פסית היא חברת קיבוץ מעלה גלבוע, אשת חינוך, ממובילי קבוצת ״דתיים ציונים דמוקרטים״ ומחאת צומת עין הנציב. היא גם בעלת שני פודקסטים מעולים ״פרשה לנשמה״ ו״שיח קצוות״.

 במהלך הפרק דיברנו על ילדותה בבית דתי ציוני לברלי בחיפה, ועל הבחירה שלה לא להסתפק, במה שהיא הגדירה, אז, פרוויות ועל בחירתה לנהל אורח חיים יותר ויותר תורני. 

על הסדקים שהתגלו בהמשך הדרך והבחירה בחיים דתיים לא של מאבק והחמרה אלא של נחת שאינה סותרת את החיים ובמאבק איתם. 

על תוצאות הבחירות בסוף 2023 וההכרזה על המהפכה המשפטית שהוציאו אותה לפעילות אקטיבית נגד הממשלה והתנהלותה. 

על ההקצנה בצינות הדתית גם מבחינת התמיכה במהפכה המשפטית וגם בנעשה בשטחים. 

על המשך המאבק ועל התקווה שבסוף התהליך נצליח להחזיר את השפיות ולשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית וליברלית. 

טיטי כרמל הוא מנכ"ל "הורים נגד מעצרי ילדים", ארגון הפועל לקידום זכויות ילדים פלסטינים במערכת המעצר והכליאה הישראלית. לאורך השנים עסק בעבודה הומניטרית, בליווי אוכלוסיות מודרות, ובסיוע לנוער וצעירים בקצה רצף הסיכון. טרנסג'נדר ופעיל חברתי, בעל תואר שני בביבליותרפיה ומתגורר בחיפה עם משפחתו.

במהלך הפרק דיברנו על ארגון ״הורים נגד מעצרי ילדים״ שהוא עומד בראשו כשנה. דיברנו על תופעת מעצרי ילדים פלסטינים מגיל 8 - 18. על הסיבות למעצרים אלו ואיך הם מתנהלים, על תנאי הכליאה, על הקפיצה המספרית הדרמטית במספרי העצורים בעיקר בכמות המעצרים המנהליים. על מערכת המשפט הצבאית שמנהלת אוכלוסייה אזרחית וחוסר הראיה שלה בזכויות ילדים עצורים, בחוסר החשיבה שלה להיבטים אזרחיים כמו שיקום, זכויות עציר, ההשלכות העתידיות על אותם ילדים ועוד ועוד. בנוסף דיברנו קצת על התהליך שטיטי עבר מהיציאה מהארון כטרנסג׳נדר וכמובן על תקווה.

גיל אלכסנדר הוא פנסיונר תושב מעלה גלבוע, יליד צרפת, חבר וועד המנהל של ״פורום המשפחות השכולות״, מתנדב ב״דרך להחלמה״, ופעיל נוכחות מגנה בצפון הבקעה.

אלכסנדר הוא שילוב נדיר ומרתק של זהויות. כמי שגדל בבית צרפתי ליברלי להורים ניצולי שואה, גילה את בני עקיבא דרך אחותו הגדולה, חזר בתשובה, עלה לישראל והשתלב כחבר בקיבוץ הדתי. אך בניגוד לזרם המרכזי בציונות הדתית גיל נותר נאמן לערכים הומניסטיים, ליברלים וסוציאליסטים מובהקים.

במהלך הפרק דיברנו על:

היומנים של אביו כילד במלחמת העולם השנייה ועל השפעתם עליו בתפיסותיו ובפעילותו. 

השילוב הלא טריוויאלי של איש שמאל מובהק בתוך הציונות הדתית.

האקטיביזם בשטח מהסעת חולים מג׳ינין ובית לחם לבית חולים רמב״ם ותל השומר. ועל המפגשים הקשים עם אלימות מתנחלים בפעילות נוכחות מגנה בצפון הבקעה.

על ההתמודדות הבלתי נתפסת עם אובדן שני בניו האהובים שהתאבדו במהלך שירותם הצבאי ועל ההשפעה של האובדן הקשה הזה עם המשך העשייה הפוליטית חברתית שלו.

וכמובן דיברנו גם על תקווה ולגיל בהחלט יש תקווה לעתיד טוב יותר לכל יושבי הארץ הזו.

איתן זליגר הוא איש תקשורת, יועץ אסטרטגי ושותף במשרד "זליגר - שומרון", וממייסדי תנועת "הרבעון הרביעי". כמי שדברר וייעץ, בין השאר, במשך שנים לארגוני ימין משפיעים, זליגר נמצא היום בעיצומו של מסע לחיפוש אחר שפה ישראלית חדשה והסכמות רחבות.

בפרק הזה צללנו אל תוך השאלות שמרעידות את החברה הישראלית:

מה גרם לאסטרטג המזוהה עם מחנה הימין לעבור לחיפוש אחר הסכמה רחבה כערך עליון?

איך נראית תוכנית העבודה של "הרבעון הרביעי" לתיקון מערכות המשפט והחינוך?

והאם הניסיון לייצר קונסנזוס תוך כדי הנחת הסכסוך הישראלי-פלסטיני בצד הוא פתרון ריאלי – או שזהו "הדיל המושלם" שמאפשר את המשך קביעת העובדות בשטח?

שיחה על שינוי אידיאולוגי, ועל הניסיון לבנות בית משותף בתוך מציאות של שסעים עמוקים.

