מצב למידה

שיחה עם ד"ר חגית קליבנסקי, ד"ר אדם הישראלי וד"ר אופיר שפר, חוקרי חינוך בלתי פורמלי, על התחום. כשאנחנו מדברים על חינוך מסוג כזה - למה בדיוק אנחנו מתכוונים? מדוע חשוב להתבונן בפעילויות המגוונות והשונות שנהוג לקטלג תחת חינוך מסוג כזה - במסגרת מחקרית אחת, ואיפה אנחנו יכולים לראות פעילויות חינוך בלתי-פורמליות בישראל ומה תרומתן הפדגוגית והחברתית.

מוזמנים להיכנס איתנו למצב למידה,

  ד"ר אסף שטיין .

הפרק מצטרפת אלי מירב ברקת, מנהלת מו"פ השקפה מורים מובילים. אנחנו מדברים עם אייל רם, סמנכ"ל ומנהל מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך. כמי שאחראי על כל רצף ההתפתחות של המורים מהכשרה במוסדות אקדמיים, קליטתם והתפתחותם המקצועית בבתי הספר, אייל מקדם בשנים האחרונות את הגישה של חקר פרקטיקה על ידי מורים עמיתים. נשמע ממנו מדוע זו סוגיה כל כך מהותית לאיכות והשתפרות  מורים ומה הוא עושה כדי לקדם זאת. 

בפרק הראשון של עונה2 אני מארח את פרופ' חן שכטר, שיספר על האתגרים הגדולים בפני בתי-ספר כשהם מבקשים להפוך למוסדות מתאימים למאה ה-21, ובעיקר להפוך למוסדות שמשתפרים באופן מתמיד, באמצעות שיח ושיתוף בין כל נשות ואנשי החינוך , צוות בית הספר ההורים והתלמידים. 

:בשיחה התייחסנו לספרו של חן

ולעקרונות של מתודולוגיית למידה מהצלחות. מאמרים וכלים בנושא זמינים באתר קהילות לומדות בלחיצה על הקישור הבא

אשמח לשמוע מה חשבתם על השיחה ומה תרצו לשמוע בעתיד, 

ד"ר אסף שטיין

בהמשך לדיון על פער דיגטלי, נמשיך את השיחה עם  ד"ר האמה אבו-קשק וד"ר יונתן מנדלס על הקשיים של סטודנטים במגזר הבדואי בדרום הארץ. נשמע סטודנטים משתפים בחווית הניתוק וההתמודדות עמה.

מזומנים לשתף ולהגיב, 

ד"ר אסף שטיין,

 [email protected]

אם יש משהו משותף לחיים בתקופת הקורונה לרבים מאיתנו הוא גילוי התלות שלנו בקו אינטרנט יציב, רחב מספיק לכל בני המשפחה, התלות שלנו במחשב תקין או טלפון סלולרי מתפקד. כל אלה הפכו באופן מוחשי מאד  לקו מחבר להמשך החיים, ללמידה, להוראה.  החיבור שלנו לעולם הדיגיטלי הפך באופן כמעט נרדף לחיבור שלנו לעולם שמחוץ לבית.

איך נראים החיים (באופן כללי ובפרט בימי קורונה) בלי חיבור סלולרי יציב?

מה המשמעות של נגישות או אוריינות נמוכה לכל התשתיות הדיגיטליות בשגרה ובמיוחד בימי חירום ומגפה?  

בשני הפרקים הקרובים ניכנס למצב למידה על הפער הדיגיטלי. נדבר על המושג באופן כללי, ובפרט על הפער בין החברה היהודית לערבית בישראל.

אני, ד"ר אסף שטיין והאורחים שלי לשני פרקים אלו הם החוקרים ד"ר האמה אבו-קשק וד"ר יונתן מנדלס.

נשמע מאבי נתן, על סיפור המעבר שלו מניהול בכיר במיקרוסופט ישראל להוראת מתמטיקה. 

שיחה עם נחום חופרי, ראש מנהלת מהייטק להוראה, שהוא מגדיר כ-"מחלקת משאבי האנוש למוסבי ההייטק בישראל". נשמע ממנו מדוע הוקמה המנהלת ואיך תוכלו להיעזר בה.

נחום הזמין סקירת מידע בנושא קליטה וליווי של מוסבים מהייטק להוראה ובחציו השני של הפרק אשוחח עם מחברי הסקירה, ד"ר ליאת יוספברג בן-יהושע וברק בר-זוהר, על ממצאים מרכזיים שעלו ממנה. 

לסקירת המידע 

 הפרק רלוונטי במיוחד לכל מי שעוסק בהוראה והכשרת מקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה הנדסה ומתמטיקה). 

לאתר מנהלת מהייטק להוראה

רותי סלומון היא מהמומחיות שלומדות ומלמדות את נושא הלמידה מרחוק כבר יותר מ-20 שנה, וכמו חוקרת רעידות אדמה במדינה שבה זה נמצא מתחת לפני השטח, אבל אף אחד לא באמת מתמודד עם הסוגיה לעומק,  בבת אחת הגיע הרגע שלה לעזור ולשתף בתובנות. היא ערכה מפגשי הנחייה למאות משתתפים בכל פעם, ויחד עם שותפים לתחום למדה תוך כדי עשייה על הצרכים המשתנים של המורים. דיברנו בין היתר גם על האתגר של ללמד מסכים כבויים, ואיך מודל הלמידה של גאריסון עוזר לנו בכך.

הדיבור שלנו כמרצים ומורים על הדור שנולד לתוך הסמארטפון מתאפיין בהרבה מאד סטריאוטיפים: הם נרקסיסטיים, הם כל היום בטלפון, לא חברותיים, לא קוראים...

האם זה באמת כך? הפרק מוקדש לשיחה עם ד"ר ליאת יוספברג בן-יהושע וד"ר עמליה רן, מכותבות סקירת המידע "הלומדים החדשים בני דור הזד". ניסנו ביחד למפות כמה מאפיינים בולטים של התלמידים שנכנסים בשנים האלו ללמוד במוסדות אקדמיים. בנוסף שירטטנו כמה כיוונים לשאלה איך כדאי ללמד את הדור הזה?

== הפרק הוקלט לפני משבר הקורונה והמעבר ללמידה מרחוק ==

לתקציר הפריט בפורטל מס"ע של מכון מופ"ת

להורדת הסקירה המלאה 

http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d13056.pdf

לעמוד הבית של מרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ

 http://infocenter.macam.ac.il/

מוזמנים לכתוב לנו בעמוד הפייסבוק של מכון מופ"ת, או אלי למייל

ולספר מה חשבתם על הפרק? מה עוד תרצו לשמוע? 

אסף

ד"ר אסף שטיין [email protected]

שיחה עם אסף בנר, ממייסדי חותם: המכשירים מורים עם כישורי מנהיגות ורצון לשינוי חברתי לעבודה בפריפריה החברתית-גיאוגרפית של ישראל. דיברנו על המודל שלהם לשינוי חברתי-חינוכי, ועל הדרך של אסף בעולם היזמות החברתית והחינוכית.

קישור לעמוד הבית של חותם

https://www.tfi.org.il/

זה הפרק השני של הפודקאסט שלנו.

מוזמנים להיכנס לעמוד הפייסבוק (מכון מופ"ת) ולספר לנו מה חשבתם?  מה תרצו לשמוע עוד?  

או במייל אלי: [email protected]

אסף.

ד"ר אסף שטייין