מפרשתנו לומדים בגמרא את הכלל אדם מועד לעולם. האם אנחנו אומרים שבכל מקרה אדם מועד לעולם, או שמא יש מקרים שבהם אנחנו אומרים שלאדם אין אחריות על מעשיו? נעמיק בהגדרת המושג אדם מועד לעולם ונראה את דעות הראשונים השונים בנושא.