionism be realized in Uganda, but only here? To explore these questions, I speak with Elliot Wolfson, one of the foremost scholars of Kabbalah. Together, we discuss zimzum (divine contraction), the breaking of the vessels, and the mystical, even messianic, significance of the land—both in Jewish tradition and in messianic strands of religious Zionism today.

Professor Elliot Wolfson, UC Santa Barbara

Elliot R. Wolfson is a world renowned scholar of Jewish studies, comparative mysticism, and the philosophy of religion.

Wolfson is a Professor Emeritus (previously the Marsha andJay Glazer Endowed Chair in Jewish Studies) at the University of California, Santa Barbara. He was also the Abraham Lieberman Professor of Hebrew and Judaic studies at New York University (1987–2014).

Wolfson wrote many books and won many awards, including two ⁠National Jewish Book Awards⁠ in the Scholarship category. He is a fellow of the ⁠American Academy of Arts and Sciences⁠, the American Academy of Jewish Research, and theAmerican Society for the Study of Religion.

Wolfson has also published three volumes of poetry(drawn from the collection of poems he has amassed for decades called Preparations for Death) and he has had a gallery show of his paintings. He has served as the editor of the Journal of Jewish Thought and Philosophy since its inception in 1992, and has also served on various editorial boards for book series and journals.

Find us on Facebook

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

Last episode of the first season. We’ll be back just before Rosh Hashana.

Special episode in English, marking 121 Years Since Herzl's Death

Before he became the visionary leader of modern Zionism, Theodor Herzl probably suffered what might have been a nervous breakdown. So how did this troubled playwright and journalist transform into a political prophet?

In this week's episode, I speak with historian Derek Penslar (Harvard University) about Herzl's inner world, the fine line between genius and madness, and why understanding Herzl's psychological state might change the way we view the origins of Zionism.

Professor Derek Penslar, Harvard University

Derek Penslar is the William Lee Frost Professor ofJewish History and directs Harvard’s Center for Jewish Studies. Penslar is a resident faculty member at the Minda de Gunzburg Center for European Studies (CES) and is also affiliated with Harvard’s Center for Middle Eastern Studies. Before coming to Harvard, Pensla taught at Indiana University Bloomington, the University of Toronto, and the University of Oxford, where he was the inaugural holder of the Stanley Lewis Chair in Israel Studies. He has taught as a visiting professor at ColumbiaUniversity, Ludwig Maximilian University of Munich, and the École des hautes études en sciences sociales (EHESS). He has held research fellowships in Germany, Israel, the United Kingdom, and the United States. Penslar is a fellow of the Royal Society of Canada and the American Academy for Jewish Research and is an honorary fellow of St. Anne’s College, University of Oxford.

Among his many books: Zionism and Technocracy: TheEngineering of the Jewish Settlement in Palestine 19870-1918 (Cambridge UP, 1991), Jews and the Military: A History (Princeton UP, 2013), Theodor Herzl: The Charismatic Leader (Yale UP, 2020), and Zionism: An Emotional State (RutgersUP, 2023).

Find us on Facebook

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

הפרק הלפני אחרון לעונה הראשונה, ואנחנו כבר עובדים על השניה

בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו חוזרים אל קהילה שנשכחה מהנרטיב הציוני: יהודי המזרח שחיו בארץ ישראל לפני קום המדינה. הם לא "עלו לארץ" — הם כבר היו כאן. דיברו ערבית, חיו בערים המעורבות, ראו בעצמם בני המקום.
אז איך קיבלה אותם התנועה הציונית כשבאה "להקים בית יהודי"? מה הם חשבו על הציונים שהגיעו מאירופה, ואיך נוצר המתח בין זהות מקומית־מזרחית לבין הזהות העברית־אירופית שביקשה לעצב את האומה? ואיך כל זה השפיע על קליטת העלייה מארצות ערב שנים אחר כך?

על כל זה בשיחה עם ד״ר יובל עברי מאוניברסיטת ברנדייס - שיחה על זיכרון, שפה, בית, ועל יהודים ששום מטוס או ספינה הביאו אותם הנה

Dr. Yuval Evri

ד״ר יובל עברי הוא מחזיק הקתדרה ללימודי יהדות עות'מאנית, מזרחית וספרדית באוניברסיטת ברנדייס. הוא היסטוריון תרבות המתמחה בהיסטוריה ובתרבות של יהודים ספרדים ויהודים־ערבים בעת החדשה, ומתמקד במיוחד בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־20.

