מנהלים. משברים.

רעידת אדמה משמעותית בישראל היא לא שאלה של אם, אלא של מתי. נפוץ להגיד כי כל 100 שנה בממוצע בישראל מתרחשת רעידת אדמה הרסנית ומשמעותית.

בפרק הזה אירחנו את ד"ר אריאל היימן, גיאולוג וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), לשיחה על אחד מתרחישי החירום הלאומיים המשמעותיים ביותר שמדינת ישראל שאליו נדרשת להיערך משמעותית מאוד. היערכות לא רק לאומית, אלא גם היערכות של ערים, ארגונים ואף אצל כל אחד ואחת בביתו ובקרב משפחתו.

דיברנו על המבנים והתשתיות בישראל, על מערכות ההתרעה ועל השאלה מי יגיע לסייע כאשר אזורים נרחבים במדינה ייפגעו בו זמנית. ירדנו גם לרמת הארגון: מה קורה לרציפות התפקודית כשעובדים, חשמל, תקשורת, תחבורה ושרשראות אספקה נפגעים במקביל, מדוע ארגונים צריכים להיערך ליכולת תפקוד עצמאית, ומה מנהלים יכולים לעשות כבר היום כדי לצמצם את הפגיעה ולשפר את יכולת ההתאוששות ביום שאחרי?

אחת השאלות הכי עניינות בפרק, היא האם באמת זה אחת ל100 שנה בישראל? אולי זה פחות או אולי יותר? ובמידה וכבר סופרים את אותם שנים? אז מתי באמת התרחשה הרעידה האחרונה בישראל?

פרק על איום שבוודאות אי אפשר למנוע או לתזמן, אבל בהחלט אפשר וצריך להתכונן אליו.

שריפה, הצפה, פגיעת טיל או תקלה משמעותית הן רק תחילתו של האירוע. מהרגע שבו נפגע מפעל, בניין או תשתית קריטית מתחיל מרוץ אחר לגמרי: להחזיר את הארגון לפעילות לפני שהנזק הפיזי הופך להשבתה ממושכת, לאובדן לקוחות ולמשבר עסקי של ממש.

בפרק אירחנו את שי פאר, מנכ"ל IED הנדסה ואקולוגיה מקבוצת בלפור, לשיחה על הצד הפחות מדובר של ניהול משברים: השיקום וההתאוששות בפועל. דרך אירועים אמיתיים מהארץ ומהעולם דיברנו על חשיבותן של השעות הראשונות, על טעויות שנעשות דווקא מתוך הרצון לפעול מהר, ועל הצורך לחבר מראש בין תוכניות המשכיות עסקית לבין האנשים, הציוד והיכולות שיידרשו ברגע האמת.

שמענו כיצד משקמים מכון טיהור שפכים שנפגע מרסיסי טילים תחת אש, איך מתמודדים עם מפעל מזון שעלול להיעצר רגע לפני פסח, ומה אפשר ללמוד מחוות שרתים, מפעלים ואירועי קיצון על זמני התאוששות ורציפות תפקודית. ובעיקר שאלנו: למה ארגונים בישראל עדיין משקיעים מעט מדי בהיערכות להתאוששות ואיך דואגים שביום שבו משהו באמת משתבש, לא מתחילים לחפש את הפתרון מאפס?

מה משותף למשא ומתן עם תוקף סייבר, משבר מוניטין, אירוע עסקי מורכב ומשא ומתן בתנאי קיצון? בכולם, בשלב מסוים, המידע חלקי, הזמן מתקצר והחלטות של אנשים בודדים יכולות להשפיע על הארגון כולו.

בפרק הזה אירחנו את מוטי קריסטל, מומחה לניהול משברים ומשא ומתן, לשיחה על הדרך שבה מנהלים צריכים לפעול כשהמציאות יוצאת ממסלול העסקים הרגיל. דיברנו על ההבדל הקריטי בין מנהל המשבר לבין מי שמקבל את ההחלטות, על הצורך לנהל במקביל את הממד האופרטיבי, את הדיאלוג עם בעלי העניין ואת הזירה התקשורתית והתודעתית, ועל הטעות שבהפיכת משבר מורכב לבעיה של פונקציה אחת בלבד.

