אם אדם נידון למוות על ידי בית הדין, נמלט, ונתפס שוב על ידי אותו בית דין, בית הדין מקיים את ההחלטה המקורית ואינו מנסה למצוא סיבה לזכותו. עם זאת, אם הנידון מובא בפני בית דין אחר, באילו נסיבות הם פותחים מחדש את המשפט? בתי דין של עשרים ושלושה דיינים יכולים לדון בעבירות שעונשן מוות. בתי דין אלה יכולים להיות אפילו מחוץ לישראל. אם כן, מהם ההבדלים בין הכללים להקמת בתי דין בישראל ובחוץ לארץ?

האם על בתי הדין להשתמש בעונש מוות? אם כן, באיזו תדירות? ישנן מספר דעות - פעם בשבע שנים, פעם בשבעים שנה, או לעולם לא.

רוצח בשגגה גולה לעיר מקלט, דבר שיש בו ענישה, שיקום (כפרה) והגנה מפני קרובי הנפטר שעלולים לבקש לנקום את המוות (גואלי הדם). עם זאת, לא כל הרוצחים בשגגה גולים לעיר מקלט. חלקם רשלנים יותר ואינם מורשים ללכת לשם (קרוב למזיד), כיוון שאינם ראויים לכפרה ולהגנה, בעוד אחרים קרובים יותר לאונס, ואינם נדרשים לגלות. אילו מקרים של רוצח בשגגה נופלים לאילו קטגוריות?