
Sign up to save your podcasts
Or
להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(מכות דף ח: במשנה – ט: במשנה)
א. אב על בנו ובן על אביו –
אם הכה אותו לצורך חינוך – לא גולה,
אם שלא לשום צורך – פשיטא שגולה,
החידוש כאן – שזה היה לצורך לימוד מלאכה כשכבר יש לבן מלאכה
תירוצים:
ב. עבד כנעני וכותי – כמו ישראל (גולים ומגלים)
בברייתא מוסיפים שגם יכולים לגרום לשני לקבל מלקות:
דחייה – הרי מקלל כותי לא חייב (אינו עושה מעשה "עמך").
דחייה – הרי עבד לא מעיד,
ג. גר תושב וגוי
גוי – חייב מיתה גם ללא התראה (לרמב"ן בשוגג לא, לרש"י – גם בשוגג)
גר תושב – אם הרג יהודי נהרג, אך יהודי שהרג אותו או שגר תושב הרג גר תושב – גולה.
(ומה שכתוב בברייתא שגר תושב הוא כגוי ונהרג – זה כשזה יותר חמור:
ד. "אומר מותר" (טעה בפירוש המציאות)
רב חסדא – אונס,
רבא – קרוב למזיד (היה צריך לבדוק)
ראיות ודחיות לשניהם מאבימלך שלקח את שרה, שם זה היה "אומר מותר" לא ידע שהיא אשת איש)
ראיה לרבא – "הנך מת"
אך רב חסדא – זה רק מיתה בידי שמיים
ראיה לרב חסדא – הרי בסוף ה' וויתר לו
אך רבא – עדיין מצד הדין חייב מיתה.
ה. סומא
ר"י – פרט לסומא (בלא ראות – מיעט סומא)
ר"מ – כולל סומא (שני מיעוטים – מרבים).
ו. שונא את ההרוג
מהחמור לקל:
רי"ס – נהרג בבי"ד (מפרשים: אא"כ ברור שזה שוגג), ולא צריך התראה – כרי"ס בר"י.
ת"ק – קרוב למזיד ולא גולה,
ור"ש – תלוי: אם יתכן שהיה מזיד – לא גולה, ואם לא – גולה (בכל מקרה לא נהרג).
איך בודקים?
ברייתא 1 –
נקרע החבל – שוגג (וכרבנן ולא כרבי, שכשהברזל עף מהכת – גולה),
[אגב ברייתא 2 – שונה בשני דברים – 1. באוהב 2. לפי רבי,
אם נקרע – לא גולה
השיעור מכות ט, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(מכות דף ח: במשנה – ט: במשנה)
א. אב על בנו ובן על אביו –
אם הכה אותו לצורך חינוך – לא גולה,
אם שלא לשום צורך – פשיטא שגולה,
החידוש כאן – שזה היה לצורך לימוד מלאכה כשכבר יש לבן מלאכה
תירוצים:
ב. עבד כנעני וכותי – כמו ישראל (גולים ומגלים)
בברייתא מוסיפים שגם יכולים לגרום לשני לקבל מלקות:
דחייה – הרי מקלל כותי לא חייב (אינו עושה מעשה "עמך").
דחייה – הרי עבד לא מעיד,
ג. גר תושב וגוי
גוי – חייב מיתה גם ללא התראה (לרמב"ן בשוגג לא, לרש"י – גם בשוגג)
גר תושב – אם הרג יהודי נהרג, אך יהודי שהרג אותו או שגר תושב הרג גר תושב – גולה.
(ומה שכתוב בברייתא שגר תושב הוא כגוי ונהרג – זה כשזה יותר חמור:
ד. "אומר מותר" (טעה בפירוש המציאות)
רב חסדא – אונס,
רבא – קרוב למזיד (היה צריך לבדוק)
ראיות ודחיות לשניהם מאבימלך שלקח את שרה, שם זה היה "אומר מותר" לא ידע שהיא אשת איש)
ראיה לרבא – "הנך מת"
אך רב חסדא – זה רק מיתה בידי שמיים
ראיה לרב חסדא – הרי בסוף ה' וויתר לו
אך רבא – עדיין מצד הדין חייב מיתה.
ה. סומא
ר"י – פרט לסומא (בלא ראות – מיעט סומא)
ר"מ – כולל סומא (שני מיעוטים – מרבים).
ו. שונא את ההרוג
מהחמור לקל:
רי"ס – נהרג בבי"ד (מפרשים: אא"כ ברור שזה שוגג), ולא צריך התראה – כרי"ס בר"י.
ת"ק – קרוב למזיד ולא גולה,
ור"ש – תלוי: אם יתכן שהיה מזיד – לא גולה, ואם לא – גולה (בכל מקרה לא נהרג).
איך בודקים?
ברייתא 1 –
נקרע החבל – שוגג (וכרבנן ולא כרבי, שכשהברזל עף מהכת – גולה),
[אגב ברייתא 2 – שונה בשני דברים – 1. באוהב 2. לפי רבי,
אם נקרע – לא גולה
השיעור מכות ט, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.