צללנו בעולם משברי הסייבר: לשאלה האם ה-CISO בהכרח צריך לנהל את המשבר או לא? כיצד AI וקמפיינים של השפעה משנים את מפת האיומים, ומה אפשר ללמוד ממשברים אמיתיים בעולם הסייבר על עולמות של המשכיות עסקית, ניהול מוניטין וקבלת החלטות תחת לחץ. על היכולת לראות את התמונה המלאה בזמן שכל מומחה רואה רק חלק ממנה, ועל השאלה שמנהלים צריכים לשאול עוד לפני שהאירוע הבא מתחיל: מי מנהל את המשבר - ומי מחליט?

האורח שלנו בפרק הוא ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות המטורולוגי בישראל ויו"ר הוועדה הבין משרדית לשינויי אקלים ומים. שוחחנו על אחד האיומים הגדולים ביותר של העשורים הקרובים בישראל ובעולם, כזה שכבר אינו שייך לעולם איכות הסביבה בלבד, אלא משפיע על ארגונים, ממשלות, ערים, שרשראות אספקה והכלכלה העולמית כולה.

במהלך הפרק דיברנו על השינויים האקלימיים שכבר מורגשים בישראל ובעולם, על ההבדל בין היערכות לאירועי קיצון לבין בניית חוסן ארוך טווח, ועל האופן שבו שינויי האקלים משפיעים על רציפות תפקודית, המשכיות עסקית, תשתיות, אנרגיה, בריאות, מים ושרשראות אספקה. דרך דוגמאות מישראל ומהעולם, בחנו כיצד אירועי אקלים הופכים למשברים עסקיים ומה יכולים ארגונים ללמוד וליישם כבר היום כהיערכות לאירועי קיצון אקלימיים.

על משבר החום הפוקד את העולם, על "מיני הוריקן" או מונסון בישראל, ההשפעה של עולם הבינה המלאכותית בפרט וכיצד דאטה סנטרים הצורכים משאבי חשמל רבים יכולים להוות פקטור של איום או סיכון בסביבה הקרובה (מעגל צמוד הגדר) של ארגונים או ערים ועל השאלה החשובה ביותר: האם אנחנו עדיין מתכוננים למשבר האקלים של העתיד או שכבר מנהלים את המשבר הזה בהווה?

האורח שלנו בפרק הוא נאור מורג, מנהל יחידת המידע והמודיעין העסקי במכון היצוא. נאור עוסק בזיהוי מגמות, איומים והזדמנויות עבור חברות ישראליות הפועלות בשווקים בינלאומיים, ונמצא בנקודת המפגש שבין מודיעין עסקי, גיאופוליטיקה, טכנולוגיה וקבלת החלטות. שוחחנו על אחת השאלות החשובות ביותר בעולם ניהול המשברים: האם משברים באמת מפתיעים אותנו או שבדרך כלל היו סימנים מוקדמים שפשוט לא ידענו לזהות?

במהלך הפרק דיברנו על ההבדל בין איסוף מידע לבין מודיעין שמייצר ערך אמיתי להנהלה, על האופן שבו ארגונים יכולים לבנות יכולות לזיהוי מוקדם של איומים, ועל השפעתם של אירועים גיאופוליטיים, מלחמות ושינויים גלובליים על הפעילות העסקית של חברות ישראליות. נגענו גם בשרשראות אספקה, במעבר מחשיבה של יעילות לחשיבה של חוסן, במהפכת הבינה המלאכותית בעולם המודיעין העסקי ובאתגר ההולך וגובר של הבחנה בין מידע איכותי לבין רעש או במילים אחרות: from noise to signal.

על מגה טרנדים שמשנים שווקים שלמים, על החלטות שמתקבלות מוקדם מדי או מאוחר מדי, ועל היכולת לזהות את האיום הבא לפני שהוא הופך למשבר.

