כיצד לתקוף - ומתי? ההתלבטויות בטהראן בנוגע לתגובה לחיסול הנייה סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון, בשיחה על הלבטים הפנימיים באיראן לגבי התגובה לחיסול אסמאעיל הנייה בטהראן: עוצמתה, מאפייניה, התוצאה הצפויה וההשלכות שלה על המצב הפנימי ברפובליקה האסלאמית. מהי עמדת הצד הנצי במשטר האיראני לעומת עמדת הצד המתון יותר? מדוע נשיא איראן, כך לפי הדיווחים, מנסה לשכנע את המנהיג העליון להימנע מתגובה קשה? האם יכול להיות שאיראן תסתפק בתגובת חזבאללה ותימנע בשלב זה מתגובה משלה? אילו השפעות יש למאמצים האמריקניים למתן או אף לעכב את התגובה של איראן? ואיך המגעים לחידוש המו"מ להפסקת אש ושחרור החטופים יכול להשפיע על השיקול האיראני? ארה"ב והמזרח התיכון: בין היערכות לתקיפה האיראנית לחתירה להסכם חטופים חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך, מנתחים את האסטרטגיה האמריקנית ביחס לאיומי איראן וחיזבאללה לנקום בישראל על חיסול הבכירים, ואת המאמץ המדיני להשלים בימים הקרובים את המו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה. מה ארה״ב מעוניינת להבטיח, ומה היא רוצה למנוע, באמצעות שליחת הכוחות לאזור והלחץ על איראן? מה הציפיות מישראל, הן בנוגע להתנהלות מול התגובה האיראנית לחיסולים והן בנוגע למו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה? כיצד האירועים האלה משתלבים או מושפעים ממסע הבחירות לנשיאות, לאור ההתפתחויות האחרונות? ומהן המשמעויות עבור ישראל, עוד בטרם התרחשו האירועים שלקראתם נערכים צה״ל וצבא ארה״ב יחד? מתווה לסיום המלחמה וכינון קואליציה אזורית: האם זה אפשרי? ברקע המהלך לחידוש המו״מ על הסכם לשחרור חטופים והפסקת אש בעזה, ובצל המאמץ למנוע הסלמה אזורית בשל איומי איראן וחיזבאללה, מציג מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, את עיקריה של סימולציה שקיים המכון בנושא והתובנות העולות ממנה: איזה מתווה יאפשר לישראל לסיים את המלחמה ברצועת עזה ולכונן נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל? כיצד ישפיע יישום המתווה על העמדות האזוריות והבינלאומית כלפי ישראל? ואילו גורמים שליליים עלולים להקשות על הביצוע? פייקלנד - פרק 24 | על מי באמת משפיעים הסיכולים בביירות ובטהראן? ידה הארוכה של ישראל חתומה על שני חיסולים מפוארים בצמרת חיזבאללה וחמאס (האחרון - על פי פרסומים זרים). בישראל, כולם חגגו. היה במה להתגאות. אבל האם החיסולים האלה משפיעים על תודעת האויב? האם בעזה, ביו"ש ובעולם הערבי רואים בחיסולם של שני בכירים הצלחה ישראלית או רק עוד תחנה בדרך לניצחון? חוקרי המכון דוד סימן-טוב, יורם שוייצר ויוחנן צורף בריאיון למגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על השפעת החיסולים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

ההיערכות למתקפת הציר האיראני: שיחה עם עפר שלח

בעקבות איומי איראן וחזבאללה להגיב על חיסולי הבכירים בטהראן ובביירות, מנתח חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, את המשמעויות וההשפעות של שני החיסולים האחרונים, ודן בהיערכות הישראלית למתקפת תגובה אפשרית של הציר השיעי: מה ניתן ללמוד לגבי המתקפה הצפויה מהתגובה האיראנית לחיסול הבכיר האיראני בסוריה באפריל האחרון? מה נדרש מישראל בכל הנוגע להיערכות למתקפה שתהיה בסדר גודל כזה – וכיצד צריך להיראות שיתוף הפעולה בנושא עם ארה"ב והגורמים האזוריים?

