אדמוה"ז (תורה אור למגילת אסתר) על הגורל כרצון אלוהי, רצון כסיבה עצמית, רצון פשוט בשפה החב"דית, שהניסיון האנושי לחקות אותו הוא הרצון לעוצמה הניטשיאני.

החירות הניטשיאנית בתור התגברות על עצמי שנובעת מהכרעת הרצון, תנועה שאצל אדמוה"ז נתפסת כגורל משום שזהו קבלת הרצון האלוהי, שבו נעלם הפער בין הכרח לחרות, המקרה הופך לגורל, והרצון להכרעה קיומית.

[קטעים מהשיעור עובדו לספר "פור הוא הגורל", עמ' 32-35].