ספרו הנוכחי עוסק בתהליך ההמצאה של "המזרחים"/"הספרדים" כמתווכים ו"מגשרים תרבותיים" על קו התפר שבין יהודים לערבים, ובין עברית לערבית — ובוחן כיצד העמדה החמקמקה הזו שימשה גם כבסיס להתנגדות לכוחות הלאומיים והמונולינגואליים הדומיננטיים.

ספרו האחרון, "השיבה לאנדלוס: מחלוקות על תרבות וזהות יהודית-ספרדית בין ערביות לעבריות", ראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 2020. הגרסה האנגלית לספר עתידה לראות אור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה בשנת 2026.

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו מדברים על אחד העם — ההוגה שביקש לבנות את הציונות לא דרך צבא ומדינה, אלא דרך תרבות עברית חיה.

הוא חלם על מרכז רוחני בארץ ישראל שיאחד את העם היהודי דרך שפה, ספרות, מוסר וזהות.

ציונות, בעיניו, הייתה בראש ובראשונה פרויקט של תיקון פנימי — לא רק פתרון חיצוני לבעיה פוליטית.

על החזון הזה, ועל מקומו היום, אני משוחח עם ד״ר רות קלדרון, יוזמת ומייסדת "עלמא – בית לתרבות עברית", שפועל ברוח אחד העם וביאליק.

Dr. Ruth Calderon

ד״ר רות קלדרון היא אשת חינוך וח״כ לשעבר במפלגת יש עתיד. בעלת דוקטורט מן החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. בוגרת המחזור הראשון של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. ב1989 יסדה במשותף עם מוטי בר-אור את בית מדרש 'אלול', ב1996 הקימה וניהלה את 'עלמא, בית לתרבות עברית' . יצרה והגישה את תכנית 'החדר' (שידורי קשת) בה נידונו טקסטים מן הקאנון העברי יהודי על ידי דמויות מרכזיות מן התרבות הישראלית. עמדה בראש אגף תרבות וחינוך בספרייה הלאומית. בין ספריה: ״השוק הבית הלב״ (כתר, 2000) ו״אלפא ביתא תלמודי״ (ידיעות אחרונות, 2014). על פועלה זכתה לפרס אבי חי בחינוך יהודי, פרס רוטנברג לחינוך יהודי ולתוארי דוקטור לשם כבוד מ-JTS, ברנדייס, Hebrew College ו-RRC וספארטוס. אשת סגל במכון 'מנדל' למנהיגות.

שיחה על השוליים היהודיים שהפכו לצללים הארוכים של הפוליטיקה בישראל.

בישראל כהנא הוא קול של ימין קיצוני דתי וגזעני. אבל כהנא התחיל בכלל במקום אחר: ברחובות ברוקלין.

בשיחה עם שאול מגיד מאוניברסיטת הרווארד, כהנא הוא לא איש ימין "ישראלי", אלא יהודי אמריקאי שהושפע עמוקות מהפנתרים השחורים, מהרטוריקה האלימה של התקופה, ומהמאבק הבין-גזעי בארה״ב.

כהנא שאב רעיונות של לאומנות ומיליטנטיות עירונית — ותרגם אותם לשפה יהודית-דתית-ציונית, שהדהדה הרבה מעבר לברוקלין.

Professor Shaul Magid, Harvard University

שאול מגיד הוא רב ופרופסור ליהדות מודרנית באוניברסיטת הרווארד. פרופ' מגיד חי ולמד במשך עשור בישיבות שונות בישראל, שם גם הוסמך לרבנות בשנת 1984. לאחר מכן השלים תואר שני במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ודוקטורט בלימודי המזרח הקרוב והיהדות באוניברסיטת ברנדייס.

מחקריו פורצים גבולות של זמן ותחום, וכוללים עיסוק בקבלה מיסטית במאה ה־16, בחסידות ובזיקותיה הנסתרות לנצרות, כמו גם ביהדות אמריקאית עכשווית, זהות יהודית, גזע ותיאוריה ביקורתית.

מגיד הוא מחברם של שמונה ספרים ויותר מ־75 מאמרים אקדמיים, לצד מעל 150 מסות ומאמרי דעה על ממדיה התרבותיים, הפוליטיים והרוחניים של החיים היהודיים המודרניים. כתיבתו תרמה תרומה משמעותית לשיח הרחב על דת, תרבות, צדק וחברה.

בין ספריו האחרונים:
״מאיר כהנא: חייו הציבוריים והגותו הפוליטית של מהפכן יהודי אמריקאי״ (הוצאת אוניברסיטת פריסנסטון), ו״הכרח הגלות״ (הוצאת עין).

