ישראל הוא מהציבור הדתי לאומי, הוא מתגורר בגוש עציון. במשך שנים הוא מפתח חזון לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני והשסעים בחברה הישראלית. בשנים האחרונות הוא שותף מייסד ומנכ״ל תנועת ״אנחנו״ שמנסה להביא פתרונות לשתי הסוגיות הכל כך קריטיות הללו שמזינות אחת את השניה והשפעתן רעה עבור כולנו. 

במהלך הפרק דיברנו על החזון של התנועה, על הבעיות והפתרונות שהיא מציעה להן. כמו כן דיברנו על התהליך שהוא עבר מימין דתי לאומי למשהו שנתפס על ידי רבים בחברה הישראלית לשמאל, אבל בשמאל פחות רואים את זה ככה. דיברנו גם על המחירים שהוא משלם על כך וכמובן גם על תקווה. במהלך הפרק הספקנו בעיקר להציג את האלמנטים המרכזיים של התנועה והחזון שלה יש כמובן עוד הרבה מה להעמיק כדי להכיר אותה כמו שצריך. 

לינק לאתר של התנועה: https://www.anahnu.org.il/

יהודה הוא אחד מילדי. הוא דתי, גר בעשהאל בהר חברון, נשוי ואבא לשלושה מנכדי המהממים.

במובן מסויים בלבד כמובן, כל מה שאני לא יהודה כן, כל מה שאני הייתי פעם ואמור הייתי להיות גם בהווה יהודה מממש. ישבנו לשיחה פתוחה על הטלטלות שהשינויים שעברתי הושלכו עליו. על נקודות שבר וכאב ועל הביחד למרות הכל. 

במהלך הפרק דיברנו על היציאה שלי בשאלה. על השינוי האידיאולוגי מימין לשמאל. על כמה צמתים מאוד קשים עבורו בתהליך שעשיתי, השיחה בה אמרתי לו שאני מוריד את הכיפה, המפגש הקשה בפינוי המאחז עמונה בשנת 2016 בו אני נכחתי כעיתונאי והוא כמוחה נגד הפינוי. על הטעויות שעשיתי בנקודות בזמן הללו, וגם באחרות. 

אבל גם דיברנו על מה ואיך זה בכל זאת עובד למרות כל הקשיים. 

זה לא פרק על מי צודק פוליטית.

זה פרק על אבא ובן, על אמון שנשבר ונבנה מחדש, על בחירה חופשית, על אמונה, ועל האפשרות לא לוותר על קשר גם כשלא מוותרים על העמדות.

רועי ודביר סיימו להקליט את העונה הראשונה של ההסכת ״סגולה״ מבית רוזה מדיה העוסק באתרים הקדושים בגדה המערבית. המקומות הללו לא מספרים רק את ההיסטוריה והארכיאולוגיה אלא הם גם מספרים על הנרטיבים שהתפתחו סביבם ועל איך זה נראה במציאות. הם גם מספרים הרבה על מי אנחנו, מי השולט, מי הממודר ועל איך מיתוסים יכולים לעצב מציאות שלמה. 

במהלך הפרק דיברנו על הרעיון, על היצירה, על ההיסטוריה, ועל התובנות שהעבודה על ההסכת הובילה אליהם. וכמובן דיברנו על מה יכולים וצריכים להיות אותם אתרים קדושים. 

מלכה היא אשת הלכה, פעילה חברתית, ממייסדות פורום תקנה לטיפול ומניעת פגיעות מיניות בציבור הדתי-לאומי, כלת תואר ד״ר לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן, מחברת הספר מהלכת בדרכה – ועוד רשימה ארוכה של עשייה והובלה.

היא תושבת תקוע שבגוש עציון, מגדירה את עצמה כאשת ימין, אבל גם ביקורתית ונוקבת כלפי הזרם החרד”לי – בהלכה, ביחס לנשים, ובאמונה ש“ארץ ישראל השלמה” היא חזות הכול.

עם זאת, יש לה לא מעט ביקורת גם כלפי השמאל המדיני. מעל הכול – היא מתנגדת לכל תפיסה מוחלטת ומאמינה שבכל נושא, המהות קודמת למחנאות.

