פודקאסטרטגי - תכניות מלאות

"חבר מביא חבר" במטה הכללי?

חוקרי המכון ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן ופרופ' קובי מיכאל בוחנים את המינויים השכיחים של יוצאי חטיבת הצנחנים וסיירת מטכ״ל לתפקידים במטה הכללי של צה״ל, והשלכותיו האפשריות של דמיון זה בצמרת הצבא (״הטיית הדמיון״), במישור ההתנהגותי ובמישור הקוגניטיבי.

מהי ״הטיית הדמיון״ בצבא ובכלל? מהן הבעיות הנובעות מהיעדר גיוון אנושי בצמרת צה״ל? האם יש לכך קשר למחדל ה-7/10? וכן, אילו צעדים עשויים לצמצם את ההטייה?

ישראל בעקבות מכסי טראמפ והתקציב החדש: תמונת מצב ותחזית כלכלית בצל המשך המלחמה

בעקבות תכנית העלאת המכסים של הנשיא טראמפ, ואישור תקציב המדינה בכנסת, חוקר המכון פרופ' אסטבן קלור מנתח את המשמעויות בטווח הנראה לעין:

כיצד צפוי להשפיע השינוי הדרמטי במכסים שמטילה ארה״ב על ישראל, על מצב השווקים בישראל ועל כלכלת ישראל בכלל? מה המגמות המרכזיות המסתמנות בתחום הגירעון והמצב הכלכלי בכלל, אחרי אישור תקציב המדינה המוגדל בכנסת? אילו מהלכים יכולים להפחית את הסיכון בהורדה נוספת של דירוג האשראי של ישראל? וגם - הנטל הכלכלי של המשך המלחמה בעזה.

קולות מאיראן – פרק 16: התפכחות? הביקורת של הפרשנים האיראניים

חוקר המכון בני סבטי מספר על חשבון הנפש שערכו מספר הוגי דעות ופרשנים איראניים, שהחלו מבקרים את מהלכי המשטר - הן בתוך איראן בתחומי חברה וכלכלה והן במדיניות החוץ, בפרט בתחום הפעילות האזורית של המשטר האיראני וההתנגדות שלו לקיום קשרים תקניים עם העולם המערבי.

דרקון במדבר - פרק 8 ואחרון | המעורבות והאסטרטגיה של סין במזה"ת והמשמעויות לישראל

בפרק השמיני והאחרון של סדרת הפודקאסטים 'דרקון במדבר' נארח את תא"ל (מיל) אסף אוריון, ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין ב-INSS, ואת סגניתו, גב' גליה לביא. נסכם את האתגרים וההזדמנויות שמציבה המעורבות הסינית במזרח התיכון בפני ישראל; נציג את השינויים במעמדה של סין במזה"ת אחרי 7 באוקטובר 2023; נבחן את ההזדמנויות והסיכונים לישראל; וננסה לגבש המלצות למדיניות ישראלית אפשרית בעתיד.

נקמתו של ארדואן: גל ההפגנות בטורקיה וההקצנה ביחס לישראל

חוקרת טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, מסבירה את האירועים והמהלכים שהובילו למעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, כצעד נוסף של ארדואן לביסוס שלטונו ודיכוי האופוזיציה, ואת הפגנות המחאה שהתפרצו בעקבות זאת. בתוך כך, גליה מנתחת את התהליך שבמסגרתו הידרדרה טורקיה בהנהגת ארדואן לשלטון אוטוריטרי: כיצד טרפד ארדואן את האפשרות שייבחר לו מחליף, בלי לבטל את הבחירות? מה הלכי הרוח בקרב הציבור הטורקי, ובייחוד בקרב צעירים, על רקע מהלכים אלה והמצב הכלכלי החמור? מה טיב הקשרים בין ארדואן לטראמפ והאם הוא מקבל גיבוי מנשיא ארה״ב כעת? ועוד קודם לכן - מה עומד ברקע להחרפה ברטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן, והתבטאותו האחרונה בעניין ״השמדת ישראל״.

מעבר לרשת: החזרה ללחימה מהעין העזתית – זעם על חמאס, הפגנות וחיסול חשבונות

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות חזרתה של ישראל ללחימה ותחילתו של מבצע ״עוז וחרב״.

