מדובר במעבר שאנשים עושים מתישהו שהוא בעיני הכרחי להצלחה עסקית - מיקוד מלא בפרויקט אחד, שיכול להוביל אותם קדימה.

השלב שלפני המיקוד - המצב המפוזר נשמע כך: אני מאמנת אישית. כבר כמה שנים בתחום אבל עבדתי מעט מאוד. עוד לא היה לי בטחון. עכשיו אני רוצה לפרוץ קדימה עם סדרת הרצאות, והקליט קורס דיגיטלי, כי אני רוצה הכנסה פסיבית. חוץ מזה יש לי רעיון לפודקאסט שיכול להיות להיט ואני גם חולמת לכתוב ספר. אבל לא בתחום הזה, אלא רומן.

זה כמו להגיד: אני רוצה להיות פרימה-בלרינה, זמרת אופרה, עורכת דין ורואת חשבון מעכשיו.

לפרוץ קדימה עם אימון – אומר לעסוק כמה שנים טובות אך ורק באימון ובשווק של אימון. בהתחלה יש מעט לקוחות – אז עושים הרבה שווק, וגם למידה והכשרה. בהמשך הכף מתהפכת אבל עדיין צריך לשווק.

אין שום קיצור דרך. לא פרסום ממומן, לא טריקים שווקיים. במקרה הנפוץ תזרקו כסף לפח על פרסום וקורסים יקרים שכביכול יפתרו לכם את כל הבעיות בכלום זמן. יש גאונים שמסוגלים להספקים יוצאי דופן אבל זה ממש לא רלוונטי אליכם.

כשאנשים מגיעים אלי במצב המפוזר אני אומרת את האמת כפי שאני מכירה אותה, גם אם זה אומר לאבד את הלקוח. אני לא אשב פה ואעודד אותך להרים את כל אלו יחד אלא אם כן לא חשוב לך להתפרנס או שיש לך מקור פרנסה אחר, ואת רוצה לעשות הכל בתור תחביב.

זה יכול להיות קשור לדוגמה שקיבלנו מההורים כמו לקוחה שאמא שלה למדה המון אבל מעולם לא הרויחה כסף. האישה הזו מתקדמת בכוון של אמה או לקוח אחר שהתעמת עם ההתנגדות האדירה שלו לאביו שהיה ממוקד מדי בכסף, והוא הבטיח לעצמו לעולם לא ללכת בדרכו. ההבטחה הזו היתה חשובה בעבר – כרגע היא דנה אותו לעוני. אצל אחרים הנושא קשור להפרעת קשב. יש לכם משיכה גדולה לשלב ההתחלתי היצירתי, האדרנליני, ודחיה עמוקה – אורגנית בחלקה – משלב הביצוע, שהוא במהותו אפור למדי. אחרים קוראים את ההבטחות של קורסי ה”רק שלם לנו 8000 ש”ח ותוך חודשיים אתה על היאכטה”

סימנים שעשיתם את המעבר המופלא הזה, שהתמקדתם ואתם במקום הנכון להתפרנס מהכוון שלכם:

1. עובדים מספיק שעות אתם משקיעים בו 5-8 שעות ביום נטו, רוב ימות השבוע. ראיתי את זה עם לקוחות. הדיבור שלהם משתנה. במקום לשאול אותי שוב ושוב מה כדאי לעשות, הם מתחילים לעשות ושולחים לי את זה, שואלים לדעתי. הכמות משתנה. עוד ועוד פוסטים בפייסבוק. לא אחד, עשרים. כל יום יומיים. מתחילים איזה קורס או “אתגר” בתשלום נמוך, וסוגרים עם לקוחות בעקבותיו. הם עובדים בכוון אחד במקום בעשרה, ומתחילים לקטוף פירות.

2. לא מכורים ללמידה ולא פרפקציוניסטים

אחרי שהתמקדתם והתחלתם לעבוד, אתם מבינים שאתם חייבים לאזן בין למידה לעשיה. אתם לא רק לומדים. אתם עוסקים במימוש. אתם גם לא פרפקציוניסטים, ולא מחכים לרעיונות ולתובנות המושלמים.

3. לא בררנים מדי עם לקוחות

פה יש הבדל עצום בין אזור הפנטזיה לאזור ההתמקדות. באזור הפנטזיה, אתם עוד הולכים עם הסטייל שמומחי השווק מטיפים לו: להמציא נישה סופר-מצומצמת, להתעקש רק עליה, ולפסול כל אחד אחר. בחיים האמיתיים זה לא עובד ככה. לפחות בשנים הראשונות, אנחנו עובדים עם מי שמגיע. אם אתם רציניים, אתם צריכים את הנסיון, את ההמלצות. את הפרנסה, וגם יש לכם תשוקה אמיתית לתחום שלכם. אתם רוצים לעבוד.

יש פה גם קצת עניין של תמחור. אם אתם רציניים בתשוקה ובכוונה שלכם לעבוד, אתם מבינים שלא תוכלו להתחיל מהטופ, בשום מובן, וגם לא במחירים.

4. מחוברים למספרים

אתם יודעים כמה אתם מרוויחים, גם אם זה מעט. יש לכם מערכת הנהלת חשבונות אחת ואתם מכירים את המספרים.

5. אתם בתחום אפשרי ולא מפנטזים שתהיו הכדורגלן מס' 1 בעולם או המנתח האגדי על התזמורת הגדולה בעולם.

שאלו את עצמכם במספרים: כמה אנשים מתפרנסים טוב מזה? יש הרבה מקצועות שבהם התשובה היא: הרבה. אם התשובה היא: בודדים, רק הכוכבים הגדולים ביותר – עדיף לא להכנס לשם. סיכוי נמוך מאוד.