וגם: בהתחשב באתגר שמציבים איראן והציר השיעי לפתחה של ישראל – האם אפשר לנצח מערכה כזו בכלים שמפעילה ישראל היום, ומה נדרש כדי להשיג הכרעה?

מגרש הרוסים - פרק 5 | הסיכולים בביירות ובטהראן: האם רוסיה מתנהגת אחרת?

בפרק החמישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תכנית רוסיה של ה-INSS בהבדלים בין היחס הרוסי למתיחות האזורית כיום לעומת התנהלותה בתקופת מלחמת לבנון השנייה. וגם: הסיפור הלא מוכר על חטיפת דיפלומטים סובייטים על ידי המחבלים בלבנון.

לינק לקריקטורה מאתר ה SVR :

https://x.com/ArkadyMan/status/1771905056574439712/photo/1

אז מה כן? - פרק 4 : מחקר - הישראלים בוחרים במלחמה ולא בשלום

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": עשרה חודשים לתוך המלחמה, בדקנו בקבוצות מיקוד את עמדתם של הישראלים לגבי הסוגיות המדיניות המרכזיות. מסקנותינו: רוב הישראלים מאמינים בהפעלת עוד כוח ולא בהסכמים מדיניים, ומתנגדים לתהליך מדיני שעשוי להוביל למדינה פלסטינית. "יש פה אלמנט מאוד חזק של חוסר אונים", מסבירה ענת נרקיס, פסיכולוגית חברתית שהובילה את קבוצות המיקוד. באשר לעמדות הפוליטיות שלהם, הישראלים נעו ימינה לתפיסה ש"לעולם נחיה על חרבנו". ובכל זאת - מה כן? - הישראלים מבינים שצריך לתקן את הבית לפני שמתקנים את הסביבה האסטרטגית. פרק מיוחד עם ממצאים של מחקר עומק ששופכים אור על המלכוד האסטרטגי בו שרויה החברה הישראלית.

סין, הפלסטינים וחרבות ברזל: מה עומד ברקע מאמצי התיווך הסיניים בין פת"ח לחמאס?

חוקרת הזירה הסינית במכון, גליה לביא, וחוקר הזירה הפלסטינית, פרופ' קובי מיכאל, מנתחים את המעורבות הסינית במאמצים לפייס בין הפלגים הפלסטיניים, בדגש על פת"ח וחמאס, שהובילה ל"הצהרת בייג'ינג" – הכרזה על התקדמות בפיוס והקמת "ממשלת אחדות זמנית".

עד כמה ההצהרה משקפת התקדמות בדרך לפיוס - האם מדובר בהצהרה למראית עין בלבד? מה התמריץ של סין לגלות תוך כדי המלחמה מעורבות פעילה במגעים אלה – מה היא מנסה להשיג בזירה הפלסטינית בפרט ובזירה המזרח תיכונית בכלל? והאם האירוע הזה הוא עוד נדבך בעימות בין סין לארה"ב?

חוקרי המכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בוחנים את משמעויות אירוע פגיעת הרקטה במג׳דל שמס, בו נרצחו נערים ונערות בני העדה הדרוזית: על המבוכה וההתנערות מאחריות של חיזבאללה, ההשלכות האפשריות של האירוע בתוך לבנון, השיקולים שצפויים לעצב את תגובת נסראללה והציר בהובלת איראן על המהלך הישראלי הצפוי בתגובה, ולאן יכולה וצריכה ישראל ללכת בעקבות האירוע הזה - צבאית ומדינית?

חוקרי המכון ד"ר צ׳ק פרייליך ואל"ם (מיל') אלדד שביט מסכמים את ביקורו המדיני של רה״מ נתניהו בארה״ב, ופגישותיו עם הנשיא ג׳ו ביידן, סגניתו קמלה האריס, והנשיא לשעבר דונלד טראמפ:

מה קיווה להשיג ראש הממשלה בביקור ומהן תוצאות, בראי התגובות בארה״ב? כיצד הביקור הושפע ממערכת הבחירות לנשיאות ועד כמה היחסים עם ישראל והמלחמה נוכחים בשיח הבחירות? אילו נושאים עלו בפגישותיו של רה״מ ומה במוקד המגעים בין ישראל לארה״ב בעת הנוכחית?

