חלק ראשון: אסטרטגיה ומדיניות בזירה הפלסטינית

בחלקו הראשון של פודקאסטרגטי לציון שמונה שנים למבצע "צוק איתן", מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל.) תמיר הימן, מנתח סוגיות בתחום האסטרטגיה והמדיניות של מדינת ישראל, שעמדו על הפרק ברקע למבצע "צוק איתן" והמשיכו להיות רלבנטיות גם אחריו: מהי האסטרטגיה הרצויה לישראל בזירה הפלסטינית - האם יש להתייחס לזירה זו כמערכת אחת או כשתי מערכות נפרדות? מה עומד ברקע לתהליך ההסדרה בין ישראל לחמאס והאם הוא עונה על צרכי הביטחון של ישראל, במציאות שבה אין לה אסטרטגיה כוללת לזירה הפלסטינית? מדוע התבצע תמרון קרקעי ברצועת עזה במהלך מבצע "צוק איתן" והאם, בדיעבד, היה נכון לתמרן קרקעית? מדוע לא חזרנו לתמרן קרקעית מאז, ובפרט במבצע "שומר החומות"? איזה לקחים הופקו בעקבות "צוק איתן" ו"שומר החומות" לגבי לחימה במרחב האזרחי ברצועת עזה וכיצד מתמודדת ישראל עם עקרונות המשפט הבינלאומי, בהקשר זה, ועם ביקורת בינלאומית?

חלק שני : שבויים ונעדרים, ירי תלול מסלול, האתגר התת-קרקעי

בחלקו השני של הפודקאסט המיוחד לציון שמונה שנים למבצע "צוק איתן" ויותר משנה ל"שומר החומות", מנהל המכון, אלוף (מיל.) תמיר הימן, מנתח את ההיבטים האופרטיביים עימם התמודדה ישראל ברצועת עזה, בשני המבצעים וגם אחריהם.

תחילה נדונה סוגית השבויים והנעדרים – האם חלה התקדמות במו"מ עם חמאס ומדוע הנושא חשוב במיוחד למנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר? לאחר מכן, הדיון מתמקד בסוגיית הירי תלול המסלול – בהתייחס לעלייה בהיקף השיגורים ובטווחי הירי במבצע "שומר החומות". האם אין לישראל מענה מיטבי לירי תלול מסלול מעזה? לבסוף, הימן מנתח את אתגר התת-קרקע – המנהרות ההגנתיות וההתקפיות: האם ישראל הופתעה מכך במבצע "צוק איתן" ו"בשומר החומות"? מהו המענה לאתגר זה? האמנם אירעה שגיאה בהפעלת התכנית להשמדת מערכת המנהרות התת קרקעיות ב"שומר החומות"?