האורח שלנו בפרק הוא עו"ד נמרוד ורומן. נמרוד מלווה חברות טכנולוגיה וסטארטאפים, יזם בתחום הבינה המלאכותית ומחבר ספר העוסק בהשפעות ה-AI על עולם העבודה והחברה. יצאנו איתו למסע אל אחת המהפכות הגדולות והמשפיעות ביותר של דורנו, בניסיון לענות על שאלה אחת פשוטה לכאורה: האם בינה מלאכותית היא הסיכוי הגדול ביותר של האנושות, או דווקא הסיכון הגדול ביותר שלה?במהלך השיחה דיברנו על מה שהופך את ה-AI לטכנולוגיה שמשנה כללי משחק, על המרוץ בין חדשנות לרגולציה, ועל השאלה האם החקיקה והמשפט בכלל מסוגלים להדביק את קצב ההתפתחות. נגענו במשברי Deepfake, בהשלכות של קבלת החלטות באמצעות אלגוריתמים, בסיכונים שנוצרים כאשר ארגונים מאמצים כלי AI ללא בקרה מספקת, ובפער ההולך וגדל בין מי שמבינים את המהפכה לבין מי שעלולים להישאר מאחור. בין היתר ניסינו גם להציץ קדימה: אילו מקצועות ישתנו, אילו ייעלמו, מה עדיין לא מספרים לנו על הדור הבא של הבינה המלאכותית, והאם האיום האמיתי הוא בכלל לא הטכנולוגיה עצמה, אלא הדרך שבה בני האדם בוחרים להשתמש בה?

האורחת שלנו בפרק היא אדלה גווילי, מנהלת הסיכונים הגלובלית של ICL. עם ניסיון של כ-18 שנים בגופים תשתיתיים ופיננסיים, אדלה מובילה את ניהול הסיכונים של ארגון תעשייתי גלובלי הפועל במקביל במספר זירות מורכבות. שוחחנו על האופן שבו תחום ניהול הסיכונים התפתח מתפקיד תומך לפונקציה אסטרטגית בליבת קבלת ההחלטות, ועל החיבור ההדוק בין ניהול סיכונים, המשכיות עסקית ורציפות תפקודית בעולם של תנודתיות מתמשכת.

העמקנו בשאלה כיצד בונים מפת סיכונים רלוונטית ולא תיאורטית, איך מתרגמים סיכון מקומי – כמו מלחמת חרבות ברזל – להשפעה גלובלית על פעילות, שווקים ושרשראות אספקה, ומה ההבדל בין ניהול סיכונים באירוע מתגלגל לבין משבר חד. דיברנו על עבודה עם הנהלות בתנאי אי־ודאות, על תרחישי קיצון ככלי לקבלת החלטות, על מגבלות הכימות ועל מקומה של תקשורת ארגונית תחת מידע חלקי. זהו פרק על ניהול סיכונים כיכולת ניהולית קריטית שמאפשרת לא רק להימנע מפגיעה, אלא לשמר יציבות, לייצר למידה ולהמשיך לצמוח גם במציאות מורכבת ולא יציבה.

האורחת שלנו בפרק היא לירון דורון לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי בישראל. לירון אשר שברה את תקרת הזכוכית כאישה הראשונה אי פעם בתפקיד הכל כך מרכזי הזה, מובילה את הגוף הראשי בישראל המייצג את כלל הרשויות המקומיות ונמצאת בלב הממשק שבין שלטון מרכזי לשלטון מקומי, בעתות שגרה וחירום. שוחחנו על הרשות המקומית כ"לבנת היסוד" של ניהול אירועי חירום בעורף הישראלי, מאז הגדרתה ככזאת אחרי מלחמת לבנון השנייה, ובדגש תוך כדי מגיפת הקורונה, אירועי שומר חומות, באסונות טבע ואסונות אזרחיים משמעותיים וביתר שאת מאז ה־7 באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל. ניסינו לזקק מהו חוסן ארגוני מנקודת המבט של רשות מקומית (ארגון שמחזיק בו־זמנית אחריות על חינוך, רווחה, תשתיות, קהילה, ביטחון או במילים האחרות מרכז החיים האזרחי של כולנו), וכיצד מתכנסים מושגים כמו רציפות תפקודית, המשכיות עסקית, התמודדות עם אירועי סייבר או בכלל אירועי משבשים בהיבטי ניהול והתאוששות לכדי תפיסה מערכתית אחת.

דיברנו על פערים בין רשויות חזקות לחלשות ועל האופן שבו מתמודדים עם אי שוויון ביכולות, על משילות בזמן חירום ועל הרגעים שבהם הרשות נדרשת לפעול בוואקום שלטוני. נגענו במנהיגות אישית מול נהלים ותוכניות, באיזון בין קבלת החלטות מהירה לשיתוף והקשבה, ובניהול מתמשך של משברי כוח אדם, סייבר ושחיקה ברשות המקומית. זהו פרק על ניהול בתקופה מורכבות מתמשכת במציאות ישראלית שבה חירום אינו חריג אלא תרחיש עבודה וכיצד הופכים כל אתגר ואירע משבר למנוף להזדמנות, למידה וצמיחה.