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה בנוגע לערביי ישראל והקרע שהולך ומעמיק בין הפלסטינים תושבי עזה ל״פלסטינים שבפנים״ (אזרחי מדינת ישראל). ניתהה: מדוע רבים מהם מנתקים קשרים חבריים?

בהמשך, נעסוק בשתי השאלות שחוזרות פעם אחר פעם ב-300 ימי המלחמה וננסה לתת להן מענה:

א. מדוע ערביי ישראל אינם מתגייסים לפעולות מחאה אלימה (כפי שארע במהלך מבצע ״שומר חומות״)

ב. מדוע אין אינתיפאדה שלישית בגדה המערבית ?

לבסוף ננסה להבין את תפקידם של כמאל ח׳טיב וראאד צלאח, מנהיגי הפלג הצפוני, בהעדר הפגנות אלימות בחברה הערבית ומדוע העזתים רואים בהם בוגדים וצבועים?

ראש המכון, (אלוף מיל') תמיר הימן, דן יחד עם החוקרים עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן בנייר המדיניות שפרסם המכון, בעקבות פסיקת בג״ץ והחלטת היועצת המשפטית לממשלה על הוצאת צווי גיוס לחרדים. מהם צרכי השעה, מכורח מלחמת ״חרבות ברזל״, ומה תהיה המשמעות של המשך הפטור מגיוס לחרדים מבחינה צבאית ומבחינה כלכלית? מה עומד במוקד המחלוקת ומהו ההסדר שייתן מענה על הצורך והחוק - מספר המגויסים, אופן שילובם במסגרת הצבאית בהתחשב באורח החיים החרדי, וכן האפשרות של שירות ביטחוני-אזרחי (כגון שירותי הצלה)? וגם: על אחריות הצבא והכלים שכבר יש ברשותו בהקשר זה, סוגיית שירות נשים והמשמעויות של מה שהועלה עד כה בדיוני הכנסת | לקריאת מסמך המכון המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/inss-conscription/

בעקבות פגיעת הכטב״ם הקטלנית בת״א והתקפת נמל חודידה על ידי חיל האוויר בתגובה, חוקרי המכון ד"ר יהושע קליסקי וגלית כהן מציגים תמונת מצב עדכנית של מתקפות החות׳ים והשלכותיהן על ישראל מתחילת המלחמה: באיזה סוג של כטב״מים משתמשים האויבים, ובפרט החות׳ים? מהם תכונותיו של הכטב״ם שפגע בתל אביב? כיצד המתקפות על כלי השיט בים סוף השפיעו על הסחר הימי ופעילות הנמלים בישראל ובמדינות האזור? מהן האפשרויות שיש לישראל, מבחינה צבאית, כדי להתמודד עם מגוון האיומים של החות׳ים - בהגנה ובהתקפה? כיצד ישראל יכולה להיערך במישור האסטרטגי והמדיני להמשך ההתמודדות עם איומים אלה, לרבות בקואליציה בינלאומית אזורית?

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה מיד עם היוודע ניסיון החיסול של המנהיג והסמל הבולט ביותר של הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, בלב מחנות העקורים של חאן יונס. לפי פרלוב, השיח הציבורי בעזה התחלק בעיקרו לשלוש: השיח הבולט ביותר היה בקרב הציבור ״הלא מעורב״ מחוץ לחאן יונס ובתוכה, שקילל את חמאס ואת מוחמד דף על שבחר להתחבא בלב אוכלוסיית עקורים, נשים וילדים - דבר אשר הוביל לטענתם למותם ולפציעתם של כ-300 אזרחים. הציבור העזתי זועם ותוהה האם חייו של דף שווים יותר מחייהם של 300 עזתים. השיח השני שאותו תסקור פרלוב מאפיין את אותה קבוצה התומכת ומזדהה עם חמאס, ואשר הפנתה את חיציה דווקא כלפי הפת״ח, לאחר שאלו הפנו אצבע מאשימה כלפי חמאס על הסתתרותם בין אזרחים. תומכי חמאס יצאו נגדם ואף כינו אותם "בוגדים ומרגלים". הקבוצה השלישית והאחרונה שעליה תדון פרלוב טענה כי על חמאס כעת להסלים את המצב בעקבות ניסיון החיסול ולהתנקם, להפוך את המשוואה ואף לפגוע בחטופים הישראלים. לבסוף, פרלוב מנסה לברר מדוע חיסולו של דף לא הביא לתגובה רצינית הן מהזרוע הצבאית והן מהציבור הפלסטיני בעזה, בגדה, בירדן ובדרום לבנון. האם הדבר מעיד על קריסת הזרוע הצבאית של חמאס? האם הציבור הפלסטיני לא מאמין שדף חוסל ולכן אינו מגיב או שמא לחמאס יש יכולת לפעול וכעת מחפש את התיזמון הנכון לתגובה?

