ברוסיה של זמננו קיימת הבחנה ברורה מאוד בין מי ש"משלנו" לבין האחרים - בוגדים, זרים. מהם שורשי התופעה? כיצד המלחמה החייתה את ההלשנות ההמוניות מתקופת סטלין? אילו קטגוריות של אנשים נכללים להגדרת ה"לא משלנו" ומה מחיר התיוג?

חוקרי המכון, השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון, דנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" בסוגיה הכואבת שחזרה לקדמת הבמה ברוסיה, וגם - למה הנושא הזה רלוונטי דווקא ליהודים ולישראלים?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבטיח ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מטוסי 35-F, ובן סלמאן מצדו הבטיח השקעה של טריליון דולר בארה"ב. האם זה אומר שאלה יקבלו ואלה יתנו? ואיפה באמת עומד עניין הנורמליזציה?

בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירים ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון, ואל"מ במיל' אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, שטראמפ שמר לעצמו שני קלפים משמעותיים בשרוול. הם אומרים גם שישראל חייבת להיזהר מלהפוך לנטל במקום לנכס בהקשר החזון של הנשיא האמריקני למזרח התיכון.

בנאומה הראשון בפרלמנט מאז שנכנסה לתפקיד, ראש ממשלת יפן החדשה סנאה טקאיצ'י רמזה כי מדינתה עשויה להתערב צבאית במקרה של פעילות סינית בטאיוואן. היא השתמשה במונח "איום קיומי", בעל משמעות היסטורית כבדת משקל.

האם המתח בין שתי המדינות עלול להידרדר לעימות צבאי אזורי?

גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על יחסי סין-יפן, ועל אמירה אחת של ראש הממשלה, שבכירי המפלגה הקומוניסטית הסינית לא ראו בעין יפה.

בפרק חדש של "מעבר לרשת", אורית פרלוב מנסה להבין את השיח הציבורי בקרב העזתים, וכן ובקרב הלבנונים, הסעודים והאמירתים, בנוגע לשאלה המכרעת – מי הוא הצד המנצח במלחמת ה-7 באוקטובר?

ברקע, נאומו של מנהיג חמאס חליל אל-ח׳יה בשבוע שעבר בוועידה הערבית הלאומית השנתית בביירות, בוא טען כי חמאס ניצח במלחמה. הנאום הוביל לביקורת קשה כלפי הארגון ושיח ביקורתי נגד תפיסת הניצחון שלו.

פרלוב מציגה את השיח הביקורתי האורגני מצד אחד, ומצד שני את הקמפיינים שהתגייסו על מנת לקעקע את נרטיב הניצחון של חמאס.

קרן אפריקה, צפון אפריקה, הסאהל והמערב – השפעתה של איראן הולכת ומתפשטת ברחבי היבשת. הפעילות שלה מגוונת מבחינת מניעים ודפוסי פעולה, כאשר לצד השקעתה הצבאית-אסטרטגית בסודאן למשל, היא מפעילה רשתות תקשורת בשאר היבשת ואף פועלת באמצעות "השפעה רכה" מתוחכמת.

כיצד הדבר משפיע על ישראל? האם ניתן לרסן את התהליך? ומי הן המדינות שישראל יכולה לרתום למשימה למען הביטחון הלאומי שלה? דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן הציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, מתייחס לדיווחים על התקרבותו של סבב לחימה נוסף בין איראן וישראל, ומסביר את האינטרסים האיראניים ביחס להסלמה מול ישראל בנקודת הזמן הנוכחית. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחים השניים גם על שיקום תוכנית הטילים הבליסטיים של הרפובליקה האסלאמית, על האפשרות של קריסת משטר האייתולות ועל מעמדה של איראן באזור.

צ'אט ג'י.פי.טי, ג'מיני, גרוק ודיפסיק הסיני הם מודלי שפה גדולים (LLM) שבשימוש גם בישראל וגם בעברית. אבל הם לא נכתבו בעברית. לפי ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדאי מאוד לפתח מודל שפה גדול כחול לבן. לתפיסתו, שפה אינה רק כלי לבניית נרטיב - עניין חשוב כשלעצמו - אלא ממש נכס לביטחון הלאומי. עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מקיים שיחה פילוסופית על מילים בעולם של מחשבים ענקיים ואנרגיה עצומה, שמובילה לשיחה על הצורך הממשלתי להכיר בדחיפות במשימה, לתקצב אותה כראוי וליצור בריתות אזוריות על מנת לעלות על הרכבת של הבינה המלאכותית לפני שיהיה מאוחר מדי.

76 אחוזים מהישראלים תומכים בהסכם לסיום המלחמה בעזה, כאשר מחצית מהציבור מעריך שאף צד לא ניצח במלחמה - כך עולה מסקר המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך בחודש שעבר. עוד עולה כי האמון בצה"ל השתקם, האמון במערכת הפוליטית נמוך - אבל זה לאו דווקא מתורגם בסקרי מנדטים.

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, עקבה לכל אורך המלחמה, יחד עם צוות חוקרים וחוקרות במכון, אחר מגמות של דעת הקהל, באמצעות סקרים, ניתוח שיח רשת, מעקב אחר הודעות דובר צה"ל, ניתוח שטח ועוד. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, היא מתארת את עמדת הציבור בנקודה הנוכחית בזמן ומביאה את המגמות המעניינות עליהן ניתן להצביע לאחר שנתיים של מלחמה.

השבוע ציין המשטר האיראני 46 שנה להשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהראן - מאורע שנחגג בין היתר בתהלוכות ברחבי המדינה ובצעידה על דגלי ישראל וארה"ב. מי שיצאו לרחובות היו תומכי המשטר, שהם מיעוט לפי ההערכות אך עדיין מספיק מיליונים כדי להיראות, ומה לגבי שאר החברה האיראנית? כיצד היא משתקמת כחמישה חודשים אחרי מלחמת 12 הימים? האם גם שם, בפרסית, יש חשש מפני חידוש המלחמה? בני סבטי, מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

יחסי ארה"ב וישראל השתנו מאוד במהלך חודשי המלחמה - ודאי במעבר מממשל ביידן לטראמפ, אבל גם במהלך כהונת טראמפ השנייה. במקביל, בקרב דעת הקהל האמריקנית, היחס לישראל בכלל ולסכסוך בפרט עובר שינויים עמוקים, שחלקם נוגעים למגמות פנים-אמריקניות שאינן קשורות ישירות לישראל אבל משליכות על העמדות כלפיה. אם עד לאחרונה חוקרים דיברו על חשש או הזהירו מפני מגמות אלה, כעת הבעיה מוחשית מתמיד, והסקרים מוכיחים זאת.

אל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תוכנית ארה"ב במכון, ופרופ' טד ששון, סוציולוג, חוקר בכיר בתוכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב מטעם קרן משפחת רודרמן, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על האיום ארוך הטווח שהם מזהים, החשיבות להיות מודעים בישראל לעצם קיום הבעיה וההמלצות שלהם בנוגע לשיקום היחסים.