לימוד מכסת מכות מוקדש ע"י טרי קריבושה והרב חיים הרינג לע"נ אביה של טרי, השופט נחום מאיר בן דוד באר ומלכה ולכבוד ד"ר ג'ודיט הופטמן.

ישנם חריגים מסוימים לכלל כאשר עדים זוממים אינם מקבלים את העונש "כאשר זמם לעשות לאחיו". במקרים אלה, הם מקבלים מלקות. לדוגמה, אם הם מעידים על מעמדו של אדם (על כהן שאביו נשא גרושה) או שאדם הרג בשוגג וצריך ללכת לעיר מקלט.

מדוע המסכת מתחילה בחריג לכלל, במקום להתחיל בהסבר בסיסי על עדים זוממים?

מהיכן לומדים שבשני המקרים במשנה, עדים זוממים אינם מקבלים את העונש "כאשר זמם לעשות לאחיו"? עבור כל מקרה, מובאות שתי הצעות - אחת דרשה מפסוק והשנייה טיעון קל וחומר. בשני המקרים, טיעון הקל וחומר נדחה.

היכן ניתן למצוא רמז בתורה לדין שעדים זוממים מקבלים מלקות במקרים חריגים?

מצוטטת ברייתא המוסיפה עוד שני חריגים לכלל שבהם העדים הזוממים אינם מקבלים את העונש שהם זממו להביא על הנאשם.