חבר מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, רועי בן-צור, מציג נתונים עדכניים מתוך מחקר בנושא מגמות ביחס הציבור הישראלי כלפי סין, המבוסס על סקר דעת קהל. מהם השינויים המשמעותיים בשנים האחרונות? מאילו אירועים מקומיים ובינלאומיים הושפעה כנראה דעת הקהל? האם המגמה בעולם המערבי דומה לזו שנרשמה בישראל? האם לסין איכפת מיחסם של הישראלים כלפיה? ומהן ההמלצות המדיניות שניתן לגזור מהמגמות שהופיעו בסקרים?

היעד - מוחמד דף

כוחו של הארכי-טרוריסט והשלכות מבצע החיסול על המלחמה והמו"מ

חוקר תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, יוחנן צורף, על דרכו של מוחמד דף להנהגת ארגון הטרור, הערפל בצמרת חמאס סביב תוצאות מבצע החיסול, וההשפעה האפשרית של היעלמותו מהזירה.

האיום האיראני על ישראל ביבשת אפריקה

חוקר תוכנית איראן במכון, דני סיטרינוביץ, על הפעילות המדינית והצבאית של איראן ביבשת אפריקה והאיומים על ישראל בהקשר זה.

עם אילו מדינות באפריקה הצליחה איראן להדק את היחסים בשנים האחרונות? לאיזו קליינטית ביבשת מייצאת את הכטב״מים התוקפים שלה? מה החשיבות האסטרטגית של המעורבות האיראנית בקרן אפריקה ובקרבת מיצר באב אל-מנדב בים סוף? ועם איזה קואליציה של מדינות יכולה ישראל לפעול כדי לבלום את איום הטרור האיראני באפריקה?

לקריאת מאמרו של סיטרינוביץ בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/iran-africa/

מגרש הרוסים – פרק 4 | האיום החדש של פוטין לחמש את אויבי המערב - ישראל על הכוונת?

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז כי הוא שוקל לספק נשק לאזורי חיכוך, המאיים על מדינות המערב התומכות באוקראינה.

בפרק הרביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה של INSS בוחנים כיצד החלטה זאת, שלכאורה לא נוגעת לישראל, עלולה לפגוע דווקא בנו.

פייקלנד - פרק 23 | בחירות 2024: ישראל איבדה את הלב של אמריקה

לאורך עשרות שנים ישראל ראתה את האמריקנים מתרחקים מהאחות הקטנה ישראל - אך לא עשתה דבר כדי לשנות ולהשפיע על התודעה. בבחירות 2024 המגמה הזו מחריפה, וישראל עדיין משותקת בזירה הכי חשובה עבורה, הזירה שבלעדיה ישראל בבעיה קשה. חוקר המכון צ'ק פרייליך וליאור ויינטראוב, לשעבר דובר שגרירות ישראל בוושינגטון, עם תמונת מצב מדאיגה על חוסר התפקוד של מערך התודעה הישראלי בארה"ב בפרק חדש של פייקלנד בהנחיית אטילה שומפלבי.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

בין מלחמה עם חזבאללה להסדר מדיני בצפון: תרחישים, חלופות והחלטות קשות

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה על הזירה הצפונית והאפשרות שבעקבות הפסקת אש והסכם עם חמאס בעזה ייפסקו פעולות חזבאללה בגבול הצפון: מה הם השיקולים של נסראללה? האם אפשר להסתמך על הסדר מדיני ובאילו תנאים? ובמידה ולא תהיה הפסקת אש בעזה – מהי הסכנה בהיגררות למלחמת התשה בשתי חזיתות, מהן החלופות שיאפשרו לישראל להימנע מכך – ומה המחיר של כל אחת?