שרה היא אשת חינוך ופעילה פוליטית ישראלית. חברת גוש אמונים, ממייסדי ההתנחלות קדומים וממקימי מערכת החינוך בשומרון. היא הקימה את אולפנת להבה ועמדה בראשה  שנים רבות. 

בשנים האחרונות היא עסוקה ביוזמות הדברות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית.

במהלך הפרק דיברנו על המצב במדינה גם מבחינה מדינית וגם חברתית. דיברנו על מה שהשתנה בתפסותיה בעקבות טבח השביעי באוקטובר והמלחמה. על מפלגת הציונות הדתית והביקורת שלה על אופן התנהלותה. על הנעשה בשטח בגדה מבחינת הקמת חוות ומאחזים בלתי חוקיים ועל האלימות והטרור שיוצא מחלקם. בנוסף דיברנו גם על תקווה. 

במהלך הפרק דיברנו על הציבור הציוני דתי. סרקנו את התהליכים והשינויים מרחקי הלכת שעבר הציבור הזה תוך כדי צלילה לפילוסופיות והאידאות השונות שהציבור הזה התגבש סביבן לאורך השנים. מהציונות הדתית הפרגמטית שחייה ופועלת בתוך ההיסטוריה. דרך התמורות שהציבור הזה עבר לאחר מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים עד להכפפת המציאות למטהפיזי. מהרב ריינס דרך הרב קוק עד לרבני הקו. דיברנו לא מעט על המשמעות של שינויים אלו ועל ההשלכות שלהן על המציאות וכמובן דיברנו קצת על תקווה. 

ארי הוא מתנחל כבר 47 שנה, הוא חוקר פרטי במקצוע ולאחרונה הוא סיים מילואים, לעת עתה כמו שהוא אומר, של כשמונה מאות ימי מילואים ברצועה. 

במהלך הפרק דיברנו על המלחמה, על המעברים בין המילואים לבית למשפחה ולאזרחות. על התנהלות הממשלה בקשר לסוגיית החטופים שלדבריו פעלה נכון כי ההגנה על המדינה ואזרחיה עולה על הצורך המיידי בשחרור החטופות והחטופים בכל מחיר. דיברנו על המציאות בשטחים, על הבניה הבלתי חוקית, על אלימות של מתנחלים ונושאים נוספים. 

ישראל הוא מהציבור הדתי לאומי, הוא מתגורר בגוש עציון. במשך שנים הוא מפתח חזון לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני והשסעים בחברה הישראלית. בשנים האחרונות הוא שותף מייסד ומנכ״ל תנועת ״אנחנו״ שמנסה להביא פתרונות לשתי הסוגיות הכל כך קריטיות הללו שמזינות אחת את השניה והשפעתן רעה עבור כולנו. 

במהלך הפרק דיברנו על החזון של התנועה, על הבעיות והפתרונות שהיא מציעה להן. כמו כן דיברנו על התהליך שהוא עבר מימין דתי לאומי למשהו שנתפס על ידי רבים בחברה הישראלית לשמאל, אבל בשמאל פחות רואים את זה ככה. דיברנו גם על המחירים שהוא משלם על כך וכמובן גם על תקווה. במהלך הפרק הספקנו בעיקר להציג את האלמנטים המרכזיים של התנועה והחזון שלה יש כמובן עוד הרבה מה להעמיק כדי להכיר אותה כמו שצריך. 

לינק לאתר של התנועה: https://www.anahnu.org.il/

יהודה הוא אחד מילדי. הוא דתי, גר בעשהאל בהר חברון, נשוי ואבא לשלושה מנכדי המהממים.

במובן מסויים בלבד כמובן, כל מה שאני לא יהודה כן, כל מה שאני הייתי פעם ואמור הייתי להיות גם בהווה יהודה מממש. ישבנו לשיחה פתוחה על הטלטלות שהשינויים שעברתי הושלכו עליו. על נקודות שבר וכאב ועל הביחד למרות הכל. 

במהלך הפרק דיברנו על היציאה שלי בשאלה. על השינוי האידיאולוגי מימין לשמאל. על כמה צמתים מאוד קשים עבורו בתהליך שעשיתי, השיחה בה אמרתי לו שאני מוריד את הכיפה, המפגש הקשה בפינוי המאחז עמונה בשנת 2016 בו אני נכחתי כעיתונאי והוא כמוחה נגד הפינוי. על הטעויות שעשיתי בנקודות בזמן הללו, וגם באחרות. 

אבל גם דיברנו על מה ואיך זה בכל זאת עובד למרות כל הקשיים. 

זה לא פרק על מי צודק פוליטית.

זה פרק על אבא ובן, על אמון שנשבר ונבנה מחדש, על בחירה חופשית, על אמונה, ועל האפשרות לא לוותר על קשר גם כשלא מוותרים על העמדות.

רועי ודביר סיימו להקליט את העונה הראשונה של ההסכת ״סגולה״ מבית רוזה מדיה העוסק באתרים הקדושים בגדה המערבית. המקומות הללו לא מספרים רק את ההיסטוריה והארכיאולוגיה אלא הם גם מספרים על הנרטיבים שהתפתחו סביבם ועל איך זה נראה במציאות. הם גם מספרים הרבה על מי אנחנו, מי השולט, מי הממודר ועל איך מיתוסים יכולים לעצב מציאות שלמה. 

במהלך הפרק דיברנו על הרעיון, על היצירה, על ההיסטוריה, ועל התובנות שהעבודה על ההסכת הובילה אליהם. וכמובן דיברנו על מה יכולים וצריכים להיות אותם אתרים קדושים.