פעם היו לי מיליון חברים 
הטלפון שלי צילצל לילות ובקרים - 

חבר אחד ליציאות 
חבר אחר לדמעות 
חבר אחד שמעביר לי את הזמן ברכבת 
היה אחד כזה מופרע 
ואחד חכם נורא 
וחבר אחד יחיד שאמא שלי אוהבת 

היה חבר שהוא כמו אח 
ואחד כזה תותח 
וחבר זורם שפעם בדקנו את הגבולות 
היה חבר לבדידות 
וחבר מהילדות 
ואחד כזה חופר לחצי בירה בלילות 

כן, פעם היו לי מיליון חברים 
אבל משהו מצטמצם בנו תמיד כשמתבגרים - 
כבר לא צריכים המון 
לא מאות, ולא מיליון 
החורים במסננת נהיים יותר צפופים 
אז לומדים איך לשחרר, לא לפחד מהסופים 

ועל כל מי שעבר - 
אני לא מתחרט 
כי בסוף מי שנשאר 
הוא כזה של 
באמת.