רב מחזיק בדעה שאם אפילו מעשר עני לא הופרש, התבואה נחשבת 'טבל' ומי שאוכל ממנה מקבל מלקות. דעתו התנאית של רבי יוסי תומכת בכך. רב יוסף מסביר שזהו מחלוקת תנאי, כפי שניתן לראות במחלוקת בין רבי אליעזר וחכמים. אביי דוחה את הסברו של רב יוסף למחלוקת וטוען שהיא עשויה להתבסס על עניין אחר.

חכמים ורבי שמעון חולקים במשנה בנוגע לכמות הנדרשת שאדם חייב לאכול מטבל כדי לקבל מלקות - האם זה כל כמות או כזית? רבי שמעון, שמחזיק בדעה שזו כל כמות, מקשה על החכמים מאיסור אכילת נמלה, שעליה מקבלים מלקות אפילו על אכילת אחת בלבד. החכמים משיבים בהסבירם שנמלה היא יצור שלם ולכן יש לה חשיבות. אך רבי שמעון עונה שגם חיטה אחת שלימה יש לה חשיבות. רב ביבי ורבי ירמיה חולקים על הבנת ריש לקיש במחלוקת בין ר' שמעון לחכמים - האם המחלוקת שלהם יהיה רק לגבי גרגיר חיטה או אפילו לגבי קמח, שכן הקמח טחון ואינו גרגיר שלם ואולי הוא מאבד את חשיבותו.

עבירות אחרות מפורטות במשנה בנוגע לחטאים הקשורים למקדש שעליהם יקבל אדם מלקות. הדעה במשנה תואמת את דעתו של רבי עקיבא, שהייתה גם דעתו של תלמידו, רבי שמעון, כפי שניתן למצוא בברייתא. דרשתו של רבי שמעון מופיע בברייתא ורבא מקשה עליה ודוחה את הבסיס לדרשתו.