כשאנחנו חושבים על העלייה לישראל, על העולים והעולות, אנחנו לרוב מדמיינים אותם בתמונות בשחור ולבן. קבוצה של צעירים וצעירות עםמעדר ביד ומאחור שדות עד האופק. אלו היו אנשי ונשות העלייה השנייה, או לפחות חלקם. למה היה חשוב להם כל כך לעבוד את האדמה, ולא לעסוק במסחר או בתעשייה, נניח? ואיך אידיאל העבודה שלהם עיצב את החיים בארץ ישראל? בכל השאלות האלו נעסוק בפרק הזה, דרך דיון בהוגה החשוב ביותר של העבודה העברית – א.ד. גורדון. ובשיחה איתי הפעם - יותם יזרעאלי מאוניברסיטת תל אביב.

Yotam Yzraely, Tel Aviv University

יותם יזרעאלי הוא תלמיד, חוקר ומורה בנושאי יהדות, מחשבה פוליטית-דתית ותיאוריה ביקורתית, ופעיל למען חופש דת בישראל. הוא כותב, מרצה ויוצר במגוון מדיות ובמות. הוא בעל תואר ראשון בפילוסופיה יהודית וספרות עברית מאונ׳ תל אביב, מוסמך תואר שני מהתכנית הבינתחומית לחקר דתות באונ׳ תל אביב, ובימים אלו הוא כותב את הדוקטורט שלו בנושא תיאולוגיה-פוליטית בהגות היהודית בראשית המאה ה-20 בהנחייתו של פרופ׳ מנחם לורברבוים, בבית הספר למדעי היהדות באונ׳ תל אביב.

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566  

בציונות באי נחת השבוע נעסוק בגלות וריבונות. הגלות היא דרך החיים היחידה שהיהודים הכירו - כך לפחות היו הדברים לפני הציונות. וריבונות יהודית היא משהו שיכול היה לקרות רק עם בוא המשיח. הציונות שינתה את כל זה. היא לא רק הובילה לעלייה לארץ ישראל ולהקמת מדינה ליהודים. היא שינתה את דרך החיים של העם היהודי: היא הציגה מודל של שלטון עצמי יהודי שלא היה קיים במשך אלפיים שנה, ובכך שינתה אולי גם את היהדות. על כל הנושאים הללו ועוד נדבר עם פרופסור מנחם לורברבוים מאוניברסיטת תל אביב, אחד מחשובי החוקרים של מחשבה פוליטית יהודית בימינו.

Professor Menachem Lorberbaum, Tel Aviv University

מנחם לורברבוים הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, ומייסד החוג ללימודי התרבות העברית בה, ועמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן. בין ספריו: ״פוליטיקה וגבולות ההלכה״, ״ נוצחנו בנעימותו: תורת האלוהות כפואטיקה ביצירה היהודית האנדלוסית״, ״את פניך אבקש״ ו״לפני היות החסידות״. ד״ר לורברבוים גם כתב מספר ספרי שירה וערך במשותף ספרי מחקר רבים נוספים.

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

האם ייתכן שהנוצרים המציאו את הציונות? המסע אל תחילת הציונות לוקח אותנו בפרק הזה אל המקום של הנוצרים והנצרות בפרויקט הציוני ולאחר מכן במדינת ישראל. בשיחה עם ד״ר כרמה בן יוחנן מהאוניברסיטה העברית נשאל האם הנוצרים היו בעד או נגד הפרויקט הציוני, מהי אנטישמיות בהקשר הנוצרי (ואולי גם המקורי) שלה ומהי פילושמיות... ונסיים בניסיון לעמוד על טיב יחסם של האוונגליסטים היום אל מדינת ישראל.

Dr. Karma Ben Johanan, Hebrew University

ד״ר כרמה בן-יוחנן מלמדת בחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית בירושלים. עד 2022 היא החזיקה את הקתדרה ליחסי יהודים ונוצרים בפקולטה לתאולוגיה באוניברסיטת הומבולדט של ברלין. ד״ר בן-יוחנן היא זוכת פרס שזר לחקר תולדות ישראל לשנת ה'תשפ"א, פרס פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח לשנת ה׳תשפ״ג, ופרס דן דוד לשנת 2023. ספרה "נזיד עדשים: תפיסות הדדיות של נוצרים ויהודים בעידן הפיוס", יצא בהוצאת אוניברסיטת תל אביב ובהוצאת אוניברסיטת הרווארד

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

בניגוד למה שמקובל לחשוב, הציונות והלאומיות הערבית לא התחילו ככוחות מתנגשים — אלא כתנועות מודרניות מקבילות שנולדו מאותו רגע היסטורי של התפרקות אימפריות, חיפוש זהות, ורצון בריבונות.

