הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא podcast

May 01, 2025 מכות כג, גמרא דף יומי

להצלחת שמעון בר בן נורית להצלחה רוחנית וגשמית ובעסקים בעז"ה

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/makot_23.mp3

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)

להדפסת התרשים של הדף

סיכום הדף היומי, גמרא מכות דף כג

(כב: במשנה למטה – כג: 4-)

חלק א – משנה – איך מלקים

(נראה את המשנה עם הגמרא ביחד)

א. ההכנות:

A. כופה שתי ידיו על עמוד נמוך, כך שיהיה מוטה

מקור – ״וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט״.

B. וחזן הכנסת (השמש) אוחז בבגדיו ומגלה את ליבו, ואם הבגדים נקרעו – נקרעו

רמב"ם – " וְהִכָּהוּ" – שיהיה ישירות על גופו.

בתחילת הגמרא – וְנִקְלָה – שצריך גם ביזיון

(אמנם בפשט הפסוק לא רוצה מצב של יותר מדי "וְנִקְלָה", אבל דורשים שגם צריך כן קצת "ונקלה").

(יש דעות שונות למה מתייחס המשפט הראשון בגמרא, ויש שלא גורסים כלל)

ב. הרצועה –

אורכה – שכשמכים בגב מגיע עד הבטן.

מהמשך הגמרא:

אביי – היו בוחרים רצועה מתאימה לגודל של כל נידון למלקות

רבא – א"א שיהיה כל כך הרבה רצועות, אלא היה קשר שבאמצעותו כיוונו את אורך הרצועה.

רוחבה – טפח

החומר – מורכבת מרצועה של עגל שמכופלת ל4, ותופרים את החלקים עם 2 רצועות של חמור.

A. מקור שזה של עגל וחמור –

לעגל – מסמיכות פסוקים – שמייד אחרי פסוקי המלקות כתוב "לֹא־תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ" (פסוק ד)

ואגב, עוד דברים שלומדים מסמיכות פסוקים (רב ששת משום ראב"ע) –

בפסוקים שלנו – שיבמה יכולה לסרב לייבום אם יש סיבה טובה (כמו מוכה שחין) – מהסמיכות של "לא תחסום" (ד) לפסוק של ייבום (ה) – לא לחסום את טענות האישה.

כל המבזה את המועדות כאילו עובד ע"ז – "אלוהי מסכה לא תעשה לך" (שמות לד, יז) ו"את חג המצות" (יח).

המספר/מקבל לשון הרע או מעיד שקר ראוי להשליכו לכלבים – מהסמיכות של "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ" (שמות כב, ל) ל"לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל־תָּשֶׁת יָדְךָ עִם־רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס" (פסוק אחר כך – שמות כג, א).

לעגל וחמור (בהמשך הגמרא) – "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע" (ישעיהו א, ג)

(נלדג לאמצע)

B. מקור שזה רצועה כפולה – וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט – ודורשים – "והכפילו"

שהרי אם זה רק לזה שצריך שיהיה מוטה – יכלה לכתוב – "יטיהו".

(נחזור לשליש)

ג. ההלקאה עצמה –

A. השמש עומד על אבן שליד העמוד ומלקה

B. חלוקת המלקות – שליש מלפניו ושני שליש על גבו

מקור – וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר –

לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ – מניין מסוים של מכות

בְּמִסְפָּר – עוד מכות במקום אחר (בגבו), וזה "מספר" כלומר סכום של מניין שאנחנו כבר מכירים, כלומר פעמיים המניין הקודם – 2/3 (מלבי"ם).

(נחזור לאמצע)

C. מי מכה –

(לאורך הדיונים נראה שרוצים מכות חזקות אבל לא חזקות מדי)

תנו רבנן –

רבנן – חסירי כח ויתירי מדע (חכמה)

ר"י – אפשר גם להפך – חסרי מדע ויתירי כח.

רבא – ראיה: מזה שהתורה צריכה לומר לו לא להוסיף מכות, מכאן שאינו חכם.

דחייה – להפך! דווקא לחכם התזכורת תועיל (אין מזרזין אלא למזורז).

D. איך מכה –

במשנה – ביד אחת

ברייתא – מגביה בשתי ידיים ואז מכה ביד אחת.

גמרא – כדי שיהיה "מדידיה" – בכל כוחו.

ובהמשך נראה מקור (רבע תחתון) – "מַכָּה רַבָּה".

E. הפסוקים שאומרים תוך כדי

מה קוראים –

יש שתי גרסאות במשנה –

גירסה א – דברים כח, נח-נט –

אִם־לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתֻבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת־הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ׃

וְהִפְלָא ה' אֶת־מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וׇחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים׃

גירסא ב – הוסיפו גם:

דברים כט, ח – וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כׇּל־אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן׃

תהלים עח, לח – וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא־יַשְׁחִית.