מחקר INSS: דוחות האו״ם על רעב בעזה - סילוף עובדות

מאז תחילת המלחמה האו״ם מציג בדוחות שהוא מפרסם תמונת מצב קשה שממנה עולה כי אוכלוסיית עזה סובלת מרעב, בעוד ישראל דוחה את הטענה ומספקת בעקביות נתונים על הסיוע ההומניטרי שעובר דרכה לעזה, ככל שנדרש לפי דיני המלחמה.

בעקבות מחקר שערכה בנושא, מסבירה חוקרת המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, את העיוות בדוחות האו״ם, הנשענים על נתונים על שגויים וחלקיים המתפרסמים בעזה ועל מקורות מידע מוטים (כמו אונר״א).

מה אפשר ללמוד מכך על הפרסומים בנוגע למצב בעזה ועל הפער בין התמונה המוצגת בפורומים בינ״ל לתמונת המציאות בפועל? מה מוטל על ישראל בהקשר זה ומה נכון לעשות, מבחינה משפטית והסברתית, כדי לתקן את הרושם המעוות ולחשוף את האמת על המתרחש במלחמה?

לקריאת הדו"ח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/un-hunger-reports/

קולות מאיראן – פרק 10 | הבחירות באיראן מעיניהם של תושבי הרפובליקה האסאלמית וההנהגה

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את יחס הציבור האיראני והנהגתו לבחירות לנשיאות איראן, שנערכו בתזמון לא צפוי בעקבות מות הנשיא ראיסי בהתרסקות מסוק, וכן לבחירתו של מסעוד פזשכיאן, שניצח את המועמד סעיד ג'לילי.

מה היה אחוז ההצבעה ומדוע נערכו הבחירות בשני סבבים? מהן הסיבות שהציבור האיראני בחר בסופו של דבר בפזשכיאן? כיצד הגיבה ההנהגה האיראנית לבחירתו של הנשיא החדש? ומהם האתגרים של הנשיא החדש בזירת הפנים?

נשיא חדש באיראן - סיכוי לשינוי? | רשת ביטחון

בפרק זה של רשת ביטחון מבית פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, על נשיא איראן החדש: מה המשמעות של בחירת נשיא רפורמיסטי, מה זה אומר על הלך הרוח הציבורי באיראן וכיצד הדבר ישפיע על נושאי הפנים ויחסי החוץ במדינה?

תשעה חודשים לחרבות ברזל: השלכותיה של מלחמה ארוכה

ישראל במלחמה כבר תשעה חודשים ונערכת לתקופה ארוכה של המשך לחימה בכל החזיתות בהן התפתחה אחרי ה-7/10. חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את הרקע למלחמה הארוכה, המאפיינים הייחודיים שלה בשונה ממלחמות קודמות בין ישראל לצבאות וארגוני טרור, והמשמעויות של סוג מלחמה זה לגבי חזית הלחימה והתכנון האסטרטגי והמדיני של המערכה.

מה ניתן ללמוד מהמלחמה הארוכה בעזה לגבי הכוונות שהיו לחמאס ולציר האיראני מלכתחילה, ומידת המוכנות בצה״ל ללחימה הארוכה? מהן ההשלכות המצטברות של המלחמה על הכלכלה והחברה? אילו שינויים נדרשים בתפיסת הביטחון, במבנה צה״ל, בתכנון ובביצוע הלחימה, כלקחים מהמלחמה בעזה עד כה, ונוכח אפשרויות ההסלמה בצפון ובחזיתות נוספות? מהן השלכות המלחמה על מעמדה הבינ״ל של ישראל וכיצד קואליציה בינלאומית עם מדינות האזור תוכל לסייע לה להגיע להישגים אסטרטגיים?

