בניגוד למה שמקובל לחשוב, הציונות והלאומיות הערבית לא התחילו ככוחות מתנגשים — אלא כתנועות מודרניות מקבילות שנולדו מאותו רגע היסטורי של התפרקות אימפריות, חיפוש זהות, ורצון בריבונות.
בכלל, הציונות לא המציאה את הרעיון הלאומי. יש תנועות לאומיות באירופה, ואפילו במזרח התיכון. בשיחה עם פרופסור סדריק כהן-סקלי מהמחלקה לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטת חיפה, נשאל על הרקע ההיסטורי לרעיון הלאומי היהודי, על הקשר של הלאומיות היהודית לתנועה הלאומית הערבית, וכיצד שתי התנועות ניסו, ואולי נכשלו להתמודד עם כוחה והשפעתה של הדת.
Professor Cedric Cohen-Skalli, University of Haifa
ד״ר סדריק כהן-סקלי הוא פרופסור במחלקה לתולדת ישראל והמקרא ומלמד פילוסופיה יהודית מודרנית ומודרנית מוקדמת באוניברסיטת חיפה. הוא משמש כמנהל מכון בוצריוס לחקר ההיסטוריה והחברה הגרמנית בת זמננו. מחקרו עוסק ביחסם של הוגים יהודים לשני שינויים פילוסופיים מרכזיים: המעבר מהפילוסופיה של ימי הביניים למחשבה המודרנית המוקדמת (המאה ה-14 עד המאה ה-17), והמעבר מהמחשבה המודרנית המוקדמת למחשבה המודרנית (המאה ה-18 עד המאה ה-20). הוא פרסם מספר ספרים ומאמרים רבים בנושאים שונים של מחשבה וספרות יהודית בתקופת הרנסנס וכן בעולם דובר הגרמנית ובתפוצות במאות ה-19 וה-20. הביוגרפיה האינטלקטואלית שלו על יצחק אברבנאל ראתה אור בסדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי" של מרכז זלמן שזר, ותורגמה והורחבה לאחרונה לסדרת מכון טאובר לחקר יהדות אירופה (הוצאת אוניברסיטת ברנדייס). לאחרונה ערך את הקובץ ״ספקנות ואנטי פוליטיקה: האלטרנטיבה של גוסטב לנדאואר״. ד"ר כהן-סקלי הוא מתרגם של פרויד, בנימין, שולם ואברבנל, ועומד בראש פרויקט המחקר ״תחיית הפילוסופיה במזרח התיכון במאות ה-19 וה-20 המוקדמות: סיפור שלא סופר״.
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566