בפרק דיברנו על: הקיטוב החריף בחברה הישראלית, המהפכה המשפטית והשלכותיה, מדיניות הממשלה מול סוגיות הגיוס, התקציבים והשבת החטופים. על מה קרה לציונות הדתית, אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים. על התנאים לפתרון אפשרי לסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל מאבקי האגו של מנהגי האופוזיציה שלא רואים את גודל השעה לקראת הבחירות. ועל מה בכל זאת נותן לה תקווה.

רוית היא עיתונאית, עורכת ופובליציסטית בעיתון הארץ. היא נולדה וגדלה בקריות בבית שמכיל את הימין והשמאל. אביה תומך ליכוד מה שמכונה ביביסט ואמא מהמחנה הליברלי. החיים במורכבות הזו הובילו אותה להיות קול מורכב ולא דיכוטומי במערכת הארץ, לדבריה זה לימד אותה להסתכל על כל דבר עניינית ללא קשר באיזה צד פוליטי מדובר. במאמריה היא מבטאת את הקול הזה בצורה רחבה מאוד וסופגת לא מעט ביקורת גם מהמחנה אליו היא משתייכת. למרות שזה קו עקרוני מבחינתה, לאחר ששר המשפטים הציג את המהפכה המשפטית בינואר 23 היא שינתה גישה נקודתית. באחד ממאמריה כתבה התכנית של לוין היא העמונה של המחנה הליברלי וצריך לשים בצד את יכולת ההכלה והמורכבות ולהיאבק נגד התכנית הרעה הזו, לדבריה זה זמני יכולת ההכלה היא קריטית והיא צריכה להוביל כל הזמן למעט מקרים חריגים. אחרי הטבח בשביעי לאוקטובר רוית כותבת לא מעט על כך שגם הקונספציות של השמאל התנפצו. לדבריה למרות שתמיד צריך לחפש ולחתור לשלום עד שלא יהיו בשני הצדדים מספיק אנשים שרוצים חיים אחרים אין סיכוי להגיע לשלום והיא מבקרת את הבחירה של חלקים בשמאל להאשים רק את הצד הישראלי. 

במהלך הפרק דיברנו על בית ילדותה. על בחירתה להיות חלק מהמחנה הליברלי ומחנה השלום. כמו כן דיברנו על המהפכה המשטרית, על הטבח והתובנות שלה אחרי השביעי לאוקטובר. על היכולת שלה להכיל את המורכבות בין ימין לשמאל ולראות את היתרונות והחסרונות בשני הצדדים, להבין את הביקורת של הצד היריב להתייחס אליה ברצינות ולא לבטל אותה. כמו כן דיברנו על איך היא רואה את האפשרות לחיות יחד ולהסתדר למרות המחלוקות והפערים הגדולים בין השבטים השונים בחברה הישראלית. 

יגאל הוא פעיל פוליטי-חברתי ותיק מאוד. בעבר התנגד לתהליך אוסלו כאיש ימין ובמעלה הדרך הפך למתנגד נחרץ לכיבוש וכפי שהוא מגדיר את עצמו אנרכיסט. כיום הוא מדריך פרויקט במדעים לכיתות ו',  וסטודנט שנה א' למשפטים, באוניברסיטת תל-אביב.

במהלך הדרך דיברנו על תהליך השינוי שלו. 

על אנרכיזם. 

על סירוב לשרת במילואים. 

על הכרה בעוול כחלק מריפוי.

על השפעה על החברה הישראלית. 

ועל המרכז הפנאטי.  

דן הוא ד״ר לפילוסופיה ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן. הוא בן למשפחה ציונות דתית וגדל בהתנחלות קרני שומרון. הוא למד בישיבת הר עציון באלון שבות ותוך כדי לימודי הסמכה לרבנות החליט לשלב לימודי פילוסופיה כדי להכיר ולחזק דווקא את תפיסותיו הדתיות. ככל שלמד והתקדם בלימודיו האקדמיים התחיל להטיל ספק יותר ויותר בדרך בה אחז עד לאותו שלב. בסופו של תהליך יצא בשאלה ובהמשך גם תפיסותיו הפוליטיות והאידיאולוגיות השתנו. 