מה עשו כדי שההקראה תתאים לזמן המלקות –

במשנה – אם סיימו לקרוא חזרו לראש

בברייתא – אומרים ארוך או קצר יותר, לפי מספר המלקות

ומסבירה הגמרא – קודם כל עשו כמו הברייתא,

אך אם בכל זאת סיימו לקרוא – אז חזרו לראש כמו המשנה.

מי קורא, ועוד תפקידים –

בברייתא –

הגדול שבדיינים קורא

השני סופר בקול לפני כל מכה

והשלישי אומר "הכהו" לפני כל מכה.

(כג. שליש תחתון)

ד. הוסיף מלקות מיותרות

פסוק ג – אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף, פֶּן־יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל־אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ.

במשנה – אם הוסיף ומת – המלקה גולה

ברייתא – למה יש כפלות (לֹא יֹסִיף, פֶּן־יֹסִיף)

לֹא יֹסִיף – מי שמקבל 39 והוסיף לו אפילו מכה 1 – עובר על האיסור.

פֶּן־יֹסִיף – שגם מי שאמדהו בפחות מ39, הוסיף – עובר.

ומוסיפה הברייתא – אל תחשוב שכאן רק אם הוסיף "מַכָּה רַבָּה" עובר,

אלא גם כאן כמו ב"לֹא יֹסִיף" אפילו הוסיף רק 1 – עובר.

אז למה כתוב "מַכָּה רַבָּה" – שצריך להלקותו בכל כוחו (כמו שכתבנו לעיל).

(כג. רבע תחתון)

ה. עצירת המלקות באמצע

A. אם התחיל בתהליך המלקות, ואז משהו קרה ונפסק – לא ממשיכים אחר כך.

נתקלקל – מפסיקים (מהמחמיר למקל), כי זה כבר מספיק ביזוי –

ר"מ – דווקא ברעי

ר"י – האיש ברעי והאישה גם במים

(ומה שאמר בברייתא אחרת ששניהם ברעי, הכוונה שלגבי רעי שניהם שווים)

חכמים – שניהם בין ברעי בין במים.

שמואל – ברח.

נקרעה הרצועה.

B. מתי צריך שזה יקרה כדי שיפסיקו –

קושיא –

ברייתא –

בהתקלקל – אכן נפטר גם לפני המכה הראשונה,

אך בנקרעה הרצועה – צריך לקבל קודם מכה ראשונה,

שמואל – מספיק שכפתוהו ואז ברח,

ולכאורה בורח זה כמו נקרעה הרצועה!

תשובה – ברח זה כמו נתקלקל, כי בשניהם יש ביזיון, ולכן זה גם לפני המכה הראשונה.

[הערות:

למה –

או כי ביזיון פוטר גם לפני התהליך עצמו, כי הביזיון הוא בעצם עונש בפנ"ע,

או כי הביזיון נחשב כתחילת התהליך, ולכן נחשב כהתחיל את התהליך].

עוד ברייתא –

כאמור – זה רק אחרי שלפחות כפתוהו.

אבל אם קלה עוד לפני כן – לא נפטר,

מקור – "וְהִכָּהוּ… וְנִקְלָה"

עוד בברייתא – אם מראש אמדוהו שיקלה –

אם אמדו שיקלה לפני הכל (אחרי שיכפתוהו אני מניח) – פטור כבר מראש,

אם אמדו שיקלה אחר כך – לא נפטר.

(כג. במשנה למטה)

חלק ב – משנה –

א. האם מי שלקה נפטר מכרת –

[תזכורת מדף יג – האם יש מלקות באיסורי כרת –

חכמים (ר"ע ורי"ש) – יש, רי"צ – אין,

השאלה כאן היא רק לדעת חכמים]

ר' חנניה בן גמליאל במשנה – נפטר

מקור: וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ – אחרי שלקה הוא הופך לאחיך.

ופוסק רב אדא ב"א – הלכה כר' חנניה ב"ג.

שואל רב יוסף – האם מישהו עלה לשמיים ובדק מה ה' עושה?

עונה אביי – לא צריך לעלות אלא מכריעים על פי דרשות הפסוקים,

וכפי שר' יהושע בן לוי אמר משהו על בי"ד של מעלה, וגם שם זה מדרשות (ובסעיף הבא נפרט מה אמר).