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

בפרק על הציונות ברוסיה, שיחה עם ד״ר אלכס ולדמן מאוניברסיטת תל אביב על המקום שבו נולדה הציונות. לא כמדיניות של הרצל, אלא כתנועה רחבה של צעירים שחלמו, כתבו, נאבקו — לא רק על עלייה לארץ ישראל, אלא גם על ארגון החיים היהודיים בגולה עצמה.

זו ציונות שהתחרתה חזיתית במרקסיזם על נשמת העם.

וגם, איך קרה שאף יהודי לא ידע רוסית לפני 300 שנה — ובתחילת המאה ה־20, רוסיה הייתה המרכז היהודי הגדול בעולם?

Dr. Alex Valdman

ד"ר אלכס ולדמן הוא חוקר במרכז לחקר התפוצות באוניברסיטת תל-אביב ומלמד בתוכנית הבינלאומית לתואר ראשון באוניברסיטה זו. במקביל הוא משמש כראש ההתמחות בהיסטוריה בתוכנית "שבילים" במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר-שבע. מחקריו עוסקים בהיסטוריה של מזרח אירופה בעת החדשה ובתולדותיהם של היהודים דוברי הרוסית, בדגש על שאלות של חינוך, ניעות חברתית וזהות. את עבודת הדוקטורט שלו כתב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ושימש עמית מחקר באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה. ד"ר אלכס ולדמן הוא זוכה פרס שזר לחקר תולדות ישראל לִשנת תשפ"ג, על ספרו: "הגימנזיסטים: חינוך, אקטיביזם וּמקורות האינטליגנציה היהודית באימפריה הרוסית".

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

מאז 1948, השאלה 'מי אזרח.ית' נותרה פתוחה.

חשבתי הרבה אם להעלות פרק השבוע, יומיים אחרי תחילת הלחימה עם איראן. בהתחלה חשבתי להעלות פרק שעוסק במקום רחוק, אולי כדי שנוכל לחשוב על משהו אחר, אבל בדיוק סיימתי לערוך את השיחה עם פרופסור אורית רוזין מאוניברסיטת תל אביב על השנים הראשונות במדינת ישראל, והבנתי שזה הפרק הנכון לרגע הזה.

אנחנו מדברים על דברים לא פשוטים. על הסכנה שחשו בשנים הראשונות, על הפחד, וגם על הדרישה מעולי המזרח להפוך לישראלים ולשכוח את המסורת שאיתה באו.

אבל אולי הכי חשוב, ממש בסוף, דברנו קצת גם על הרגע שהכל מתחבר. על הרגע שהמדינה הזו הופכת לבית.

לי זה עזר.

האזנה נעימה ושנדע ימים טובים

Professor Orit Rozin, Tel Aviv University

אורית רוזין היא פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר שלה הם היסטוריה חברתית ותרבותית של החברה ישראלית בשנות החמישים והשישים (של המאה ה-20), היסטוריה של רגשות, מדיניות כלכלית, זכויות ילדים, הקשר בין האזרח למדינה, הבית הישראלי, וזכויות אדם וזהות לאומית.

בין ספריה: ״חובת האהבה הקשה, יחיד וקולקטיב בישראל בשנות החמישים״ (עם עובד, 2008), ״בית לכל היהודים: אזרחות, זכויות, וזהות לאומית במדינה הישראלית החדשה״ (ברנדייס, 2016), ו״רגשות של קונפליקט, ישראל 1949-1967״ (אוקספורד, 2024)

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

מה זה לקרוא ספרות עברית?

בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו מדברים על הספרות העברית — לא רק דרך דמויות כמו ברנר וביאליק, אלא כמפעל תרבותי רחב שהפך למעבדה לחשוב ולספר את הציונות.

איך ספרות יכולה לדמיין אומה יהודית? באיזה אופן היא עיצבה את גבולות הזהות, המקום, והשפה?

וכיצד הפכה הציונות למרחב ספרותי ממנו כמעט ואי אפשר לצאת?