לאחרונה דן הוציא ספר חדש ״נגד הזרם״ בו הוא מתעמת עם אמונותיו ותפיסותיו הקודמות ומשתף את הקוראים במסע שעבר ובתובנותיו החדשות. 

במהלך הפרק דיברנו על תפיסותיו הדתיות והאידיאולוגיות הקודמות. על השאיפה שלו באותם ימים ללמוד לעומק את התפיסות השונות כדי להסביר ולשווק את האמונה הדתית טוב יותר.  מה גרם לו לשנות אותם. איך קיבלו את השינוי בסביבה הקרובה והרחוקה יותר. מה הבעיתיות בהטמעת תפיסות אלו על החברה ובקביעת מדיניות בישראל, בנושא הכיבוש ובנושאים נוספים. וניסנו לדבר גם קצת על תקווה. 

ארנון הוא היסטוריון של הסכסוך הישראלי פלסטיני, עמית מחקר במכון הרמן ובמכון מולד. 

במהלך הפרק (פרק 2 עם ארנון) התמקדנו בעונה השניה של הסכת אוסלו העוסק ברצועת עזה ובהתנתקות. 

דיברנו על ההיסטוריה של רצועת עזה, על הווצרותה של הרצועה בעקבות מלחמת העצמאות. על ניצני תפיסת ניהול הסכסוך ששורטטו על ידי משה דיין בהספדו על רועי רוטברג, רכז הביטחון של נחל עוז לאחר הירצחו בשנת 1956. על כיבוש הרצועה במבצע קדש ועל ההחלטה להחזיר את השטחים מספר חודשים לאחר מכן. על הסיבות שהוביל ב - 67 לא להחזיר את הרצועה והשטחים, על הרציונל מאחורי הקמת התנחלויות ברצועה ועל חוסר ההיגיון בכך. כמו כן נסינו לבחון האם השמאל טעה שתמך בתוכנית ההתנתקות.  

דביר הוא אחד ממובילי השמאל האמוני. הוא נולד וגדל בירוחם למשפחה דתית לאומית והתחנך במוסדות החינוך של הציבור הזה. לאורך השנים תמיד הייתה לו ראיה מרחבית יותר לגבי הקבוצות השונות במרחב, אך לאחר תהליך שעשה ספציפית בקשר לסכסוך הישראלי פלסטיני עבר לשמאל והוא פעיל בלא מעט התארגנויות  בשמאל הדתי. 

במהלך הפרק דיברנו על:

התפיסה הדתית לאומית מהמקום המגוון בירוחם. 

על הלימודים בישיבה בעתניאל לצד התנדבות שבועית במחסום ווטש.

על מה הוא ראה כשעמד בצד הפלסטיני של המחסום ומול מתנחלים. 

על השמאל האמוני ומה הוא מנסה לייצר או למעשה לחשוף ביהדות. 

על זהות לאומית אלטרנטיבית שלא תלויה בטריטוריה, שליטה וכוחנות. 

ועל תקווה לייצר זרם שמאל אמוני של ממש. 

ברק הוא יוצר, במאי ומפיק דוקומנטרי. בין סרטיו גשר על הוואדי, החבר דב, הרבי קפוארה, שומרני בודד, השדכנית ועוד רבים. בארבע שנים האחרונות הוא ראש המחלקה לקולנוע במכללת בית ברל. בנוסף הוא יו״ר העמותה בדרך להחלמה - עמותה שמסיעה כבר 15 שנה חולים פלסטינים מהרצועה (עד השביעי לאוקטובר) ומהגדה המערבית לבתי חולים בישראל לקבלת טיפול רפואי מציל חיים.  

במהלך הפרק דיברנו על המציאות בישראל בעקבות המלחמה ועל איך הוא מול זה. על מה קורה ברצועה בשם כולנו. על סוג השיח בתוך ישראל בהקשרים הללו. על עמותת בדרך להחלמה. על ערב ההוקרה שיתקיים בשלישי הבא ללמעלה מאלף מתנדבי העמותה. על דוקו ויצירה. וטיפל׳ה על תקווה.