בחלק הראשון מציגה פרלוב את הזעם הציבורי בעזה כלפי חמאס: האצבע המאשימה המופנית כלפיהם בעקבות החזרה ללחימה, הדרישה של העזתים מארגון הטרור להשיב את החטופים, למסור את הנשק ולצאת מעזה, והכעס על כך שהם מתחבאים במחנות העקורים ובבתי החולים. עוד דנה פרלוב בנטישת ערך ה"סומוד" (העמידה האיתנה) וערך האסירים והרצון להחליפם באוכל ובאוהלים.

בנוסף, נבין את הזעם שמופנה כלפי העולם הערבי, הטענות על תפקידן של מצרים וקטאר בסבלם של העזתים והניסיון של תושבי עזה להבין איך נטשו אותם הפלסטינים בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובתוך ישראל.

בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהפגנות נגד חמאס שהחלו בשבוע האחרון של חודש מארס בצפון הרצועה . נלמד על המספרים והיכן הן מתקיימות. האם הן אותנטיות או מהונדסות, מי עומד מאחוריהן ומה המסרים המרכזיים של המחאה? עוד נבדוק מה ההיתכנות להפלת משטר חמאס, ונדון בהמלצות למדיניות ישראל בנושא המחאה.

בחלק האחרון סוקרת פרלוב את המהלך האחרון של חמאס; ״משחקי הרעב״ - סגירת המאפיות ומרכזי חלוקת האוכל על מנת "להשתמש בנשק של ישראל נגד ישראל": יצירת משבר הומניטרי חמור יותר ומהיר יותר. חמאס שוב מהמרת על דעת הקהל בישראל ובעולם ומשתמשת בקלף ההרעבה כדי להביא לסיום המלחמה.

מגרש הרוסים - פרק 11: השיטה הרוסית למו"מ

האם רוסיה מצליחה להכתיב לארה"ב את תנאי המשא ומתן המתנהל ביניהן על סוגיות שונות, או שהאדמיניסטרציה של טראמפ מעוניינת מלכתחילה לספק למוסקבה את מבוקשה?

בפרק ה-11 של הפודקסט "מגרש הרוסים", חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון – בוחנים: מה באמת עומד מאחורי ה"אוווירה הטובה" בדיונים בין מוסקבה לממשל החדש-ישן בוושינגטון?

דרקון במדבר – פרק 7 | סין ושרשראות האספקה במזה"ת.

בפרק השביעי של 'דרקון במדבר' נארח את גלית כהן, ראש תוכנית "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואת רב חובל ד"ר יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים. נשוחח על מקומה הדומיננטי של סין בשרשראות האספקה העולמיות, נקודות התורפה בנתיבי השיט הימיים וביניהם הים האדום, וההשלכות על ישראל.

דיון סוער באולפן: עזה בין התוכנית המצרית לתוכנית הטרנספר

חוקר הזירה הפלסטינית במכון, אודי דקל, וחוקרת מצרים במכון והשגרירה לשעבר בקהיר, אמירה אורון, בדיון מרתק (שגולש לא אחת לוויכוח) על התוכנית שהניחה מצרים לשיקום עזה – תוכנית שאפילו במזרח התיכון לא כל המדינות שלמות עם פרטיה. עד כה, ישראל התנגדה לתוכנית, ארה"ב התעייפה, ובינתיים – צה"ל חזר ללחימה. איך זה יגמר?

עולמו הכלכלי של טראמפ: היעדים שסימן בארה״ב, מדיניות העלאת המכסים וההשפעה על ישראל

חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מציג את יסודות התפיסה הכלכלית של הנשיא טראמפ בתקופת כהונתו השנייה והשלכותיה בארה״ב ובזירה הגלובלית.

מדוע טראמפ אינו מרוצה ממצבה של הכלכלה האמריקנית, על אף שיעור הצמיחה הגבוה ואחוז האבטלה הנמוך? מה ייעודה של המחלקה החדשה שבראשה עומד אילון מאסק? מה טראמפ רוצה להשיג באמצעות מכסים גבוהים יותר ומדוע כלכלנים מזהירים מפני מדיניות מכסים? ומהן המשמעויות של השינויים שעושה טראמפ בתחום הכלכלי מבחינת ישראל?

דרקון במדבר – פרק 6 | סין, איראן והמפרציות במזה"ת: משולש יחסים מורכב

בפרק השישי של הסדרה "דרקון במדבר" נארח את ד"ר רז צימט וד"ר יואל גוז'נסקי, חוקרי איראן והמפרציות בהתאמה, במכון למחקרי ביטחון לאומי. נשוחח על מערכת היחסים המורכבת שבין סין לאיראן ולמפרציות, נבחן את ההסכם בין איראן לסעודיה שנחתם בבייג'ינג, ונדון בהשפעת היחסים בין הצדדים על ישראל, מאזן הכוחות האזורי והתחרות במזה"ת.

