מה היא הזירה שהכי מדאיגה את הישראלים ואת הישראליות? כיצד מעריכים האזרחים את המצב הביטחוני של ישראל אחרי מבצע "שאגת הארי" באיראן? האם הם סבורים שיש נסיבות שבהן ישראל תצטרך לפעול למרות הסיכון בעימות עם ארה"ב?

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון, משוחחת עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הנתונים, המגמות והמסקנות מתוך סקר יוני 2026 של מרכז האיסוף וניתוח הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי.

החודש הודיע יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כי בכוונתו לקיים בחירות לנשיאות הרשות ב-2027. הפעם האחרונה שנערכו בחירות כאלה הייתה ב-2005. האם הלחץ הבינלאומי והפנימי הגובר אכן יובילו לפתיחת קלפיות, והאם חמאס יוכל להתמודד?

יוחנן צורף, חוקר בכיר בתוכנית "מהסדר לסכסוכים" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ינסה לענות על שאלות אלו בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, תוך ניתוח ההשלכות של ועידת הפת"ח שהתכנסה במאי האחרון, המעניקה מבט מפוכח על השינויים העמוקים המבעבעים בזירה הפוליטית הפלסטינית.

בפרק השישי של ״צו העם״ משוחחת המגישה עידית שפרן־גיטלמן עם אל״מ (במיל׳) גלעד אברלינגי, לשעבר ראש מחלקת תורה ולחימה באגף המבצעים, על הפיל שבחדר: משבר שימור אנשי הקבע.

גלעד ידון באתגרי השימור, בגורמים שהובילו לפריצת המשבר, במאפייניו ובהשלכותיו, ובשאלה כיצד המלחמה הנוכחית מטשטשת את עומקו.

ניתוח הסבב הראשון של השיחות בין איראן לארה"ב בשוויץ: אילו פערים עדיין קיימים בין הצדדים, מהם ההישגים שרשמו, והאם ישראל עוד יכולה להשפיע על התהליך סביב סוגיית הגרעין האיראני ובזירה הלבנונית?

סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית "איראן והציר השיעי" ואלדד שביט, חוקר בכיר בתוכנית ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ומחבר הספר "בשום אללה: הפולמוס האסלאמי סביב השלום עם ישראל", וד"ר אלעד בן דוד, חוקר בתוכנית המחקר של ISGAP-INSS בתחום האנטישמיות בת זמננו, חזרו החודש ממשלחת בין דתית יהודית-ערבית באיחוד האמירויות. המשלחת כללה רבנים, קאדי, ארגוני חברה אזרחית ואקדמאים העוסקים בקשרים בין הדתות וגובשה ע"י המרכז הבין דתי ירושלים.

בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הם סיפרו מה ששמעו בדובאי ואבו דאבי על הסכמי אברהם, הדרישה האמירותית מישראל לעסוק בסכסוך הפלסטיני-ישראלי והופתעו לגלות את מה שלא יודעים שם על החברה הישראלית.

מסוף משטר אסד, דרך מלחמת חרבות ברזל ועד לעלייתו של אחמד א-שרע - ניתוח תוכנית הלימודים הסורית הרשמית מצביע על הזהות הלאומית החדשה שמבקש השלטון לעצב. ספרי הלימוד שוכתבו מהר וכך גם עברה של סוריה, היחסים עם איראן, טורקיה ורוסיה וגם היחס לישראל ולשלום.

ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון, וד"ר אלדד פרדו, מומחה לאיראן ולמזרח התיכון וראש המחקר של מכון אימפקט SE, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאת המחקר המלא בנושא: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/syria-books/

בפרק החמישי של "צו העם" משוחחת המגישה עידית שפרן גיטלמן עם רועי שרון, הכתב הצבאי של כאן 11, וישי אלמקייס־אלרם, הכתב הצבאי של "מקור ראשון", על הדילמות שמציב "צבא העם" בפני כתבי חדשות, ששירתו ועדיין משרתים במילואים בצבא שעליו הם מדווחים, ושאותו לעיתים קרובות נדרשים לבחון ולבקר מתוקף תפקידם. השניים מספרים כיצד בחרו, בחודשים הראשונים של המלחמה, לרסן ביקורת ולהעדיף את "הרמת הרוח" — ועל נקודת המפנה שבה הגיעו למסקנה שהשתיקה עצמה עלולה לעלות בחיים. הדיון נוגע גם בשאלת הנאמנות של הכתב — למעסיק, לצבא, לציבור, או לאמת — ובהשפעת הרשתות החברתיות על העיתונות הצבאית, כשאלגוריתמי הלייקים ותרבות הטלגרם האנונימי מאיימים לשנות את כללי המשחק.

ישראל נמצאת בהפסקת אש רשמית בכל זירות הלחימה המרכזיות, אלא שכל אחת מהזירות האלה עדיין פתוחה. אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש אמ"ן, מנתח את המצב בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. הוא מזהיר מפני שגרת סבבים מול איראן ומבקש להפנות מבט לרצועת עזה.

ביום ראשון ושני, 7 ו-8 ביוני, איראן תקפה את ישראל, וזאת הגיבה. גם הח'ותים נכנסו למערכה הקצרה, שכללה כמה סבבי מהלומות עד להפסקת האש. כיצד מסתכלים על 17 השעות האלה בטהראן? מה רצו האיראנים להשיג ומה עוד הייתה יכולה לעשות ישראל? וגם - איך האירועים נראים בעיניו של הנשיא טראמפ? ומה גרם לו לדחוק בצדדים לעצור?

סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית איראן והציר השיעי, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וסגנית ראש המל"ל, וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר וראש התוכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מפלגת האופוזיציה הגדולה בטורקיה, ה-CHP, עברה טלטלה משמעותית כאשר בית המשפט החליט בחודש שעבר לבטל את תוצאות ועידת המפלגה שנערכה ב-2023, ובכך להדיח את המנהיג שנבחר אוזגור אוזל, ולהחזיר את מי שעמד בראשה קודם לכן. מהלך שאמור להיטיב עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בבחירות המתוכננות נכון לעכשיו ל-2028.

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית, וד"ר רמי דניאל, חוקר עמית במכון ומומחה לענייני טורקיה, מנתחים את המצב הפוליטי בטורקיה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס