לעילוי נשמת בכורה בת רחמים וחנה ז״ל

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(יב: במשנה 1 עד יד. 3+)

היום נסיים עם עיר מקלט ונעבור למלקות

תזכורת:

א. משנה – מי שכבר נמצא בעיר מקלט ורצח –

הערות:

(וְשַׂמְתִּי לְךָ – בחייך, שמשה יזכה להפריש את ערי המקלט של העבר המזרחי)

וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם – מקום מהשטח שלך (לוי), כלומר –

(אבל אז לא יוכל לצאת מהשכונה החדשה).

כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב (במדבר לה, כח) – גם עיר שכבר היתה עיר מקלטו (בגלל רצח או כי הוא לוי).

(יב: משנה שנייה)

ב. משנה – אם רוצים אנשי עיר המקלט לכבדו – צריך לומר להם "רוצח אני", ואם מתעקשים יקבל ולא צריך לסרב עוד.[1]

מקור במשנה – וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ (דברים יט, ד) –

צריך לדבר שהוא רוצח (דְּבַר הָרֹצֵחַ),

אבל מספיק פעם אחת (וְזֶה).

ג. במשנה – האם הרוצח משלם שכר דירה – 

ר"י – משלם

במה המחלוקת –

רב כהנא – ב42 ערי הלוייה ודאי שלא שילמו,

ר"מ – לכם לכל צרכיכם, וגם בהם לא צריך לשלם.

רבא – להפך –

ר"מ – גם לגבי שלא צריך לשלם

ר"י – הן כמו ה6 רק לגבי קליטה, וצריך לשלם.

ד. במשנה – כשמת הכהן הגדול והרוצח חוזר לעירו –

ר"מ – חוזר לשררה שהיה בה (כמו נשיא או אב בי"ד)

ר"י – לא חוזר

ברייתא – המקור:

תחילה אומרת הברייתא – אותה מחלוקת קיימת גם לגבי עבד עברי שהשתחרר –

אח"כ מוסיפה הברייתא – יש היקש בין עבד לרוצח, שגם שם כתוב "ישוב" (וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל־אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ (במדבר לה, כח)),

הדרן עלך אלו הגולין

דברים כה –

א – כִּי־יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל־הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם וְהִצְדִּיקוּ אֶת־הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת־הָרָשָׁע׃

ב – וְהָיָה אִם־בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר׃

ג – אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן־יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל־אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ׃

ד – לֹא־תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ׃ {ס}

ה – כִּי־יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין־לוֹ לֹא־תִהְיֶה אֵשֶׁת־הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ׃

(יג. פרק ואלו הלוקין)

בתורה יש 248 עשין ו365 לאוים.

יש גם סוגי לאוים שיש דיון האם יש בהם מלקות:

איסורי ביאה:

נידה

ואם היא גם אלמנה וגם גרושה – כה"ג חייב 2,

איסורי אכילה ועוד איסורים:

(המשך המשנה זה לגבי שיעורי האיסור, נדבר על זה כשנגיע לזה בגמרא).

גמרא –

יש שתי שיטות בהבנת מחלוקת התנאים –

(כלומר באיסורי כרת ודאי יש מלקות כמו הדוגמאות שבמשנה,

רי"ש – יש גם מלקות

(ולכן אם התרו בו על מלקות ועל מיתת בי"ד – יקבל את שניהם)

ר"ע – אין גם מלקות

והמשנה כר"ע, שהרי הזכירה רק מקרים של כרת ולא של מיתת בי"ד.

(רי"צ – אפילו על איסורי כרת אין מלקות (בניגוד למשנה!) – עליו נדבר מחר).

מקורות –

ר' ישמעאל (יש גם בכרת וגם במיתת בי"ד) –

"אִם־לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת… וְהִפְלָא ה' אֶת־מַכֹּתְךָ" (דברים כח)

אז למה יש איסורים בהם אין מלקות?

תשובה – כי כתוב "אִם־לֹא תִשְׁמֹר"

תשובה – כי כתוב "לַעֲשׂוֹת"

תשובה (שעונה גם לשאלות הקודמות) –

(יג: מעל האמצע)

ר' עקיבא (בכרת יש מלקות, במיתת בי"ד אין) –

בברייתא – אפשר לחייבו רק עונש אחד, ולכן –

במיתת בי"ד – שגם אם יעשה תשובה לא יוותרו לו, אין מלקות, כדי שלא יהיו שני עונשים

בגמרא –

ואילו רי"ש – זה לגבי שלא נענד בעונש + ממון (קים ליה בדרבה מיניה), אבל שני עונשים גופניים אפשר (זה כמו מיתה אריכתא).

תשובות:

גזירה שווה "לעיני" –

מתקיף ר' אבא ב"מ – הרי גם במיתת בי"ד של ע"ז כתוב "עיני" – וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה (במדבר טו, כד),

תשובה – עושים גז"ש בביטויים דומים – "לעיני – לעיניך", ולא מעיני.

דחיות:

(יג: רבע תחתון)

(ואיך זה מסתדר עם מה שר"ע אמר במשנה, שזה משום שא"א לעשות תשובה ולוותר על מיתת בי"ד?

(דילוג יג: 10- עד 1-)

(חזרה מ-יד. 3+  ל-יג: 10-)

כלומר באמת לפי כולם אין שני עונשים – אם מת בפועל לא לוקה (כר"ע), אלא המחלוקת כשלא מת בפועל:

רי"ש – לוקים,

ר"ע – לא לוקה, כי לאו שניתן לאזהרת מיתת בי"ד (שעקרונית יש בו עונש מיתה, אפילו שלא מת בפועל כי לא התרו בו למיתה) – לא לוקים.

סברא – רש"י – כי כל עונש צריך אזהרה, וכאן האזהרה היא למיתה, ואין אזהרה נוספת למלקות.

דיונים:

אולי האזהרה בכרת תפוסה כדי לחייב קרבן חטאת? הראיה שכאמור בפסח ומילה אין אזהרה, ובדיוק בשני אלו גם אין חטאת על שוגג.

תשובה – האזהרה לא תפוסה לקרבן,

(כתוב לגבי החטאת של ע"ז – תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה (במדבר טו, כט) ומכאן מקישים את כל החטאות לע"ז – שגם הן דווקא על מי שעובר על לאו ולא למי שנמנע מעשה).

ועונים – באמת עיקר הסיבה זה שאין אזהרה פנויה,

(יג: 1- עד יד. 3+ כבר עשינו)

[1] המשנה פותחת ב"כיוצא בו", ונשמע כאילו יש קשר למשנה הקודמת. יש מוחקים, אבל הריטב"א מפרש את הקשר – שמטרת הגלות היא להכניע את ליבו את של הרוצח. כך רואים במשנתנו, וכך גם במשנה הקודמת שעדיף שלא יגלה בתוך אותה העיר, כי אז ליבו לא ייכנע כמו אם יגלה לעיר אחרת.

[2] נעזרנו כאן בהקדמה של שוטנשטיין לפרק.

[3] קשה, תמיד כשהגמרא מביאה את הדוגמה מצרעת, היא עונה שנכון, אפשר לעשות גז"ש גם בין ביטויים לא לגמרי זהים, אבל אם יש לי לימוד יותר דומה – בוחרים בו, והרי גם כאן – הלימוד לכרת יותר דומה מהלימוד למיתת בי"ד.

השיעור מכות יג, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.