בחזרה ללחימה: מבצע״עוז וחרב״, קריסת המו״מ והחלופות של ישראל

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דנים בגורמים שהובילו לקריסת המו״מ על שחרור חטופים והמעבר לשלב ב׳ של ההסכם בנושא, חידוש הלחימה במבצע ״עוז וחרב״, והאפשרויות המונחות לפתחו של הדרג המדיני כעת, למימוש יעדי המלחמה.

אילו פערים בין ישראל לחמאס הובילו לסיומו, לפי שעה, של המו״מ בתיווך אמריקאי לשחרור החטופים בעזה? עד כמה המבצע הצבאי מתואם עם ועונה על הציפיות של הנשיא טראמפ? כיצד השינויים בפיקוד על הצבא באים לידי ביטוי בחזרה ללחימה ובמאפייני המבצע הנוכחי? וגם - על התגובות בחברה הישראלית לחידוש הלחימה, והמשך הדיון הפנימי לגבי החלופות לשליטה בעזה והפעלת לחץ צבאי על חמאס לצורך שחרור החטופים.

צומת טראמפ-איראן: בין תקיפת הגרעין, מו"מ – והמלחמה בחות׳ים

חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, מנתחים את ההתרחשויות האחרונות על ציר ארה״ב-איראן, ובראש הדברים המתקפה על החות׳ים והמסר שמעביר טראמפ דרכה לאיראן, על רקע ניסיונו של הנשיא לדחוק בטהראן להגיע להסכם גרעין משופר והמכתב ששלח בעניין להנהגה האיראנית.

כיצד מגיבים באיראן להצעת טראמפ ואיומיו? מה השפעת מדיניות "הלחץ הכלכלי המקסימלי" על הכלכלה והשיח הפנימי באיראן? איזו השפעה יש להתקרבות התאריך שבו יתאפשר למעצמות ״לגלגל בחזרה״ (snapback) את הסנקציות שהושעו במסגרת הסכם הגרעין? ובנוגע לישראל - האם איום התגובה האיראני על התקיפה הישראלית באוקטובר עדיין בתוקף? ובהתחשב בדינמיקה הנוכחית, האם ממשל טראמפ ידחוף את ישראל לתקוף באיראן, בתמיכתו?

דרקון במדבר - פרק 5 | המאבק הטכנולוגי והשפעתו על המזרח התיכון

בפרק החמישי של 'דרקון במדבר' התארחה ד"ר יערה ולצמן, חוקרת בינה מלאכותית מהמרכז לחדשות דיגיטלית באוני' קיימברידג', לדיון על המאבק הטכנולוגי המתפתח במזרח התיכון. ולצמן בוחנת את המשמעות של הטכנולוגיות האסטרטגיות, ההשפעה של המאבק בין סין לארה"ב בנושא וכיצד משפיעה ההתקדמות הטכנולוגית הסינית והאימוץ שלה באזור על המרחב האסטרטגי.

3 חודשים לנפילת אסד: תמונת המצב בסוריה ובישראל

ראש תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, בשיחה על תקופת המעבר שהחלה בסוריה עם קריסת משטר אסד וכינון שלטון זמני של ארגון המורדים HTS, בהנהגת אל-ג׳ולאני.

מה מאפיין את השלטון החדש? על אילו מהלכים לייצוב שלטונו הודיע עד כה אל-ג'ולאני? ממה הוא נמנע? כיצד הוא מנסה לאחד את המרכיבים השונים של סוריה והאם הוא מצליח?

האם נאמני משטר אסד (מקרב העלאווים) מאתגרים את השלטון?

מה מצב המעורבות הבינלאומית בסוריה שאחרי אסד - היחסים עם המערב וארה״ב בפרט, המעורבות הרוסית, מצבם של הכורדים, ההשפעה הגוברת של טורקיה והיחסים עם השכנות הערביות: לבנון, ירדן ועיראק?

מה מאפיין את התגובה הישראלית לשינויים בסוריה? כיצד הדבר מתבטא במישור הצבאי וכיצד במישור המדיני?

מדוע ישראל מעוניינת להדק יחסים עם הדרוזים בדרום סוריה ואף להתערב למענם והאם שינוי זה צפוי להועיל ואף מתבקש, נוכח חוסר הבהירות לגבי עתיד השלטון החדש בסוריה וכוונותיו כלפי מדינת ישראל.

