...במדינה מסויימת היו, כרגיל, אנשים רגילים, לא כולו זכאי ולא כולו חייב, אלא סתם בינונים. אחד יותר טוב במקצת, אחד יותר רע במקצת, הכול לפי האדם ולפי המקרה

...חנינא בעל-העגלה היה לו דין-תורה עם הסוסה. היא טענה: תן שבולת-שועל – ואֵלך, והוא טען: לכי – ותקבלי שבולת-שועל

לפנים היה מכשף... הרצון היה בו חזק, הרצון החזק יוצר, והוא יצר רק מעשים טובים... ואת הכוח הזה מן ההר לקח.

שני מראות לבנים, כלובן עננים קלים, הולכים אחוזי־יד על פני הים. רגליהם יחפות, ראשיהם גלויים, נפזר השער על פני הרוח, אך העינים מאירות...

יש לי פה כורים אין ספור אמר, אך החום גדול כבד מאוד, וגם ספק, כי המרפק חורק... אבל איך אפשר להתאפק

המצח של בת השלוש-עשרה מתקמט מצער, פרצוף הפנים הצעיר הילדותי חיוור מפחד, מן העינים התמימות יורדת דמעה אחר דמעה. עוד ביום הששי שעבר היה לה טוב כל כך, היה לה עליז כל כך...

פעם אחת היתה תרנגולת, תרנגולת גדולה ומיוחסת... והתרנגולת הגדולה, המיוחסת, יושבת על הביצים בסל -- בודאי ארבעים במספר… וישר מתוך הביצים פורץ ויוצא לו מחנה הגבורים והולכים להם אל החצר. היא מהלכת אחריהם, ולבה בתוכה מתרחב ומתרחב, גדל והולך

אל פאקיר אחד נכנס אדם אחד, שקשה מאוד לתארו: יחף, בלויי בגדים על גופו הרזה, ואף על פי כן כל תנועה מתנועותיו בטוחה, כמעט גאה

כתוב עברית על ידי המחבר

עתה, רבונו של עולם, יש לך שעת הכושר להאזין לקולי ולברך אותי באוצר אחד, מאוצרותיך הרבים. עודו מדבר…