מה ההבדל המשמעותי שיש בין אדם שעשה מצווה ומעשה טוב מתוך זריזות, לבין מי שעשה אותם מתוך התמהמהות? ומה הסיבות לכך שיש חשיבות גדולה כל כך לנהוג בזריזות בפעולות השונות שבחיינו?

איך לומדים מהטבע מה התפקיד של החוזקות שיש לכל אחד? ולמה למרות כל החוזקות שלנו, לעולם נידרש אחד לעזרת השני?

לכולנו ברור שלצער אדם אחר, זה לא דבר חיובי, אך נמחיש עד כמה, מכך שנלמד על העונש שקיבלה אישה שציערה בעלי חיים. ולעומת זאת, מה היו מעשיהם העצומים של 2 אנשים בשוק שזיכו אותם בעולם הבא, ומלמדים אותנו על הזדמנויות עצומות שניצבות בפנינו לעשיית טוב

לעשות את המקסימום - זה עקרון שתמיד תקף? ומה עם אנחנו יודעים שזה בוודאות לא יוביל לתוצאה הרצויה - מה הסיבה החשובה לכך שגם אז חשוב לתת את הכל?

מה הלימוד הגדול שמשה רבנו מלמד אותנו לגביי צער של אדם אחר? איך אפשר לשדרג את העזרה שנותנים לאותו אדם? ואיזה יסוד חשוב בחינוך ילדים לומדים מכך?

מהן 3 התועלות הגדולות שמשיג מי שמתקן את מידותיו? מיהם האנשים הנוספים שגם מושפעים מכך? והמלצה על כלי שיכול מאוד לסייע בתיקון המידות

האם 'לא לפתוח פה לשטן' זה באמת משהו שצריך לייחס לו חשיבות? מתי יש לדיבור שלנו כח ליצור מציאות, ואיך אפשר להגדיל את הסיכוי לכך שבקשות שאנחנו מוציאים מהפה אכן יתגשמו?

איזה כח יש למעשה קטן וטוב להאיר את העולם? איזה תכונות של הנר אנחנו צריכים לאמץ לעצמנו? וסיפור מרגש שממחיש שמספיק קצת טוב כדי לגרש הרבה מהחושך

מה החשיבות של כלל ישראל והחיבור לעם ישראל? מאיפה שואבים כח שלא להצליח על חשבון מישהו אחר? ואיך כל זה משפיע על השפע שנותנים לכל אדם?

האם יש דרך לתקן קשר שנכנס לסחרור של שנאה? והאם אפשר להציל זוגיות קלוקלת שבה רק אחד מבני הזוג מוכן להתאמץ כדי לרומם אותה?