ממלחמות סחר ועד גזירות ארדואן: הסיכונים לאספקה השוטפת לישראל

גלית כהן, ראשת תחום "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון; פרופ׳ ורד בלאס, מייסדת שותפה במרכז ארכימדס באונ' תל אביב; וד״ר עמית אשכנזי, מומחה מדיניות חוסן, מציגים את ממצאי המחקר המתבצע במכון בנושא שרשראות האספקה, הסיכונים והשיבושים האפשריים, בישראל ובפרספקטיבה אוניברסלית.

מה החשיבות של שרשרות האספקה לביטחון הלאומי ומה מצבה הייחודי של ישראל בתחום זה? אילו סיכונים אפשריים לשרשראות האספקה צריכים להילקח בחשבון? מה ממחישה לנו בעיית המינרלים הקריטיים והנדירים העולמית לגבי השיבושים האפשריים? כיצד ניתן לבצע ניתוח סיכונים אוניברסלי? עם אילו סיכונים מתמודדת ישראל בתחום אספקת המזון? מהן ההזדמנויות האסטרטגיות הגלומות בהתמודדות עם סיכונים אלה?

דרקון במדבר – פרק 4 | הדרקון יחליף את הנשר? סין, ארה"ב והמזה"ת

בפרק הרביעי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארחים ד"ר צ'ק פרייליך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי וד"ר גדליה אפטרמן מאוניברסיטת רייכמן לדיון על היחסים המורכבים בין סין לארצות הברית במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה התחרות-יריבות בין המעצמות על מרחב המזה"ת, על היציבות שלו, על ההשלכות לישראל ועל הצפוי לנו בהמשך עם ממשל טראמפ.

איראן, עזה ונורמליזציה: שיחה אישית עם תמיר הימן לקראת הכנס השנתי

שבוע לפני הכנס השנתי הבינלאומי של המכון, ומתוך הסתכלות בוחנת לשנה שחלפה, קיימו ראש המכון, אלוף )מיל'( תמיר הימן, ומנהל הכנס, בן ירושלמי, שיחה פתוחה על המצב המדיני-ביטחוני, מה השגנו ומה החמצנו, תובנות ומסקנות מהשנה האחרונה ומחשבות להמשך, בין פסימיות לאופטימיות מחייבת/

להרשמה לכנס השנתי: https://www.bmp.co.il/inss-2025

תוכנית טראמפ לרצועת עזה ל"יום שאחרי" | דיון מומחים

חוקרי המכון צ'ק פרייליך, עפר שלח ועופר גוטרמן דנים באפשרויות ובכלים שיש בידי ישראל ויתר הצדדים המעורבים במאמצים לסיים את המלחמה בעזה ולהוביל למציאות חדשה ביום שאחריה, אחרי שטראמפ פרסם את רעיונותיו בנוגע להגליית תושבי עזה והעברתם למדינות אחרות ובינוי השטח שנחרב במהלך המלחמה.

האם החזון השאפתני שהציג טראמפ יכול להתניע תוכנית מדינית ממשית עם ביצוע בשטח או שמדובר ברעיונות שמחייבים מרכיבים נוספים כדי שיתגבשו לכדי תוכנית מדינית? על איזו בעיה במציאות שהתהוותה בעזה במשך שנים מבקש טראמפ לתת מענה וכיצד הוא מעוניין לשלב את הרעיונות האלה בחזונו לגבי הנורמליזציה האזורית?

מה הן התוכניות הקיימות בצבא כיום בנוגע לאפשרות של המשך לחימה או למציאות ה"יום שאחרי"? האם הצבא ינסה להשתלב בעידוד "הגירה מרצון" - והאם מהלך כזה יכול לספק את המטרה של הכרעת חמאס? מדוע צה"ל זקוק לתהליכי בנייה מחדש בעקבות חודשי המלחמה ובהינתן היעדר תוכנית מדינית ליציאה מהמלחמה כעת?

וגם: כיצד העולם הערבי וחמאס מגיבים לתוכנית טראמפ, בדגש על ניסיון לייצר אלטרנטיבה למציאות הנוכחית בעזה, ומהן המשמעויות מבחינת ישראל בכל הנוגע לאלטרנטיבה זו?