על כל זה, בשיחה עם ד״ר יעל סגלוביץ מאוניברסיטת בן גוריון

Yael Segalovitz, Ben-Gurion University of the Negev

יעל סגלוביץ היא חוקרת ספרות ומתרגמת, מרצה בכירה במחלקה לספרויות זרות ובלשנות באוניברסיטת בן-גוריון, וכיום מרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, במחלקה לספרות השוואתית ובמרכז ללימודי יהדות. מחקרה עוסק במודרניזם אמריקאי, ברזילאי ועברי, ומתמקד בשאלות של קריאה, קשב, שעמום ושינה. ספרה How Close Reading Made Us (הוצאת סוני, 2024) מתחקה אחר הסירקולציה הבינלאומית של פרקטיקות קריאה והאופן שבו הן חיברו בין השדה הספרותי בארה״ב, בברזיל ובישראל במהלך המאה העשרים. סגלוביץ גם מתרגמת בין עברית, פורטוגזית ואנגלית—בין היתר את דרך הייסורים של הגוף מאת קלאריס ליספקטור (מפורטוגזית לעברית) ואת אביבה־לא מאת שמעון אדף (מעברית לאנגלית). היא מנחה את הפודקאסט Psychoanaliterature, העוסק בקשרים בין פסיכואנליזה וספרות, וכולל ראיונות עם חוקרות וסופרות כמו ג'ודית באטלר, מגי נלסון וג'יין גאלופ. בימים אלו היא שוקדת על שני פרויקטים חדשים: היסטוריה אינטלקטואלית-ספרותית של הפסיכואנליזה בספרות האמריקאית העכשווית, והיסטוריה של השינה בספרות העברית המודרנית.

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

שבתאי צבי ורעיון המשיחיות

שבתאי צבי היה משיח שקר מהמאה ה־17, וכמעט נשכח מהזיכרון הישראלי. אבל ההשפעה שלו על העולם היהודי הייתה דרמטית — ויש מי שראו בו אפילו מבשר מוקדם של הציונות.

מה גרם למאות אלפי יהודים ללכת אחריו?איך קרסה התקווה — ומה נותר אחריה?
ואיך זה עוזר לנו לחשוב על מופעים עכשוויים של משיחיות קיצונית בחברה הישראלית?

על כל זה — בשיחה עם פרופ' רחל אליאור, חוקרת קבלה ומשיחיות, מהאוניברסיטה העברית.

השיחה מוקדשת למשה רחמני ז״ל

Professor Rachel Elior, Hebrew University

רחל אליאור היא חוקרת קבלה ישראלת, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית. פרופסור אליאור כיהנה כראש החוג למחשבת ישראל ושימשה שנים אחדות יועצת נשיא האוניברסיטה העברית לענייני מעמד האישה, ומכהנת כעמיתת מחקר בכירה במכון ון ליר בירושלים. היא לימדה באוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת שיקגו, באוניברסיטת טוקיו, ועוד. היא עורכת כתב העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל", וזכתה בפרס גרשם שלום לחקר הקבלה מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשנת 2006. בין ספריה האחרונים: ״ישראל בעל שם טוב ובני דורו – מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, א-ב״ הוצאת כרמל, 2014, ו״סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבּוּרוּת, על השעבוד ועל החירות״, הוצאת כרמל, 2018.

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

השבוע ב״ציונות באי נחת״ — מדברים על אנטישמיות.

הציונות נולדה לא רק מתוך חלום, אלא גם מתוך איום. מתוך הפחד, השנאה, והאנטישמיות.ֿ אבל מה זו בכלל אנטישמיות? ואיך נראתה לפני מאה שנה — כשעוד לא הייתה מדינת ישראל.

בפרק החדש אנחנו חוזרים אל הרגעים שבהם האנטישמיות הפכה לדלק של התודעה הציונית. מה בדיוק הרגישו אז? מה הבינו?

על כל זה ועוד נדבר עם פרופסור סקוט אורי מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

Professor Scott Ury, Tel Aviv University

סקוט אורי הוא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, ראש מכון אווה ומארק בזן לחקר התודעה ההיסטורית ועורך בכיר של כתב העתHistory & Memory , ולשעבר ראש מכון סטפן רוט לחקר אנטישמיות וגזענות בת זמננו. מחקרו עוסק בהיסטוריה של יהדות מזרח אירופה בעת החדשה, בעיקר בפולין, תוך התמקדות בשאלות חברתיות ופוליטיות כמו עיור, לאומיות, הגירה, אנטישמיות וזיכרון. ספרו Barricades and Banners שיצא בהוצאת סטנפורד זכה בפרס זלניק מטעם ASEEES. הוא ערך במשותף מספר קובצי מחקר, ובהם אנטישמיות ופוליטיקה של היסטוריה (הוצאת ברנדייס, 2024; מרכז שזר, 2020) מושגי יסוד בחקר האנטישמיות (פאלגרייב, 2021) וקוסמופוליטיות, לאומיות ויהודים במזרח מרכז אירופה (ראוטלדג', 2014). אורי השלים את לימודיו באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובאוניברסיטה העברית בירושלים, והיה חוקר אורח באוניברסיטאות פנסילבניה, טורונטו, ורשה, ויסקונסין–מדיסון והרווארד.

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566