סערת "תרחיש העלטה": על משק החשמל וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל

בעקבות הדיון הציבורי במוכנות משק החשמל בישראל להתמודדות עם ״תרחיש העלטה״, והדברים שנאמרו בנושא זה בכנס המכון בשדרות, חוקרת המכון הבכירה גלית כהן ויו"ר איגוד אנרגיות ירוקות בישראל איתן פרנס, מסבירים: מה מייחד את משק החשמל הישראלי? כיצד באה לידי ביטוי העצמאות האנרגטית של ישראל? מדוע עד כה לא יושמה במלואה רפורמה שתכליתה לשדרג את רשת החשמל בישראל ולהפוך אותה לעמידה יותר בפני קריסה? אילו חלופות מסוג אנרגיות מתחדשות קיימות? מה מצב תשתית החשמל ברצועת עזה? ומה חלקם של החברה האזרחית והבריתות האזוריות בפתרון הבעיות וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל?

עשור לדאעש: עלייתה וקריסתה של המדינה האסלאמית

בעקבות פרסום הספר "צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאעש ושותפיהם", הזמין להורדה חינם באתר המכון, מציג החוקר ואחד ממחברי הספר יורם שוייצר מבט על עשור לעליית ארגון "המדינה האסלאמית״ - ארגון טרור שלא היה כמותו משחר ההיסטוריה, ש״מדינת החליפות״ שהקים זרחה כמטאור, זרעה הרס וחורבן כסופת הוריקן, וקרסה מול קואליציות שהתאגדו להביסה.

על איזה רקע צמח דאעש? מה הבדיל אותו מארגונים קודמים מהזרם הסלפי-ג׳יהאדי? מה סוד העלייה המטאורית וההצלחות הצבאיות של הארגון? מה לא הצליח להשיג על אף היומרות של מנהיגו המייסד, אבו בכר אל-בגדאדי? מה מקומה של ישראל על מפת האיומים וכוונות הטרור של דאעש? לאן פנה הארגון בעקבות קריסת המעוזים שלו בעיראק ובסוריה ומיהו מנהיגו כיום?

לקריאת הספר המלא >> https://www.inss.org.il/he/publication/junction-9-11/

איראן בדרך לגרעין? תמונת מצב

חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט דנים בהתקדמות המדאיגה בתכנית הגרעין האיראנית, בזמן שישראל נלחמת בדרום ובצפון, כמו גם בעימות בין איראן לסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית והשפעתו על התנערות איראן מהמגבלות שהוטלו על תכניתה הגרעינית.

האם מלחמת ״חרבות ברזל״ והמעורבות האיראנית בה יובילו לשינוי אסטרטגי בהקשר הגרעיני? מה משמעות השיח הגובר בתוך איראן על האפשרות של ייצור נשק גרעיני? האם איראן מוכנה לחזור לשולחן המו״מ עם המערב בעניין תכנית הגרעין, ובכפוף לאיזה תנאים ולוח זמנים? כיצד מגיבים במערב, ובפרט בממשל ביידן, להתפתחויות הללו? ואילו פערים יש בין התפיסה הישראלית לתפיסה האמריקאית בנוגע למידת האיום בתכנית הגרעין של איראן כיום, ומה נגזר מכך לגבי חשיבות הדיאלוג האסטרטגי הישראלי-אמריקאי בנוגע לכוונות המשטר האיראני?

אז מה כן? - פרק 3 : נורמליזציה עם סעודיה - פתרון קסם לישראל?

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": החברה הישראלית לא בשלה לדבר על מו"מ עם הפלסטינים, אבל מפנטזת על שלום אזורי. המנהיגות הישראלית, לעומת זאת, לא תופסת את ההזדמנות. איך הסכם עם סעודיה יכול לשנות את פני האזור. אטילה שומפלבי מראיין את תא"ל (מיל') אודי דקל, ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, והיועצת האסטרטגית ליאן פולאק-דוד, על הסיכויים והסיכונים במהלך מדיני מול הסעודים