קטר וישראל: נקודות מפגש והתנגשות

מדינת האי המפרצית עלתה רבות בשיח הישראלי החל מ-7/10/23 – החל מתמיכתה בחמאס, דרך מעורבותה בתיווך לעסקת חטופים ועד לחשיפת החשד למעורבותה בקשרים עם יועצים במשרד רה״מ. עקב כך, פותח חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי, לדיון את סוגיית הקשרים בין ישראל לקטר, וההשלכות של יחסים מורכבים אלה.

מה שואפת קטר להשיג דרך יצירת ערוצי השפעה, בישראל וברחבי האזור והעולם כולו? מה שאפה ישראל להשיג באמצעות הקשרים עם קטר, במיוחד בהקשר העזתי, עד למלחמה? האם השתנתה המדיניות הישראלית כלפי קטר במלחמה, מעבר להפסקת שידורי אל-ג׳זירה בארץ? האם באמת השתנתה מדיניות קטר כלפי חמאס בעקבות לחץ אמריקאי, ומה השפעת השינוי שמוביל ממשל טראמפ כעת, על מעורבותה במו״מ ובעזה? וגם: על המשמעויות של הפרגמטיות הקטרית לגבי תפקידה כמתווכת כעת, לקראת מו״מ על שלב ב׳ ועתיד השליטה בעזה.

דרקון במדבר - פרק 3 | בין הדרקון לדוב: רוסיה, סין והמזה"ת

בפרק השלישי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארח השגריר ארקדי מיל-מן, ראש תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר שגריר ישראל ברוסיה, לדיון על היחסים המורכבים בין סין לרוסיה במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה על המרחב האזורי השותפות האסטרטגית בין שתי המעצמות, במיוחד בעידן שלאחר פלישת רוסיה לאוקראינה.

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח בפודקאסט מיוחד שהוקלט לרגל כנס חיל האוויר בפתח שנת 2025, ומופץ כעת גם לציבור הרחב, את השינויים הגדולים במערכת האסטרטגית האזורית עמם מתמודד חיל האוויר הישראלי - החל בתקופת המב״מ בזירה הסורית, עבור דרך מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, ועד לתקופה הנוכחית של מלחמת ״חרבות ברזל״ הרב-חזיתית.

בהתאם לאילו תרחישים נערך ופעל חיל האוויר לסיכול איומים, בפרט בחזית הצפונית, עד ל-7 באוקטובר, ולעומת זאת, בפני אילו איומים ותפניות אסטרטגיות אזוריות ניצבת ישראל כעת, ומה הפוטנציאל להתפתחותה מחדש של חזית נגד ישראל בסוריה? מהם הלקחים שצריך חיל האוויר להפיק ממתקפת הפתע של חמאס? כיצד השתלבו חיל האוויר וכוחות היבשה (תוך הפעלת כלי טיס בלתי מאוישים) במתן מענה אווירי לאתגרי המלחמה בחזיתות השונות של ״חרבות ברזל״? ועם הפנים לבאות - כיצד משפיעים המאורעות של החודשים האחרונים, ומהלכי צה״ל, וחיל האוויר בפרט, על הסביבה האסטרטגית בה תידרש ישראל לפעול בתקופה הקרובה?

אסטרטגיה ארוכת טווח נגד חמאס בעזה: מהו מנהל טכנוקרטי?

בין אם ההסכם לשחרור החטופים יתקדם לעבר השלב השני או יקרוס ויוחלף בחידוש הלחימה, יש לדון בחלופות אסטרטגיות ארוכות טווח לרצועת עזה. חוקר המכון, אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, מציג את החלופה של מנהל טכנוקרטי שיטפל בשיקום תשתיות וכלכלה, בפיתוח כוח ביטחוני לשמירה על הסדר הציבורי ולוחמה בטרור, ובדה-רדיקליזציה במערכות השלטון והחיים, דוגמת מערכת החינוך.

האם חמאס לא יטרפד את הקמתו של מנהל זה? כיצד ישתלב מנהל כזה בתכניות אזוריות ובינלאומיות לפתרון בעיית עזה ביום שאחרי המלחמה? האם חלופה זו פותחת הזדמנות להרחבת שיתוף הפעולה ותהליך הנורמליזציה, בחסות ממשל טראמפ?

דרקון במדבר – פרק 1: האסטרטגיה הסינית במזרח התיכון

סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק הראשון של הסדרה, העוסקת בנוכחות המתעצמת של סין במזרח התיכון ובמסגרתה יתארחו מומחים מובילים בתחום, המנחה יובל וינרב, מומחה לתרבות סין, מארח את פרופ' יורם עברון, חוקר סין באוניברסיטת חיפה. השניים דנים באסטרטגיה הסינית באזור, מיוזמת "החגורה והדרך" ועד היוזמות הגלובליות החדשות של שי ג'ינפינג, ועל האופן שבו הן עשויות להשפיע על המזרח התיכון.

