
Sign up to save your podcasts
Or
דף נלווה מכות טז
הדף היום מוקדש לכבוד יום השואה לזכרם של כל אלו שנספו בשואה.
הדף היום מוקדש ע"י קרוליין בן-ארי לע"נ אביה, ישראל בן מאיר ושרה.
הדף היום מוקדש ע"י טינה לם לע"נ חמותה, מינדי לם.
המחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש בנוגע לשאלה האם לוקים על התראת ספק (התראה שניתנה ואפילו אם עכשיו לא יקיים את מה שנדרש, לא ברור אם בסוף האדם יעבור על האיסור) נמצא במקרה אחר באדם שנשבע שיאכל כיכר לחם היום. הם גם חולקים בשאלה האם לוקים על לאו שאין בו מעשה. שתי הדעות נגזרות מאותו תנא, רבי יהודה, והמקורות שהם משתמשים בהם לתמיכה בדעותיהם מובאים. בתחילה, הם מציעים ששניהם לומדים זאת מאותה אמירה של רבי יהודה בנוגע לנותר, אך הצעה זו נדחית לחלוטין כיוון ששום דעה אינה תואמת לאותה דעה. מובאים שני מקורות שונים של רבי יהודה - כל אחד מתאים לדעה אחרת.
רבי יוחנן אומר שיש רק שתי מצוות שבהן אדם יכול לקבל מלקות על לאו שיש בו מצוות עשה שנועדה לתקן אותו, שכן הוא סובר שאדם מקבל מלקות רק אם הוא מבטל את האפשרות לתקן. יש רק שני מקרים שבהם אפשר לבטל את האפשרות לתקן את המצווה. הראשון הוא מצוות שילוח הקן, שאם אדם לוקח את האם עם האפרוחים ואז הורג את האם, אין אפשרות לשלח את האם. את המקרה השני הוא משאיר לתלמידו לגלות, והתלמיד מציע את האונס. איך? הגמרא מביאה הצעות שונות לפני שמגיעים למסקנה שמדובר בפאה, ולא באונס.
החלק הבא של המשנה דן במלקות על האוכל שרצים ומוסבר שמכיוון שיש מצוות לא תעשה שונות בתורה בנוגע לאיסור זה, יש מקרים שונים שבהם אדם יכול לקבל כמה סטים של מלקות.
אם אדם אוכל תבואה שרק מעשר עני לא הופרש ממנה, הוא מקבל מלקות. זה מתאים לדעתו של רבי יוסי.
דף נלווה מכות טז
הדף היום מוקדש לכבוד יום השואה לזכרם של כל אלו שנספו בשואה.
הדף היום מוקדש ע"י קרוליין בן-ארי לע"נ אביה, ישראל בן מאיר ושרה.
הדף היום מוקדש ע"י טינה לם לע"נ חמותה, מינדי לם.
המחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש בנוגע לשאלה האם לוקים על התראת ספק (התראה שניתנה ואפילו אם עכשיו לא יקיים את מה שנדרש, לא ברור אם בסוף האדם יעבור על האיסור) נמצא במקרה אחר באדם שנשבע שיאכל כיכר לחם היום. הם גם חולקים בשאלה האם לוקים על לאו שאין בו מעשה. שתי הדעות נגזרות מאותו תנא, רבי יהודה, והמקורות שהם משתמשים בהם לתמיכה בדעותיהם מובאים. בתחילה, הם מציעים ששניהם לומדים זאת מאותה אמירה של רבי יהודה בנוגע לנותר, אך הצעה זו נדחית לחלוטין כיוון ששום דעה אינה תואמת לאותה דעה. מובאים שני מקורות שונים של רבי יהודה - כל אחד מתאים לדעה אחרת.
רבי יוחנן אומר שיש רק שתי מצוות שבהן אדם יכול לקבל מלקות על לאו שיש בו מצוות עשה שנועדה לתקן אותו, שכן הוא סובר שאדם מקבל מלקות רק אם הוא מבטל את האפשרות לתקן. יש רק שני מקרים שבהם אפשר לבטל את האפשרות לתקן את המצווה. הראשון הוא מצוות שילוח הקן, שאם אדם לוקח את האם עם האפרוחים ואז הורג את האם, אין אפשרות לשלח את האם. את המקרה השני הוא משאיר לתלמידו לגלות, והתלמיד מציע את האונס. איך? הגמרא מביאה הצעות שונות לפני שמגיעים למסקנה שמדובר בפאה, ולא באונס.
החלק הבא של המשנה דן במלקות על האוכל שרצים ומוסבר שמכיוון שיש מצוות לא תעשה שונות בתורה בנוגע לאיסור זה, יש מקרים שונים שבהם אדם יכול לקבל כמה סטים של מלקות.
אם אדם אוכל תבואה שרק מעשר עני לא הופרש ממנה, הוא מקבל מלקות. זה מתאים לדעתו של רבי יוסי.