בכלל, הציונות לא המציאה את הרעיון הלאומי. יש תנועות לאומיות באירופה, ואפילו במזרח התיכון. בשיחה עם פרופסור סדריק כהן-סקלי מהמחלקה לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטת חיפה, נשאל על הרקע ההיסטורי לרעיון הלאומי היהודי, על הקשר של הלאומיות היהודית לתנועה הלאומית הערבית, וכיצד שתי התנועות ניסו, ואולי נכשלו להתמודד עם כוחה והשפעתה של הדת.

Professor Cedric Cohen-Skalli, University of Haifa

ד״ר סדריק כהן-סקלי הוא פרופסור במחלקה לתולדת ישראל והמקרא ומלמד פילוסופיה יהודית מודרנית ומודרנית מוקדמת באוניברסיטת חיפה. הוא משמש כמנהל מכון בוצריוס לחקר ההיסטוריה והחברה הגרמנית בת זמננו. מחקרו עוסק ביחסם של הוגים יהודים לשני שינויים פילוסופיים מרכזיים: המעבר מהפילוסופיה של ימי הביניים למחשבה המודרנית המוקדמת (המאה ה-14 עד המאה ה-17), והמעבר מהמחשבה המודרנית המוקדמת למחשבה המודרנית (המאה ה-18 עד המאה ה-20). הוא פרסם מספר ספרים ומאמרים רבים בנושאים שונים של מחשבה וספרות יהודית בתקופת הרנסנס וכן בעולם דובר הגרמנית ובתפוצות במאות ה-19 וה-20. הביוגרפיה האינטלקטואלית שלו על יצחק אברבנאל ראתה אור בסדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי" של מרכז זלמן שזר, ותורגמה והורחבה לאחרונה לסדרת מכון טאובר לחקר יהדות אירופה (הוצאת אוניברסיטת ברנדייס). לאחרונה ערך את הקובץ ״ספקנות ואנטי פוליטיקה: האלטרנטיבה של גוסטב לנדאואר״. ד"ר כהן-סקלי הוא מתרגם של פרויד, בנימין, שולם ואברבנל, ועומד בראש פרויקט המחקר ״תחיית הפילוסופיה במזרח התיכון במאות ה-19 וה-20 המוקדמות: סיפור שלא סופר״.

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

מסע אל הציונות בתחילת דרכה. שיחה עם פרופסור יובל בן בסט מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון והאיסלם באוניברסיטת חיפה על מקומה של הציונות באימפריה העותומאנית. נדבר על המקום של האימפריה העותומאנית במרחב הגלובלי, על המקום של ארץ ישראל באימפריה, ועל האופן שבו האימפריה הבינה את והגיבה לציונות. מעניין במיוחד יהיה לדבר על מקומה של עזה – דווקא עזה - באימפריה הזו.

Professor Yuval Ben Basat, University of Haifa

יובל בן בסט הוא פרופסור מן המניין חבר בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם וסגן דיקן למחקר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה. הוא חוקר של האימפריה העות'מאנית במאה ה-19 באזור סוריה הגדולה בדגש על פטיציות שנשלחו לסולטאן, מיפוי, אוכלוסיות כפריות, ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, מהפכת "התורכים הצעירים" ב-1908 והשפעתה באזור, ולבסוף העיר עזה וסביבתה. בין ספריו: ״עתירה לסולטן: מחאות וצדק בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית המאוחרת״, ו״עזה בעת העות'מאנית המאוחרת: מרכז מזרח-ים תיכוני בתהליך של שינוי״

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566

ברוכים הבאים ל״ציונות באי נחת״.

הפודקאסט שמזמין אתכם למסע אינטלקטואלי בעקבות הוגים, רעיונות, ותהליכים שעיצבו את הציונות והגשמתה. את הפודקסט מנחה ד״ר גלעד שרביט מאוניברסיטת טאוסון, מרילנד.

ד״ר גלעד שרביט הוא חבר סגל במחלקה לפילוסופיה ולימודי דתות באוניברסיטת טאוסון, מרילנד. שרביט השלים עבודת דוקטורט במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן שימש כעמית פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, באוניברסיטה העברית, ובאוניברסיטת תל-אביב. בין ספריו: ״חזרה דינאמית: היסטוריה ומשיחיות במחשבה יהודית מודרנית״ ו״תרפויטיקה וגאולה: פרויד ושלינג על החירות״. שרביט הור גם עורך משותף של אסופת המאמרים "פרויד ומונותאיזם: המקורות האלימים של הדת", "קנוניזציה ואחרות: כפירה בהיסטוריה ובמחשבה יהודית, ובספרות עברית", ושל האסופה ״משבר במחשבה יהודית מודרנית״.

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566