פרק חדש של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית נוספת למיטיבי לכת. בתוכנית זו תדון חוקרת טורקיה והכורדים במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, עם חוקר המכון ירון שניידר על סיפורם של הכורדים ומאבקם לעצמאות במזרח התיכון: ממקורותיו והתיישבותו באזור של העם הכורדי - הגדול ביותר שאין לו מדינה עצמאית כיום, המאבק הכורדי ארוך השנים לעצמאות והסיבות לכשלונו, הפנייה לפעילות טרור והמעורבות במלחמות נגד מדינות וארגוני טרור שניסו להשתלט על השטחים שבהם הוא יושב, לצד ההצלחה להשיג הכרה בינ״ל, דרך קשרים חובקי עולם, במיוחד עם ארה״ב, ולהפיכה לשחקן משפיע בזירת המזרח התיכון. עוד נדבר על קשרי הנפט, הלחימה בדאע״ש בסוריה שהביאה לידי ביטוי את שילובן של לוחמות כורדיות נועזות בחזית, ולבסוף גם על הזיקה לישראל והשינויים שחלו בנושא זה לאורך השנים: מאז ברית הפריפריה של בן גוריון, הקשרים עם המוסד בצפון עיראק והצהרת המנהיג הצבאי של הכורדים בסוריה על השאיפה לשיתוף פעולה עם ישראל.

תכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה יוצאת לדרך באמצעות חברות פרטיות, ואמורה למנוע מחמאס לשים יד על המוצרים. מנכ"ל קרן הסיוע, ג'ייק ווד, התפטר בטענה כי "לא ניתן ליישם את התוכנית תוך עמידה בעקרונות ההומניטריים של אנושיות, ניטרליות והוגנות". כמוהו, גורמים בינלאומיים וגם ישראלים רבים מזהירים לא רק כי התוכנית הזאת לא תוכיח את עצמה מבחינת יעילות, אלא גם אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי.

אז איך זה אמור לעבוד בדיוק? מה הקשר בין התוכנית לבין מבצע "מרכבות גדעון" ואיך כל זה קשור לכיבוש כל שטחי הרצועה המתוכנן על ידי ממשלת ישראל? בפרק זה של "משדרים ביטחון", ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, מתארת לעיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את כל מה שידוע על התוכנית השנויה במחלוקת, מסבירה את המגבלות שלה וגם את המשמעויות שלה בפועל, המשליכות על החברה הישראלית כולה.

השבוע אנו מציינים 600 יום למלחמת חרבות ברזל, אשר נפתחה במתקפת הטרור של חמאס ב-7.10.23. 58 חטופים עוד בשבי חמאס בעזה, בהם 25 שנקבע מותם. 20 חיים בוודאות לפי ראש הממשלה נתניהו. לפני כעשרה ימים, הלחימה אף עלתה שלב עם פתיחת מבצע "מרכבות גדעון".

איך כל זה נראה בשטח? מה באמת נותר מחמאס בשלב הזה ומה היחס אליו מצד האוכלוסייה האזרחית בעזה? האם יש סיכוי שחמאס ייכנע כפי שדורשת הממשלה? וגם, אילו אופציות מוחשיות נמצאות עכשיו על השולחן כדי לסיים את המלחמה ולנצח את חמאס?

אורית פרלוב, חוקרת מגמות ושיח ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על החלופות הקיימות לניהול המלחמה ויציאה ממנה, ועל המחירים שלהן.

איך יתכן שפוטין - האיש שבנה את תדמיתו על מאבק בלתי מתפשר בטרור - מודה בגלוי לחמאס לעיני מי שחזר מהשבי בעזה? באילו תנאים ארגון טרור יכול להפוך להיות 'שותף מכובד' במוסקבה?

הפעם במשדרים [אקסטרה] ביטחון, פרק נוסף של 'מגרש הרוסים' - על תפיסת הטרור ברוסיה המודרנית.

עד לא מזמן, "מכסים" הייתה מילה השגורה בעיקר בפיהם של אנשי מקצוע - יבואנים, כלכלנים, עובדי מכס - אבל מאז שהמדיניות הכלכלית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנסה להילוך מהיר, פתאום כולנו מתעסקים בכך, שכן מדובר בסוגיה שלא יורדת מסדר היום, וחשוב יותר - נוגעת לנו ישירות לכיס.

בדיוק בגלל זה הזמנו לפודקאסט את ד"ר תומר פדלון, חוקר עמית בתוכנית לכלכלה וביטחון לאומי במכון ובמרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מסביר פדלון את ההתפתחויות האחרונות בתחום הטלת המכסים ובמלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, ומבהיר איך הסערה הנוכחית משפיעה על ישראל, ואיך ירושלים יכולה לתמרן בתוך הזירה הכלכלית העולמית.

בערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר, טראמפ החליף את הערכים בדילים עסקיים כמרכיב מוביל במדיניות החוץ של ארה"ב. כפועל יוצא, מוקד האינטרסים במזה"ת זז ממקומו המסורתי. את הדברים חובה יהיה לבחון בטווח הבינוני-ארוך, אבל כבר עכשיו ניתן לזהות את האתגרים - ולא פחות חשוב - את ההזדמנויות, שעומדים בפני ישראל במציאות החדשה שיוצר נשיא ארה"ב.

בפרק החמישי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף משנה במילואים אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, והדס לורבר, מנהלת פרויקט ישראל-ארה"ב, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס ומציעים שורה של מסקנות מעניינות לביקור של טראמפ במדינות המפרץ.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חוזר על הרצון שלו להגיע להסכם מדיני עם איראן, באמצעות השיחות המתנהלות בין ממשלו לבין משטר הרפובליקה האסלאמית. הוא מזכיר את האופציה הצבאית, "האלימה", אבל מעדיף להימנע ממנה, "בניגוד לאחרים" הוא אומר. את האחרים האלה ניתן ללא ספק למצוא בקרב חברי ממשלת ישראל. אבל האם ישראל יכולה לתקוף בלי ארה"ב? האם היא יכולה שלא לתקוף בכלל ומה חלון הזמן הקריטי שחייבים לקחת בחשבון במכלול השיקולים?

בפרק הרביעי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, וד"ר רז צימט, מנהל תכנית המחקר "איראן והציר השיעי" במכון, מדברים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על האופציות שנותרו על השולחנות האיראני, האמריקאי והישראלי.

הפרק הראשון של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית נוספת למיטיבי לכת, על אירועים ותהליכים הנמצאים במוקד תחומי המחקר של המכון, ולא תמיד מגיעים לכותרות הראשיות. והפעם: חוקר המכון ירון שניידר מראיין את חוקרת המכון ולשעבר שגרירת ישראל במצרים, אמירה אורון, על האחים המוסלמים והחזית הערבית נגדם, הקשר לחמאס, אל-ג׳זירה ומתקפת ה-7/10.

מה מסביר את התחזקותם והשפעתם המתרחבת של האחים המוסלמים במהלך העשורים האחרונים, ממצרים למדינות ערביות נוספות? כיצד התפתח המאבק של משטרים ערביים אזרחיים ב״איום האחים המוסלמים״ על פני העשור האחרון, והאם התחזיות שנשמעו בתחילת ״האביב הערבי״ על ״חורף אסלאמי״ היו מוקדמות מדי? כיצד המשטר המצרי רותם את מוסד הדת האסלאמי הכפוף לו למאבק באחים המוסלמים, והאם הוא משדר מסרים מתונים יותר? אילו צעדים נוקטות מדינות ערביות נוספות - סעודיה, המפרציות, מדינות צפון אפריקה, ובאחרונה גם ירדן, כדי להחליש את כוחם של האחים המוסלמים בתחומיהן? כיצד התחזקות המגמה הזו קשורה לפעילות של חמאס ומתקפת ה-7/10 וכן לרשת אל-ג׳זירה, קטר ותורכיה? ומה הלקחים שיכולה ישראל להפיק מתהליכים אלה, בנוגע ליחסיה עם העולם הערבי בעקבות

ביקורו הרשמי הראשון של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, דווקא במפרץ הערבי מסמן את ערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות כמדינות מרכזיות במפה העולמית כולה. סעודיה מקבעת את מעמדה כמעצמה הערבית החזקה; קטר מבססת את התלות של ארה"ב בה ולא רק להיפך ואיחוד האמירויות, שכבר חתומה על הסכמי אברהם עם ישראל, מעוניינת מאוד בהגדלת העסקים בדולרים ובשיתופי פעולה עם התעשיות הביטחוניות של אמריקה של טראמפ.

בשיחה עם ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון, מנסה העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס להבין את הרגע ההיסטורי של ימים אלה, לא מהצד של טראמפ וארה"ב אלא מהזווית של מדינות המפרץ - מה האינטרס של כל אחת מהן? איפה טמון הכוח של כל אחת מהן – ומהן המשמעויות לישראל?

"ככל שנמשיך לפעול שם, הסיכוי שנגיע לחיכוך אלים עם קבוצות חמושות מקומיות, עם אוכלוסיה מקומית, עם כוחות המשטר ואולי אפילו עם טורקיה - הולך וגדל. צריך לזהות את הנקודה הזאת, כדי שלא תהיה בלתי הפיכה".

ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם עמנואל אלבז-פלפס על המשמעויות, ההשלכות והסיכונים של ההתערבות הצבאית, הפומבית המוצהרת, של ישראל בסוריה החדשה של א-שרע, שהפכה למגרש משחק אחר לגמרי מבחינת יחסי כוחות בינלאומיים.