בשיעור נעסוק בביאור דברי הגמרא על שמונת הפסוקים האחרונים שבתורה, ונציע מספר כיוונים לפרשם. בנוסף, נעסוק במעמד ההלכתי המיוחד שנוצר לשמונת הפסוקים הללו בעקבות דברי הגמרא, ונדון במספר הלכות מיוחדות המובאות בפוסקים ביחס לקריאת שמונת הפסוקים האלו.

בשיעור נעסוק בדין הגמרא שאסור להעמיד את הסוכה בדבר שמקבל טומאה, ואת מחלוקת הפוסקים לגבי הדין הזה. בנוסף, נראה את דינו של החזון איש לגבי 'מעמיד דמעמיד'.

בשיעור נעסוק בברכת התורה. נביא את המקור המופיע בגמרא לברכה זו ואת מחלוקת הראשונים האם היא נמנית כמצווה או לא, וכן נפקא מינות שונות הנובעות ממחלוקת זו. בנוסף, נדון במחלוקת האמוראים על מה מברכים ברכת התורה, ונבאר את יסוד המחלוקת שלהם.

בשיעור נעסוק בדיני ראש השנה שחל בשבת. נציג את החילוק של חז"ל בין המקדש לשאר המקומות בעניין התקיעה בשבת, ונדון האם מדובר בעקירה של המצווה או שחכמים רק פטרו מחיוב. בנוסף, נעסוק בשאלה בדינם של פסוקי מלכויות בשבת - האם החיוב בהם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

בשיעור נעסוק במצוות התשובה, ונציע מהו עיקר הקיום של מצווה זו. בנוסף, נדון בשאלה מדוע תשובה על עבירות לא מספיקה כדי לפתור את האדם מחיובים של בית דין.

בשיעור נעסוק בברכת המצוות, ובדין 'עובר לעשייתן' - הברכה נאמרת ראשונה ומיד לאחריה המצווה מקוימת. נציע מספר כיוונים ליסוד של ברכת המצוות בכלל, ומדוע היא קודמת לקיום המצווה עצמה. כמו כן, נציג מספר מקרים בהם חורגים מן הכלל הזה, וננסה להציע הסבר מדוע ישנן חריגות.

בשיעור נעסוק בדין השבת אבידה, נציג את מחלוקת אביי ורבא בעניין ייאוש שלא מדעת, ונביא מספר שיטות שונות להבנת המחלוקת שלהם. מתוך כך נדון במספר דינים הקשורים בהשבת אבדה כגון: סימנים, ייאוש וזוטו של ים.

בשיעור נעסוק בדין עדים זוממים המופיע בפרשת השבוע. נציע מספר כיוונים אפשריים לטעמו של דין 'כאשר זמם ולא כאשר עשה' המופיעים בראשונים ובאחרונים, ומתוך כך נדון באילו מהמקרים יחול דין זה.

בשיעור נעסוק במצוות שמיטת כספים ובשאלה האם עצם שנת השמיטה משמטת את החוב או שיש צורך שבעל החוב ישמט אותו באופן אקטיבי. כמו כן נדון בשאלה מתי בשנת השמיטה חל החיוב של שמיטת כספים. מתוך כך, נסביר כיצד עובד הפרוזבול ומתי יש לעשות אותו לפי הגישות השונות. בנוסף נעסוק בשאלה האם שמיטת כספים חלה בזמן הזה ובחוץ לארץ.

בשיעור נעסוק בחיוב ובנוסח ברכת המזון - האם החיוב והנוסח הוא מדאורייתא, מדרבנן או שהוא בחלקו מדאורייתא ובחלקו מדרבנן? מתוך כך נדון בנפקא מינות שונות שעלו בפוסקים המושפעות באופן ישיר משאלה זו.