כשחושבים על סופרים של תחילת הציונות, עגנון הוא לא בדיוק השם הראשון שקופץ לראש. ביאליק, ברנר, רחל – הרבה יותר טבעי. אבל מתברר שגם עגנון היה מעורב בפרויקט הציוני, רק מהכיוון שלו: מורכב, ביקורתי, לא צפוי. השבוע דיברתי עם הסופרת והחוקרת עדי שורק (אוניברסיטת תל אביב) על הנובלה "עד הנה" (1952), הסיפור הקצר "עד עולם" (1954) והרעיון של עיר מקלט. מסתבר שעגנון לא רק התגעגע לעיירה היהודית במזרח אירופה – הוא גם חשב על הציונות, הריבונות וביקורת הכוח.

Adi Sorek, Tel Aviv University

עדי שורק היא סופרת, מסאית וחוקרת ספרות, כלת פרס היצירה ע״ש ראש הממשלה לוי אשכול לשנת 2019 והמחברת של שישה ספרי פרוזה. בעשור האחרון היא מקיימת את הפרוייקט הבין תחומי עיר מקלט 963 מרצפות שכולל מחקר אקדמי על ערי המקלט בתלמוד וביצירה יהודית מודרנית – אצל ש״י עגנון וז'ורז' פרק (אונ' תל אביב); כתיבה מסאית על תל אביב כעיר מקלט (הוצאת רסלינג, לקראת פרסום); ומיצבי-כתב שהוצגו בבמות שונות. בנוסף היא עורכת סדרת ״ושתי״ בהוצאת רסלינג. בשנה הקרובה תתארח לשהות אמן במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת שיקגו.

* הפרק בפודקאסט הוא מרצפת #216 ב״עיר מקלט 963 מרצפות״

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566