פייקלנד – פרק 22 | מערך הסייבר הלאומי בוחן מאבק נגד הפייק ברשתות

מאז ה-7 באוקטובר, המרחב הרשתי הפך לזירת קרב של ממש נגד מדינת ישראל. מבצעי השפעה זרים הפוגעים בחברה הישראלית הפכו לכלי בולט במלחמה נגד ישראל, אולם ישראל לא ערוכה ולא מתמודדת איתם. בפרק זה של פייקלנד מראיין אטילה שומפלבי את רועי פרידמן, אחראי אסטרטגיה במערך הסייבר הלאומי, שמדגיש: במערך הסייבר החלו לבחון דרכים ולגבש תוכניות למאבק נגד מבצעי השפעה של אויבי ישראל.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

היום שאחרי מבצע "ארנון": מהי ההשפעה האזרחית והצבאית על חמאס?

חוקרי הזירה הפלסטינית במכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף מנתחים בפודקאסט את משמעויות מבצע "ארנון" עבור האוכלוסייה בעזה ויהודה בשומרון. בנוסף, השניים מנתחים, מנקודת מבטו של ארגון חמאס, כיצד הארגון וקשריו בחו"ל הושפעו מהמבצע ואיך הארגון רואה את המשך המערכה מול ישראל.

מגרש הרוסים – פרק 3 | מה עומד מאחורי מערכת היחסים בין רוסיה לאיראן?

בפרק השלישי של הסדרה "מגרש הרוסים", ראש תכנית רוסיה במכון ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן מנתח בשיחה עם חוקר המכון גאורגי פורוסקון את הקרבה הבלתי רגילה בין רוסיה לאיראן. מה עומד מאחוריה? מדוע מוסקבה צריכה בכלל את טהרן? ועד כמה הקרבה בניהן תעצים את האיום הנשקף על ישראל?

פייקלנד - פרק 21: לישראל יש הזדמנות אחרונה בארה"ב

התמיכה של האמריקנים בישראל עדיין גבוהה, אך המלחמה בעזה הצליחה הבליטה את המחלוקות ואת החולשה הגוברת של הנרטיב הישראלי. איש העסקים הישראלי, יוסי הולנדר בריאיון למנחה התכנית אטילה שומפלבי, מתריע מפני שאננות, דורש לחשוף את זוועות השבעה באוקטובר וקורא להקים מערך תודעה לאומי במאות מיליוני שקלים.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

הכרעת חמאס: מה חסר בתוכנית ביידן לסיום המלחמה בעזה?

ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, בשיחה על שילוב המאמצים שיאפשר את הכרעת חמאס: על אילו שלבים מדלגת התוכנית המדינית שהציג נשיא ארצות הבית ביידן בנאומו בערב שבת – הכוללת מתווה להשבת החטופים והפסקת המלחמה?

יחסי מצרים-ישראל: המתיחות המדינית סביב הפעולה ברפיח והמשך התיווך במו״מ

חוקר המכון הבכיר, ד"ר אופיר וינטר, על המתיחות של השבועות האחרונים בין קהיר לירושלים, על רקע הכניסה לרפיח ותקרית הגבול באזור מעבר רפיח.

כיצד מושפעת מצרים מהמלחמה עד כה? מדוע, על אף איומיה לפרוש מהתיווך, המעורבות המצרית במו״מ נמשכת וכוללת גם ניסיונות למצוא הסדר חדש במעבר הגבול ברפיח, תוך כדי הלחימה באזור? מהם השיקולים המדיניים שגברו על השפעת המתיחות המדינית, תקרית הגבול וכן הלחץ ברחוב המצרי? ומה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה בסוגיית ״היום שאחרי״ המלחמה בעזה?

שמונה חודשים למלחמה: החוסן הלאומי של ישראל בנסיגה ברורה

חוקרי המכון תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא בשיחה על החוסן הלאומי בישראל לאחר שמונה חודשים של מלחמה, כפי שמשתקף מנתוני מחקר מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי.

מה הוא חוסן וכיצד הוא נמדד? מה הם הנתונים העדכניים לגבי רמת החוסן הלאומי במהלך המלחמה? ומהן המשמעויות וההשלכות של הירידה המובהקת המסתמנת ברמת החוסן הלאומי?