האורח שלנו הפרק הוא רן גולדשטיין. רן הוא מומחה לערים חכמות וחדשנות עירונית, יועץ חדשנות למשרד הבטחון (צה״ל) כחלק ממעבר צה"ל לנגב, מרצה באקדמיה ויועץ בתחום החדשנות העירונית לרשויות בישראל ובעולם. צללנו לשיחה מרתקת על המתח שבין קידמה לחוסן: איך נראית עיר חכמה, מה ההבדל בין עיר שמטמיעה טכנולוגיות חדשניות לבין עיר שמצליחה לייצר ערך אמיתי לתושבים, ומה אפשר ללמוד מהשנים האחרונות על האופן שבו ערים חכמות מתפקדות בשעת משבר? עוד דיברנו על תפקידן של הרשויות המקומיות במצבי חירום, על הגבול הדק בין חדשנות והטמעה של מערכות לבינה מלאכותית לבין חשיפה לסיכוני סייבר, ועל השאלה האם ערים טכנולוגיות ודיגיטליות הן בהכרח ערים חסינות יותר. בין היתר, נגענו גם בתפיסת הקיימות: האם וכיצד חדשנות משתלבת בתכנון וניהול של ערים חכמות, מדוע יישום עקרונות קיימות במרחב העירוני מורכב כל כך, ואיך מאזנים בין פיתוח טכנולוגי מהיר לבין אחריות סביבתית וחברתית לטווח ארוך?

על האיזון בין טכנולוגיה לקהילה, על פרטיות בעידן של ערים מבוססות דאטה, ועל האתגר שבהפיכת ערים חכמות לערים עמידות באמת.

לקריאה נוספת, מוזמנים לבקר באתר שלנו >>>

https://www.elementshls.com/

אם אהבתם את הפרק, מזמינים אתכם לדרג בספוטיפיי ובפלטפורמות ההאזנה השונות.

הפרק אירחנו את ד"ר קובי ברדה, משנה למנכ"ל משרד התיירות לשעבר, מרצה במכון הטכנולוגי חולון (HIT), ד"ר להיסטוריה פוליטית אמריקאית וגיאו־אסטרטגיה, ומי שכתב שני ספרים על דונלד טראמפ ועל כן אנחנו אוהבים לכנות אותו "הטראמפולוג הראשון".

השיחה איתו עוסקת באחד האתגרים הגדולים והמסוכנים ביותר לישראל בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל": המשבר ביחסים עם ארצות הברית, בעלת הברית החשובה ביותר של ישראל. דיברנו על האופן שבו קטאר רוכשת אוניברסיטאות, עיתונים ומכוני מחקר בארה"ב ומצליחה לעצב את הנרטיב על הסכסוך הישראלי פלסטיני ולבסס דימוי שלילי על ישראל בקרב העולם. שוחחנו על תופעת הסטודנטים האמריקאים שמושפעים מהשיח הזה באוניברסיטאות, יוצאים להפגנות חריפות נגד ישראל ולעיתים אף נעצרים, ומנגד על כישלונה של ישראל בהובלת מערכה הסברתית ותודעתית אפקטיבית.

נגענו גם בשיטות השיווק של קטאר ובאופן שבו היא הופכת לגורם מרכזי בעיצוב דעת הקהל האמריקאית, ועל מגמת החרם הכלכלי שמתחילה לחלחל: החל מחברות ענק שמקפיאות עסקאות ביטחוניות עם ישראל ועד פגיעה פוטנציאלית בשיתופי פעולה בינלאומיים נוספים. הפרק מציג תמונה מדאיגה של היחלשות הברית האסטרטגית החזקה ביותר של ישראל מאז הקמתה, אבל גם מאמת אותנו עם שאלות קריטיות: מה עוד אפשר לעשות כדי לבלום את ההידרדרות? כיצד מנהלים משבר אסטרטגי מול המעצמה החשובה ביותר לישראל? והאם יש עדיין הזדמנויות לשינוי?

בדבר אחד אפשר להיות בטוחים: המלחמות החשובות של ישראל כבר מזמן לא מתנהלות רק בשדה הקרב.

לקריאה נוספת, מוזמנים לבקר באתר שלנו >>>

https://www.elementshls.com/

אם אהבתם את הפרק, מזמינים אתכם לדרג בספוטיפיי ובפלטפורמות ההאזנה השונות.