המשנה מפרטת באיזה מקרים תהיה המנחה פיגול עם איסור כרת, ובאיזה מקרים יהיה פסול בלי חיוב כרת.

שאלה נשאלת: לפי מי שאומר שאם חסרו שיריים בין קמיצה להקטרה, עדיין מקטירים את הקומץ, אבל השיריים אסורים באכילה, האם ההקטרה הזאת מועילה גם לדיני פיגול (שייחשב כהוקרב השאר כמצותו) וגם להוריד איסור מעילה מאותם שיריים שנשארו? רב הונא ורבא משוים בין מקרה זה לפסול יוצא אבל כל אחד בכיוון אחר - האם יוצא הוא פסול יותר חומר או פחות. רבא מוכיל עמדתו מתיקון שעושה רבי חייא על הנוסח במשנתינו. אביי דוחה את הוכחתו.

בסוף, רבא חוזר בו מדבריו משום מקור אחר. אביי גם דוחה דברים אלו.