רי"ח – חכמים – לא נפטר

ומוכיח רב אדא ב"א –

משנה במגילה (ז:) – אין בין שבת (סקילה) ליו"כ (כרת) לאלא שזה העונש של מזיד בידי אדם (סקילה) וזה בידי שמיים (כרת).

והרי אם מלקות פוטר מכרת – יוצא שגם ביו"כ במזיד יקבל רק עונש בידי אדם (מלקות) וזהו.

דחיות:

רנבי"צ – אולי המשנה כרי"צ שבכלל אין מלקות בכרת,

ולכן יקבל רק כרת (בידי שמיים).

רב אשי – זה מסתדר גם לרבנן,

והכוונה שם שהכרת הוא עיקר העונש, אבל אכן אם היו עדים והתראה יהיה רק מלקות ללא כרת.

(כג: מעל האמצע)

ב. גופא – ריב"ל – שלושה דברים "בעייתיים" עשו בבי"ד של מטה והסכימו בבי"ד של מעלה

כלומר יש מקור מדרשות הפסוקים. נראה את הדרשות:

מצוות מקרא מגילה

קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים (אסתר ט, כז) – קיימו למעלה את מה שקיבלו למטה.

שאלת שלום בשם ה'

a. וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ה׳ עִמָּכֶם (רות ב, ד) –

אבל זה לא מספיק, כי אולי בועז עשה על דעתו ולא הסכימו משמיים,

לכן מביאים עוד ראיה ממלאך –

b. וכן המלאך לגדעון – ה׳ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל (שופטים ו, יב)

תרומות ומעשרות – עזרא תיקן –

שלא יתנו ישירות לכהנים ולויים אלא ללשכות במקדש והם יחלקו (כי העם היו מזלזלים ולא נותנים),

ושהכהנים נוטלים מעשר ראשון עם הלויים (קנס ללוויים שבהתחלה לא עלו לארץ),

ושחייבים לא רק מדגן תירוש ויצהר אלא גם משאר פירות וירקות.

מלאכי ג, י –

הָבִיאוּ אֶת כׇּל הַמַּעֲשֵׂר – רומז שלא רק מדגן תירוש ויצהר

אֶל בֵּית הָאוֹצָר – מכאן שמביאים למקדש והם מחלקים,

וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי – יאכלו מזה כל העובדים במקדש – לויים וכהנים,

וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי (עד שיבלו שפתותיתכם מלומר "די") – זאת גם ראיה שה' הסכים לכל זה.

(כג: שליש תחתון)

ג. אגב – מימרא דומה – ר' אלעזר – בשלושה מקומות הופיעה רוח הקודש (בת קול) כדי להודיע על אדם שהוא צדיק

נביא את המקרים,

הראיה מהפסוק שזה בת קול,

הקושיא של רבא על כל ראיה,

ובסוף תאמר הגמרא – "אלא גמרא" – מסורת שזה היה בת קול:

בבית דינו של שם (לגבי יהודה)

שכשיהודה אמר "צָדְקָה מִמֶּנִּי" (בראשית לח),

איך ידע שהילד שלו? אלא שיצאה בת קול ואמרה – "ממני יצאו כבושים" (הדברים הנעלמים האלה הם מה', שהילד יהיה מיהודה).

מקשה רבא – אולי יהודה פשוט חישב את זמן ההריון לזמן הביאה? (ואמנם ייתכן שבא עליה עוד אדם, אבל הבי"ד הולכים לפי הנתונים הידועים).

אלא זה גמרא (מסורת).

בבית דינו של שמואל הנביא

כששמואל המליך את שאול אמר – "הִנְנִי עֲנוּ בִי… אֶת־שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת־מִי עָשַׁקְתִּי?

וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ… וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד ה' בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה, וַיֹּאמֶר עֵד (שמ"א יב)

למה זה פתאום לשון יחיד? אלא שיצאה בת קול ואמרה "אני עֵד בדבר הזה".

מקשה רבא – הרי מצינו שעם ישראל נקרא בלשון יחיד ("יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה׳" – ישעיהו מה, יז)

אלא זה גמרא (מסורת).

בבית דינו של שלמה המלך

במשפט שלמה כשאמר – תְּנוּ־לָהּ אֶת־הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ (מל"א ג, כז) – איך ידע, אולי עבדה עליו? אלא שיצאה בת קול והכריזה – היא אמו!

מקשה רבא – אולי זה באמת מסברא (כמו הפשט) שראה שהיא זאת שמרחמת על הילד?

אלא זה גמרא (מסורת).

השיעור מכות כג, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

...more

Share הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

Sign up to save your podcasts

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

FAQs about הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא:

How many episodes does הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא have?

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא episodes:

FAQs about הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא:

How many episodes does הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא have?