כיצד רואה סין את תפקידה באזור? מה היעדים האמיתיים שלה מעבר להצהרות הרשמיות? ואיך משתלבות היוזמות האחרונות שלה בתמונה הגדולה?

מגרש הרוסים - פרק 10: פוטין בין נפילת אסד לעליית טראמפ

חודש וחצי לפני כניסת טראמפ לתפקיד, רוסיה מצאה עצמה מאבדת את משטר אסד. עד כמה הדבר פגע במעמדה? האם פוטין עדיין בונה על טראמפ? ואילו מנופים נותרים לרוסיה במזה"ת?

הפרק העשירי של "מגרש הרוסים" עם מומחי תחום רוסיה של המכון למחקרי ביטחון לאומי.

אז מה כן? - פרק 6: עזה ביום שאחרי עסקה - לשנות גישה

עסקת החטופים שמטלטלת את הציבור הישראלי אמורה לשנות את פניה של המערכה ברצועת עזה בחודשים הקרובים, אך תוכנית ישראלית מסודרת עדיין לא על הפרק. אז מה כן אפשר לעשות, ובאמצעות איזו גישה צריכה ישראל לטפל ברצועת עזה אחרי שובם של החטופים (במהרה בימינו)? תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר תמי קנר ויוחנן צורף, מומחים לזירה הפלסטינית ולמשפט בינלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, מגבשים יחד עם אטילה שומפלבי את המתווה האופטימלי שכדאי לצעוד בו. אז מה כן, פרק 6

המציאות החדשה בסוריה: השלכות על יחסי ישראל עם טורקיה והכורדים

חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, בשיחה על השפעת הפלת שלטון אסד בטורקיה על יחסיה של ירושלים עם אנקרה, כמו גם עם הכורדים באזור

האם טורקיה הפכה להיות השכנה החדשה דה-פקטו של ישראל? מהי באופן כללי הבעיה הכורדית ואיך היא מתבטאת בצפון-מזרח סוריה? מהן הגישות הקיימות בישראל לגבי הסוגייה הכורדית והאפשרות של כינון קשרים או חידוש הקשרים עם המיעוט הכורדי, על רקע ההתפתחויות בסוריה?

קולות מאיראן - פרק 14 | הביקורת המתגברת נגד משטר האייתולות

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את הביקורת החריגה הנשמעת בשבועות האחרונים כלפי המשטר בטהראן.

כיצד נשמעת הביקורת כלפי המשטר, ברקע ההחמרה במצב הכלכלי ולאחר נפילת משטר אסד? מי הם המבקרים המגיעים מתוך המחנה השמרני האיראני, ואף מתוך משמרות המהפכה, ולמה נוגעת הביקורת של אגף זה? איך, חרף הביקורת, המשטר ממשיך להקרין עוצמה ולהשרות פחד על הציבור, ברקע התקרבות יום השנה ה-46 למהפכה האסלאמית וכניסתו הקרובה של טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב?

הזווית הסעודית: בין הח'ותים, הציפיות מטראמפ והסיכוי לשלום אזורי

חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי מסביר את הלקחים מהמעורבות הסעודית במלחמה – החל מהיכולת להכניע את החות'ים, דרך כוונותיהם כלפי סעודיה ועד לאפשרות להסדר מדיני בתימן. בנוסף מפרט על ההזדמנויות לישראל בעקבות היחלשות הציר האיראני והתחזקות מעמדה האזורי: האם צפוי להתחדש הדטאנט האזוריים בעקבות שינויים אלה? כיצד מתקבלת חזרת טראמפ לממשל בארה״ב במדינות ערב ובפרט בסעודיה? מהם שיקוליו של מוחמד בן סלמאן בעניין נורמליזציה עם ישראל והאם היא קרובה מאי פעם?

קולות מאיראן - פרק 13 | המצב הכלכלי הקשה באיראן: יש סיכוי לשינוי?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את מחאות הפועלים שפרצו ברחבי איראן עקב פיטורים נרחבים, סגירת חלק מהמפעלים במדינה ובעיות יסוד בכלכלה האיראנית. האם יש במחאות הפועלים את הפוטנציאל הנדרש לזעזע את המשטר האיראני?